Just לובלו
New member
מטיילת לי בים
בוקר של חופש - הפסקה קצרה מהטירוף של השבועות האחרונים , שכאילו נלקחו מסרט. החלטתי לנסוע לים. כוס קפה ביד אחת, השניה מנסה להחזיק את האוויר. החלטתי למחוק אותך ממני. מעניין הקטע הזה של "החלטות". איך אנחנו מגיעים להחלטה של ההחלטה שנלקחת? ולמה תמיד זה מסובך ומסורבל במיוחד? ואולי, רק אצלי זה ככה. החול מעט רטוב, אני מניחה לנעלי הספורט בצד. לא מתאים לי לבחור בקור הזה מרצון. אני אוהבת נוחיות ואוהבת שחם לי. אוהבת שעוטפים אותי בחיבוק דב ענקי ועוד יותר אוהבת כשמצליחה להשתחרר ממנו. בחורה של ניגודים, כבר אמרתי? אז כפות הרגליים שלי משאירים סימנים ברורים על החול ואני ממשיכה ללכת. קולטת במרחק רב ספסל, מחליטה ששם אתיישב. אני הולכת מהר יותר, מנסה לרדוף אחרי המחשבות שלי? ואיפה הן בכלל? אני שם איתך, בירושלים. אני עם החיוך שלך עוד מלפני שנכנסת לשבת לידך במכונית. בזמן שהירושלמים מסתכלים לי על התחת ואתה קולט שאני בעצם בלי כלום אני שם איתך, במכונית - מוצצת על מנת להתאבד נחנקת כדי להשיג קצת אוויר ועכשיו גם חנוק לי חזק שריפה מתפרצת לי ולא בכוס כי כשאני לבד פה ומנסה לחשוב חזק חזק כמה בא לי לוותר עליך בעצם וכמה שזה מקולקל ורקוב להילחם במשהו שאין לי שום סיכוי נגדו החול מרטיב ונדבק ואני שוקעת בתוכו עוד יותר קצת כמו כשאנחנו יחד - מעירים את השכונה בגניחות ואנחות ולא באמת שומעים ומקשיבים למה שזה אומר אני מלכת ההשתקות, בטח תתפלא לדעת אתה הרי יודע שאין משהו פיזי שלא אומרת או מבטאת אבל לפעמים - אם אני צועקת חזק ש"טוב לי וכמה כיף לי להזדיין ככה" אז זה הסימן הכי גדול לכך שאני מנסה להשתיק משהו בד"כ רגש ועוד פוסעת על החול חושבת איך כשאני פותחת לך את הרגליים והכוס אני למעשה סוגרת לעצמי חזק חזק את הלב ואני כבר בספסל באתי לים כדי לנח וכל מה שאני רוצה עכשיו זה להזדיין
בוקר של חופש - הפסקה קצרה מהטירוף של השבועות האחרונים , שכאילו נלקחו מסרט. החלטתי לנסוע לים. כוס קפה ביד אחת, השניה מנסה להחזיק את האוויר. החלטתי למחוק אותך ממני. מעניין הקטע הזה של "החלטות". איך אנחנו מגיעים להחלטה של ההחלטה שנלקחת? ולמה תמיד זה מסובך ומסורבל במיוחד? ואולי, רק אצלי זה ככה. החול מעט רטוב, אני מניחה לנעלי הספורט בצד. לא מתאים לי לבחור בקור הזה מרצון. אני אוהבת נוחיות ואוהבת שחם לי. אוהבת שעוטפים אותי בחיבוק דב ענקי ועוד יותר אוהבת כשמצליחה להשתחרר ממנו. בחורה של ניגודים, כבר אמרתי? אז כפות הרגליים שלי משאירים סימנים ברורים על החול ואני ממשיכה ללכת. קולטת במרחק רב ספסל, מחליטה ששם אתיישב. אני הולכת מהר יותר, מנסה לרדוף אחרי המחשבות שלי? ואיפה הן בכלל? אני שם איתך, בירושלים. אני עם החיוך שלך עוד מלפני שנכנסת לשבת לידך במכונית. בזמן שהירושלמים מסתכלים לי על התחת ואתה קולט שאני בעצם בלי כלום אני שם איתך, במכונית - מוצצת על מנת להתאבד נחנקת כדי להשיג קצת אוויר ועכשיו גם חנוק לי חזק שריפה מתפרצת לי ולא בכוס כי כשאני לבד פה ומנסה לחשוב חזק חזק כמה בא לי לוותר עליך בעצם וכמה שזה מקולקל ורקוב להילחם במשהו שאין לי שום סיכוי נגדו החול מרטיב ונדבק ואני שוקעת בתוכו עוד יותר קצת כמו כשאנחנו יחד - מעירים את השכונה בגניחות ואנחות ולא באמת שומעים ומקשיבים למה שזה אומר אני מלכת ההשתקות, בטח תתפלא לדעת אתה הרי יודע שאין משהו פיזי שלא אומרת או מבטאת אבל לפעמים - אם אני צועקת חזק ש"טוב לי וכמה כיף לי להזדיין ככה" אז זה הסימן הכי גדול לכך שאני מנסה להשתיק משהו בד"כ רגש ועוד פוסעת על החול חושבת איך כשאני פותחת לך את הרגליים והכוס אני למעשה סוגרת לעצמי חזק חזק את הלב ואני כבר בספסל באתי לים כדי לנח וכל מה שאני רוצה עכשיו זה להזדיין
ים ומחשבות מאז ומעולם הלכו טוב ביחד כמו שתמיד כיף לקרוא אותך
