מטיילת לי בים

Just לובלו

New member
מטיילת לי בים

בוקר של חופש - הפסקה קצרה מהטירוף של השבועות האחרונים , שכאילו נלקחו מסרט. החלטתי לנסוע לים. כוס קפה ביד אחת, השניה מנסה להחזיק את האוויר. החלטתי למחוק אותך ממני. מעניין הקטע הזה של "החלטות". איך אנחנו מגיעים להחלטה של ההחלטה שנלקחת? ולמה תמיד זה מסובך ומסורבל במיוחד? ואולי, רק אצלי זה ככה. החול מעט רטוב, אני מניחה לנעלי הספורט בצד. לא מתאים לי לבחור בקור הזה מרצון. אני אוהבת נוחיות ואוהבת שחם לי. אוהבת שעוטפים אותי בחיבוק דב ענקי ועוד יותר אוהבת כשמצליחה להשתחרר ממנו. בחורה של ניגודים, כבר אמרתי? אז כפות הרגליים שלי משאירים סימנים ברורים על החול ואני ממשיכה ללכת. קולטת במרחק רב ספסל, מחליטה ששם אתיישב. אני הולכת מהר יותר, מנסה לרדוף אחרי המחשבות שלי? ואיפה הן בכלל? אני שם איתך, בירושלים. אני עם החיוך שלך עוד מלפני שנכנסת לשבת לידך במכונית. בזמן שהירושלמים מסתכלים לי על התחת ואתה קולט שאני בעצם בלי כלום אני שם איתך, במכונית - מוצצת על מנת להתאבד נחנקת כדי להשיג קצת אוויר ועכשיו גם חנוק לי חזק שריפה מתפרצת לי ולא בכוס כי כשאני לבד פה ומנסה לחשוב חזק חזק כמה בא לי לוותר עליך בעצם וכמה שזה מקולקל ורקוב להילחם במשהו שאין לי שום סיכוי נגדו החול מרטיב ונדבק ואני שוקעת בתוכו עוד יותר קצת כמו כשאנחנו יחד - מעירים את השכונה בגניחות ואנחות ולא באמת שומעים ומקשיבים למה שזה אומר אני מלכת ההשתקות, בטח תתפלא לדעת אתה הרי יודע שאין משהו פיזי שלא אומרת או מבטאת אבל לפעמים - אם אני צועקת חזק ש"טוב לי וכמה כיף לי להזדיין ככה" אז זה הסימן הכי גדול לכך שאני מנסה להשתיק משהו בד"כ רגש ועוד פוסעת על החול חושבת איך כשאני פותחת לך את הרגליים והכוס אני למעשה סוגרת לעצמי חזק חזק את הלב ואני כבר בספסל באתי לים כדי לנח וכל מה שאני רוצה עכשיו זה להזדיין
 

newcharm

New member
ניגודים שולטים!!1

:) ים ומחשבות מאז ומעולם הלכו טוב ביחד כמו שתמיד כיף לקרוא אותך
 
Fucking זיון


 

jeyleno

New member
ובמקרה שלך רצוי שההגדה לפסח תגיע ומהר

לשבוע הבא בירושלים (מעניין מי זה בר המזל)
 

nasooyy

New member
תראי, רציתי להגיב שזה יפה, אבל...

זה יפה לאללה! * "נחנקת כדי להשיג קצת אויר"
ע נ ק ! ! ! (-;
 

bartzvi

New member
קראי

שוב חוזר לדירה הקרה והריקה מחוגי השעון, שעל הקיר, מצביעים על השעה. עוד מעט הבוקר ישוב ויעלה אפשר לסמן עוד לילה בחיפוש הבלתי נלאה. מתיישב על הספה בסלון, מצית סיגריה אחרונה במחשבות חוזר אחורה בזמן, דבר לא השתנה. כמעט כל ערב אני מטיל עצמי למעגל מנסה למגר את הבדידות אך נדמה שאני לא מסוגל. כבר ניסיתי הכל אך בינתיים ללא הצלחה מאז שהיא הלכה נדמה שעל ראשי רובצת קללה. לא מעט נשים ניסו לפרוץ את המחסום אך נדמה שבלב הזה כבר לא נותר מקום. חלקן היו מדהימות וגם נשארו עד הבוקר מאוחר לחלקן גם אמרתי שאולי יבואו שוב מחר. אני רואה אצלהן בעיניים את המשיכה והתשוקה אבל עם שחר אני נוכח שאני לא מסוגל לתת בחזרה. לעיתים אני מתנפץ אל תוך גוף מיוזע אבל מתוך הגוף שהן מחבקות, הנפש משוועת לעזרה. מתנער מהמחשבות, הסיגריה כבר נגמרה פוסע אל החדר, לעוד ליל חרטה
 
אפש להצטרף?

לפחות לעניין החיבוק. חיוך? ממש לא הבנתי מה מקומו כאן. כ"כ עצוב.... ובהחלט שווה חיבוק
 
למעלה