מחשבת בחירות

מחשבת בחירות

מדי פעם לאורך השנים מופעים פה ,ובצדק גמור ,קיטורים על גובה התשלום לעמותות עבור הליך האימוץ.וכן על העובדה שהסכום האסטרונומי לא כולל הרבה מאד הוצאות נילוות
שגם הסכום שלהן איננו שולי כלל.
כששואלים,סתם ברחוב שם בחו"ל אדם ברחוב מהי משכורתו החודשית מבינים עד כמה גדול הפער בין התשלום הנדרש עבור ההליך לבין אורחות החיים הרגילות בארצות מהן אנו מאמצים.[בלי לסתור,ועם הרבה כבוד לעובדה שכל האנשים שעוסקים בעינייננו -מגיע להם לקבל את שכר טרחתם.]
כמו כן עולות פה במשך השנים גם התרעמויות על השוני בין מה שמדינת ישראל מוכנה להקדיש למאמצי פוריות לבין המצב האחר לגמרי מבחינתה לגבי הליך אימוץ.
עכשיו זמן בחירות,זמן הבטחות,שעת רצון.
אולי התאגדות מהירה ומסודרת של הורים עתידיים תוכל כעת להזיז משהו בגלגלים ....
אני מצהירה שזאת רק מחשבה שלי,אין לי זמן להירתם לפעולה כזאת שמצריכה מחוייבות והקדשה רבה.
אבל אני מאמינה שקוראים פה הרבה אנשים ששוברים את הראש איך לגייס את הסכומים הגבוהים שנדרשים,ואולי הפוסט הקצר הזה יכול להיות עבורם "שתילת זרע" לפעולה מיטיבה במישור הפוליטי לטובת הקלות כספיות במסע האימוץ.הרי עכשיו האוזניים אינן אטומות.
הפורום יכול להיות דרך ראשונית להצהיר על מעוניינות,אחר כך כמובן אפשר לפתוח דף פייסבוק.
 
מצאתי גם באינטרנט-

השכר החודשי הממוצע במקום שממנו אימצתי ב-2010 מסתכם בכ-211 דולר.
גם כשנניח ששופטים ורופאים ,ואולי גם מתרגמים ,משתכרים יותר מן הממוצע ,ואפילו אם פי שלוש מן הממוצע....עדיין הפערים אדירים,ומה שאנחנו משלמים,גם בתנאי התשלום
הקודמים שבהם שילמו 20000 דולר,ובדיקת הרופא היתה כלולה בפנים ...מותר לבחון שוב את ההצדקה לכך.
אינני חושבת שהעמותות עצמן הן הכתובת,מפני שמשכורותיהן מורכבות מתוך אותם פערים.
הכתובת היא המדינה,שהעמותות בפיקוחה,והפיקוח כולל גם את קביעת גובה הסכום שגובות מהלקוחות.
ובאופן ספיציפי המפלגות שקוראות לצדק חברתי -יכולות להיות כתובת לפניה.
 
אחרון

מה שידוע הוא שעבור כל תיק אימוץ העמותות חייבות להפקיד בקופת המדינה סכום לא מבוטל. הדבר מוקפד יותר מאז פשיטת הרגל הטראגית של עמותת "הילד והוריו".
ומבחינה זאת-הפניה חייבת להיות גם אל המדינה -להסכים להקטין את גובה סכום הערבות שמופקד בקופתה ,ובעצם מגיע מההורים המאמצים.
 
העדר שקיפות מקשה

אני מצאתי בזמנו שאחד הדברים שהיו קשים לי בתהליך היה העדר השקיפות בנוגע למקומות שאליהם הולך הכסף.
אינך יודע בעצם לאן הולך כל הכסף שלך, אין קבלות ספציפיות מארץ האימוץ, הכל מול העמותה שנשארת עמומה ומסתורית.
מצד שני אצלנו לפחות אנשי העמותה טענו בתוקף שבחלקם נשאר מעט מאד מהכסף והרוב הגדול הולך לארץ האימוץ. ובאמת ראינו שבעבר, כשהסכום היה קטן יותר רק במעט: היו עמותות שקרסו כלכלית.
הלואי והיה ניתן לפחות להבין לאן בדיוק הולך רוב הכסף בחו"ל: כיצד מתחלק הסכום העצום הזה ולמי בעצם הוא הולך, לבד מאנשי העמותה בחו"ל.
 
אורית,

אני חושבת שלגבי חו"ל לעולם לא ניתן יהיה לדעת. נראה לי שיש שם שרשרת בלדרות בין התינוק לבין בית הילדים, ואינני בטוחה בכלל שהעניינים הכספיים נרשמים שם באופן מסודר ואם כן- האם כל הכסף נרשם. אבל מה שאני כן יודעת בביטחון שיש פער של אלפי אחוזים בין יוקר המחיה שלנו ושלהם .המדינה שלנו [שכמה שלא תהיה מושחתת במקומות כאלה ואחרים בשילטון,תהליכי התשלום שבה יותר שקופים]יכולה לומר לעמותות איזה גובה סכום היא מרשה שיקחו ממועמדים ,ומתוכו בכמה תסתפק שיועבר כערבון על התיק לאוצר המדינה.
אני מקווה מאד שחוסר ההירתמות למה שהצעתי כאן הוא רק בגלל הצורך בחשיפת שמות אמיתיים בבוא היום. הזמן של היום ,זמן בחירות,לא יחזור בהקדם. גם אם משפחות מאמצות במספר הנומינאלי שלהן אינן בדיוק כוח אלקטוראלי ,מאחורי כל אם חד הורית בפוטנציה,או זוג הורים בפוטנציה נמצאות משפחות מורחבות שלמות שישמחו מאד שהתאפשר למשפחה הגרעינית לגדול באמצעות אימוץ,עוד בגילגול הזה.
לא אביא עכשיו ציטוט מהאינטרנט,אבל זכור לי היטב שגם לפורום שלנו הובא הסיפור על זוג שאימצו מחו"ל ובתוך התהליך ירדו לגמרי מנכסיהם ,ואז התבשרו על ידי העמותה שלמאומץ יש אח או אחות ביולוגים בחו"ל שיכול/ה להיות שלהם....והם פנו בפניה נרגשת לציבור לתרומות.גם ללא הדרמה הגדולה בשיחות מאד פנימיות מסתבר שהאימוץ משנה את
היכולת לכלכל אצל לא מעט אנשים.אפשר להגיש משהו שמצלצל כמו תביעה ייצוגית ,באופן שהעמותות יבינו שלאף אחד אין משהו אישי נגדן.כרגע הורים פוטנציאליים יכולים להיפגש עם פוליטיקאים שיש להם אינטרס ברור.
 
אגב בתקופת השהייה שלנו שם הכרנו משפחות מהעולם

הרחב שבאו גם הן לאמץ מאותו בית ילדים: גרמנים, איטלקים, אמריקאיים ועוד.
משום מה הסכום אותו שילמנו אנחנו היה הגבוה ביותר מאותן משפחות.
גם מעורר קצת שאלות...
 
לאורך השנים...

לכל העמותות יש על כך תשובה ניצחת
"האמריקאים לוקחים הכל ומשלמים הרבה יותר".
נכון,כשהאימוץ הוא מאירופה העלות פחותה בהרבה.
 

לילה74

New member
לא פחותה בהרבה

להיפך...... הבסיס שמשלמים פה באיטליה לעמותות אמנם קצת נמוך יותר מ22 אלף יורו אבל עם ההוצאות שמשלמים במקום למתווכים, לינה, אוכל ונסיעות אנשים שאני מכירה באיטליה הצהירו על הוצאות מעבר ל 40 אלף יורו!!.
גם כאן לאנשים קשה לגמור את החודש ולקראת הבחירות הקרבות מועמדים שונים מכניסים למערכת הבחירות שלהם הבטחות לשינוי חוק האימוץ ועזרה לזוגות המאמצים. לצערי בשנים האחרונות עקב המשבר הכלכלי החמור ישנם הרבה זוגות שלא יכולים להרשות לעצמם לאמץ וזה עצוב ממש.
בפורומים שבהם אני משתתפת מדברים על הנושא המון ויש גם עמותה גדולה ורצינית שפועלת לשינוי המצב ברמה הפוליטית.
בכל אופן, מי שמאמץ באיטליה זכאי להחזר כספי ניכר מהועדה הראשית לענייני אימוצים. די לאסוף את כל הקבלות והחשבוניות שסיפקו אותנו במשך התהליך, ולאחר שהילד מגיע הביתה ניתן להגיש הכל לועדה שבוחנת ולאחר כמה שנים מגיע ההחזר המיוחל
גם זה משהו....
מעניין איך זה עובד בארץ. מי שמסיים אימוץ מקבל החזר הוצאות מהמדינה?
 

KallaGLP

New member
לדעתי גם ליעילות יש ערך.

אין מה להשוות את היעילות והמהירות של אימוץ בארץ לזו של העמותות האיטלקיות (לפחות לפי הסיפור של לילה, שאני ממאחלת לה שההמתנה תסתיים עד מברה). אישית, אני חושבת שגם לזה יש משמעות לא מעטה. לפעמים שווה לשלם יותר כדי לסבול פחות.
 

לילה74

New member
מה שקרה לנו הוא לא הנורמה

המחוז שלנו הוא ארוך גם לעמותה הישראלית שעובדת שם מבחינת הזמנים.
זוגות איטלקים שמאמצים במחוזות אחרים ברוסיה מקבלים תאריך למשפט אחרי חדשיים עד חצי שנה (תלוי על איזה מחוז נופלים ולא על כמות הכסף שמשלמים)
 

KallaGLP

New member
לילה יקרה,

גם בארץ התשלום הוא אחיד בכל המחוזות ובלי קשר ללוחות זמנים של כל אימוץ ואימוץ. הרמיזות שלך גם לא נכונות וגם מיותרות, ולא רק במקרה הזה (נתח צעיר!).
 
הי לילה

לינה אוכל נסיעות וכל מיני שונות הם לחלוטין גם נחלת המאמצים מישראל,ומאד משמינים את ההוצאות. במקום שממנו אני אימצתי ,פרט לכך שהייתי חייבת להיות שם כחודשיים בתנאי אי ודאות איזה סוף יהיה למסע -אושר או דמעות...ובתוך אותם חודשיים הוצאתי דמי כלכלה ולינה,ביחד עם מי שהיה איתי....הרי שגם כשהכל הולך לגמרי כשורה,היה חוק שהמשפט הוא בר תוקף רק אחרי שבועיים מיום פסיקתו,ובתוך הזמן הזה כמובן ישנן הוצאות שהייה שלא העמותה משלמת.
ולא,לצערי מדינת ישראל לא מחזירה הוצאות אימוץ ומסע אימוץ.בזמני היו תנאים טובים יחסית להחזר הלוואה של סכום קטן מאד יחסית מכלל ההוצאות,מצד עמותה שיושבת בירושליים.איטליה שלכם מאד מתקדמת לעומתנו בהתחשבותה באנשים שמעוניינים להגדיל משפחתם באמצעות אימוץ.
הייתי שמחה לקבל החזרים ולחסוך איתם לבר מצווה...ללימודים גבוהים....אבל אלה "חלומות באספמיה".
 

לילה74

New member
אורית, יש לי תשובה בשבילך

אני יכולה לספר לך מקרה אישי שקרה לי: בקיץ האחרון רצינו לנסוע לבקר את הילד לאחר חודשים שלא התראינו וביקשנו אישור מהעמותה. בתחילה הם אישרו לנו אבל אחרי שכמה זוגות שמאמצים באותו המחוז התלוננו מחשש שהנסיעה שלנו תגרום לעיכוב יתר בתיקים שלהם, העמותה החליטה לבטל לנו את הנסיעה.
החלטתי להתקשר למנהלת אחת העמותות בארץ, שגם הם מאמצים באותו המחוז שלנו כדי לשאול אותה אם הם מרשים לזוגות שלהם לנסוע לבקר את הילדים בטווח הזמן שעובר בין הביקור הראשון ועד המשפט.
כשסיפרתי לה שהבן שלנו בן 3.5 ואני בת 37, היא הרימה גבה ובהפתעה גמורה ענתה לי:"את לא נורמלית! את ממש ילדה, מה לקחת ילד בן 3???? את יודעת מה ההשלכות של אימוץ ילד גדול שכזה???את יודעת איזה תסביכים יהיו לו? הוא יצטרך להיות במעקב של פסיכולוגים לכל חייו. אני לזוגות בני 50 נותנת ילדים בני שנתיים גג. אם היית מאמצת אצלי היית מקבלת ילד בן שנה וחצי גג!"
לא עזרו כל ההסברים שלי שבשבילינו הילד הזה קטן, דורש אהבה וחום כמו פעוט, שאנחנו מאוהבים בו עד מעל לראש ואם יצוצו בעיות בעתיד נמצא דרך להתמודד איתן כמו בכל הורות תקנית ועוד כהנה וכהנה.
בנוסף היא הציעה לי להביא למנהלת בית הילדים מתנה יקרה והוסיפה:" אני מכירה את מנהלת בית הילדים הזה, את שרשרת צלב הזהב הגדול שעל צווארה אני קניתי לה במתנה לפני שנים כי היא נותנת לי ילדים קטנים ובריאים".
מיותר לציין שאחרי שיחת הטלפון איתה לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, אבל מה שבטוח זה שהיא אישרה בפניי שכדי לקבל "נתח" צעיר עד כמה שניתן מאוכלוסיית הילדים המועמדים לאימוץ "שימונים" הם מילת המפתח.
ואת יודעת מה? במשך שנים חשבתי שזאת הדרך לאמץ ילד: לספק בכל דרך אפשרית בראש ובראשונה את ההורים שעורגים לתינוק.
היום, אחרי כל הקורסים שעברנו, אחרי שראיתי משפחות מסופקות עם ילדים מאומצים גדולים והעיקר - אחרי שהכרתי את בני, אני מבינה שבראש ובראשונה אימוץ הוא חובתו של כל ילד לקבל בית חם ואוהב גם אם מדובר בילדים "גדולים" בני 3 ומעלה
 
למה בדיוק את מתכוונת ב"נתח" צעיר?

בתי הגיעה ארצה צעירה ואני מתקוממת כנגד הביטוי הבוטה הזה! אינני יודעת אם דברייך נובעים מתמימות או מטמינת הראש בחול. האם את באמת סבורה, ש"שימון" כהגדרתך היא נחלת העמותות הישראליות בלבד?
 

לילה74

New member
"שימון" הוא אמצעי מקומם בעיני

בכל מדינה שהיא!. אני שיתפתי פה שיחת טלפון שהייתה לי עם מנהלת עמותה ישראלית שהודתה בפני שהיא "משחדת" כדי לקבל ילדים קטנים ובריאים. מה פה לא ברור?? אם הייתי שומעת על דבר כזה מפי עמותה איטלקית הייתי מתקוממת גם על זה. אני לא חושבת שילדים שמועמדים לאימוץ צריכים להוות קלף מקח לנו ההורים על סמך היותם צעירים ובריאים.
 
ה"לא ברור" התכוון לשימוש במילים נתח צעיר

לילדינו!!! זה שלא שמעת על שימון מעמותה איטלקית היא פשוט בגלל שבד"כ לא תשמעי על כך, לא בגלל שזה לא קיים! אני מבינה מדברייך, שלו היו מציעים לך ילד צעיר, היית דוחה את ההצעה ומעדיפה ילד גדול, הלוא כן?! אם טעיתי, שאפו לאלטרואיזם.

לא אוהבת את השימוש בביטויים שאת בוחרת. מי שמך לכנות אותנו תגרנים-אף ילד שאומץ לא שימש קלף מיקוח להוריו!
 

לילה74

New member
כמה הורים בישראל מאמצים מתוך

בחירה ילדים גדולים מעל גיל 3 ומעלה? מהי הנורמה של גילאי האימוץ בארץ? מהו טווח הגילאים עליו עמותה מחתימה זוגות שפונים אליה?
אצלינו עמותות מבקשות מכל זוג לחתום על נכונות לאימוץ ילד בין טווח הגילאים 0-6/8!! משמע אומר שאם מציעים להם ילד בן 8 הם חייבים לאמץ אותו כי הם חתומים על חוזה. האם גם בארץ זה קיים?? ברגע שקיים טווח גילאים צעיר, ואך ורק טווח גילאים צעיר שבו המקסימום הוא
0-3/4 שנים לכל היותר, גם זוגות בני 50 ומעלה יכולים לקבל לידם ילד בן שנה. זה נראה לך טבעי? לי לא כל כך....
ברגע שאין מוכנות מצד הקהילה לחתום על אימוצים של ילדים גדולים יותר, העמותות משלמות כדי לקבל רק "נתח" מסויים מאוכלוסיית הילדים. אני חוזרת: "נתח" מסויים מהאוכלוסייה, לא נתח בשר, אלא חלק מהאוכלוסייה הכללית, בעוד ששאר אוכלוסיית הילדים הגדולה יותר נשארת "להירקב" במוסדות שברוסיה. אני מקווה שכעת הדברים ברורים.
לגבי הבחירה שלי: אם היו מציעים לי מתוך טווח הגילאים עליו חתמתי ילד קטן, לא הייתי דוחה אותו, באותה המידה שבה זוגות הורים שחתמו על טווח גילאים גדול קיבלו לידיהם פעוט בן שנה. הבעיה מתעוררת כשמקבלים אך ורק פעוטות, או לרוב רק פעוטות.
פה הרוב עליו שומעים בפורומים בהם אני משתתפת מאמץ ילדים גדולים יותר וקורה לא פעם שזוגות חוזרים מרוסיה או מאוקראינה עם ילדים בני 8-9. אני מכירה אישה אחת שחזרה לפני כשנתיים מיקטרינבורג, אותה העיר שבה אנו מאמצים עם ילד בן 8, ואלטרואיזם ממש לא מדבר אליה.
 
"הבעיה מתעוררת כשמקבלים אך ורק פעוטות..."

לילה-ניקיטה נראה חמוד ,מתוק ,נראה מאושר מאד איתכם בתמונה ואני מאחלת לך שתתאחדו איתו במהירות הסילון.
אבל לא חושבת שנכון לקבוע איזה אימוץ יותר נכון מאיזה. או שמישהו שלוקח פעוט מניח ללא פעוטים "להירקב"[מילה שלך!] בבית הילדים.
אני לא חושבת שנכון לשפוט את המוכנות של הורים מאמצים ,את רצונותיהם ומשאלותיהם.
למנהלת העמותה דרך התבטאות משלה ,אבל היא מדברת מניסיון רב,שלא נכון לשלול אותו. הניסיון אומר שבכללי ככל שילד נשאר במוסד /פנימיה/בית ילדים -יש יותר סיכונים להתפתחותו התקינה ,ויותר התמודדויות בשיקומו ובטיפולו.יש תמיד יוצאים מן הכלל,כמו שהעידה שנת החתול על בנה. אבל לרוב קיימים קשיים לא מעטים.שאלי כל עובדת בשירות למען הילד או בלשכת רווחה .
בגידול ילדים תמיד יש קשיים,גם כשהילדים אינם עם עבר מורכב כילדינו.יש הורים שאומרים-לזה אנו מוכנים-לזה איננו מוכנים.כל הכבוד לך שהסכמת לכל מי שיתנו לך בטווח גילאים
רחב מאד. אל תעשי דבליואציה למי שלא הסכים.סיבותיו-איתו.
פרט לכך אני מכירה אנשים שלקחו פעוטות,כשבדיקות הרופא לברות אימוץ היו תקינות,אבל בהמשך התגלו קשיים שלא ציפו להם. ההורים הללו מתנהגים ...לגמרי כמו הורים.
עם הבנה מהלב שאפשר במשהו לקבוע תנאי קבלה אבל לא ניתן לנבא את כל מה שיבוא בהמשך ומרגע שהילד שלך הוא הילד שלך אתה מקבל את כולו באהבה.
 
למעלה