מחשבות
הגענו לגיל ארבעים ומשהו, כמה זמן אנחנו כבר נשואים? חמש עשרה שמונה עשרה שנים בערך. הילדים כבר גדולים, לא מצטרפים אלינו יותר, נשארנו שנינו את ואני. עכשיו נשאר לנו רק לברר מה לעזאזל אנחנו עוד עושים ביחד? הרי כאשר התחתנו, לא ידענו לאן יתפתחו הדברים, הינו עסוקים בלשרוד, הינו עסוקים בלהוליד ילדים ולגדלם, הינו גם תאווי בשרים, לא חיפשנו רוחניות, לא היה זמן. ועכשיו נשארנו שנינו, אני מתבונן בך ואת נשארת אותו הדבר, תמיד עסוקה בכל מני מטלות, תמיד דואגת לכל מיני דברים ארציים ותמיד מדברת על צורכי הבית והילדים. ואני, אני בכלל לא אתך, אני נודד לי במחשבותי למחוזות רחוקים, אני חי בעולם אחר, עולם שבניתי לי בתוך ראשי, אין לך מושג שהעולם הזה קיים, אני גם לא יכול לספר לך על קיומו, כי הרי לא תביני, את הרי לא יודעת שיש עולמות כאלו. כן, פתחנו פער שלא ניתן לגישור, לעולם לא תביני איך אפשר לנדוד במחשבות, את הרי אישה רציונלית, את תמיד יודעת מה טוב עבורי, מה טוב בשביל הילדים, את תמיד עם שתי הרגלים על הקרקע, חייבת להרגיש את המוצקות של האדמה. ואני, אני, חושב וחושב וממלא את עולמי במחשבות, לא יותר מזה, רק מחשבות! כך אני אוסף מחשבות ועורם אותן אחת על גבי השניה, לאט לאט במשך כל שנות נישואינו הספקתי לאסוף מספיק מחשבות שאוכל לרצף בהן את שביל הבריחה. סופטי
הגענו לגיל ארבעים ומשהו, כמה זמן אנחנו כבר נשואים? חמש עשרה שמונה עשרה שנים בערך. הילדים כבר גדולים, לא מצטרפים אלינו יותר, נשארנו שנינו את ואני. עכשיו נשאר לנו רק לברר מה לעזאזל אנחנו עוד עושים ביחד? הרי כאשר התחתנו, לא ידענו לאן יתפתחו הדברים, הינו עסוקים בלשרוד, הינו עסוקים בלהוליד ילדים ולגדלם, הינו גם תאווי בשרים, לא חיפשנו רוחניות, לא היה זמן. ועכשיו נשארנו שנינו, אני מתבונן בך ואת נשארת אותו הדבר, תמיד עסוקה בכל מני מטלות, תמיד דואגת לכל מיני דברים ארציים ותמיד מדברת על צורכי הבית והילדים. ואני, אני בכלל לא אתך, אני נודד לי במחשבותי למחוזות רחוקים, אני חי בעולם אחר, עולם שבניתי לי בתוך ראשי, אין לך מושג שהעולם הזה קיים, אני גם לא יכול לספר לך על קיומו, כי הרי לא תביני, את הרי לא יודעת שיש עולמות כאלו. כן, פתחנו פער שלא ניתן לגישור, לעולם לא תביני איך אפשר לנדוד במחשבות, את הרי אישה רציונלית, את תמיד יודעת מה טוב עבורי, מה טוב בשביל הילדים, את תמיד עם שתי הרגלים על הקרקע, חייבת להרגיש את המוצקות של האדמה. ואני, אני, חושב וחושב וממלא את עולמי במחשבות, לא יותר מזה, רק מחשבות! כך אני אוסף מחשבות ועורם אותן אחת על גבי השניה, לאט לאט במשך כל שנות נישואינו הספקתי לאסוף מספיק מחשבות שאוכל לרצף בהן את שביל הבריחה. סופטי
איימי חולה על השטויות שלך