מחשבות...

דינה N

New member
מחשבות...

היי, בתהליך החזרה בשאלה כל יום מגלים דברים חדשים, שאלות חדשות, זוויות מבט אחרות עד דברים שפעם היו כל כך ברורים... היום חשבתי על זה שיש שני סוגים של חוזרים בשאלה. אלו שממש שונאים את העולם ממנו הם באו בצורה חד משמעית, והאחרים מכבדים את העולם ההוא אבל מעדיפים לחיות אחרת. בלי שנאה.לחלוטין... אני בודקת איפה אני... ואתם? איפה אתם בסיפור הזה?
 
אני לא שונא כלום

אני נהנתן לא מתעסק באמונה לטוב או לרע.מאמין בן מאמין וחוטא לבד.שום אנטי ושום שינאה.שינאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה.
 

מובחרת

New member
אני שונאת חרדים

בגלל ההשתמטות מכל אחריות,אבל יש לי ביטחון בהשם,לא מקיימת מצוות.
 

uri80

New member
אין בי שנאה לאף אחד.

איש באמונתו יחיה. (השדרוג שאני אוהב יותר ל"צדיק באמונתו יחיה")
 
השנאה פוגעת בשונא הרבה יותר

מזה שהשנאה מכוונת כלפיו. לדעתי זה שלב, להבין שלהשקיע אנרגיה בלשנוא, זה בזבוז שיכול להיתעל לדברים שיעשו לך באמת טוב! כמו למשל לדוג עלוקות, לקלוע צמות לאלפקות, לצייר בחול, להביא שלום (ולהחזיר אותו למקום בתום השימוש, תודה!) טוב נו, בנימה רצינית. אני הרי אדם בוגר ורציני. עזבתי עם המון המון כעס, ובהחלט עם נגיעות קלות של שנאה. יותר כלפי אנשים מסוימים מאשר לדרך. וואללה, הבנתי שחבל על הכוח. לשנוא אנשים שהכי פחות מגיע להם שאחשוב עליהם בכלל. להתעלם זה הרבה יותר קל בקילוגמרי השקעה ומחשבה. חבל להעמיס, בסוף לא יהיה לי מקום להשקיע באהבה ‎:-@‎
 

R a c h e

New member
לא שונאת בד"כ

אבל הרבה פעמים כועסת ומלאת ביקורת על התנהגויות צפויות ואופייניות של הציבור הזה.
 

boaZone

New member
פחד זה רגש כמו שמר זה טעם ../images/Emo62.gif

המשפט הזה עלה לי עכשיו לראש. לא החלטתי אם אני נגדו או בעדו. אחלתי לחייל הצלחה בהמשך שירותו. בברכה, ב.
 

admor

New member
לא שונא

מכבד אנשים ואוהב אנשים משם (טוב יש גם כמה שממש לא אוהב). אבל את העולם החרדי בכללותו? לא שונא ובטח לא אוהב. די אדיש אליו. חושב שהעולם החדש שלי עשיר יותר, טוב יותר ונכון יותר (כמובן רק לי).
 
רוב האנשים עוברים תהליך

זה טבעי לגמרי להיות "אנטי" בתחילת הדרך. אך שנהיה מודעים לכך שתופעת האנטי חולפת עם הזמן. בתקופה הראשונה ליציאה בשאלה שלי לא הייתי מסוגל להכנס לבית כנסת, חיפשתי את כל התירוצים בעולם למה לא ללכת. אחי, שיצא כמה שנים לפני לא הצליח להבין אותי "מה, אתה לא מתגעגע לבית הכנסת של סבא? לאווירה המיוחדת, לניגונים המוכרים?" אז עכשיו גם אני מתגעגע, אחרי 3 שנים. באותה תקופה שנאתי את זה, רק רציתי לברוח מהטקסים המשמימים שכפו עלי להשתתף בהם. אצל רוב האנשים, גם אם לא מדובר בשנאה ממש, הרי שמדובר ברגשות שליליים החולפים עם הזמן אני אישית עדיין מרגיש אנטי כלפי הציבור החרדי. הרבה פחות מתקופת היציאה עצמה, אבל עדיין לא הגעתי לשלב שבו אני מתייחס אליהם בשוויון נפש
 

creo ergo sum

New member
זה נראה לי קצת לא יעיל

לשנוא "עולם" עדיף למקד את השנאה לאנשים ספציפיים, לא כולם ראויים לשנאה שלי. גם זה לא חייב להיות מהעולם הדתי, גם מתקופת הצבא עולים לי הרבה אנשים לתעב ובראשם המ"פ שהיה לי. באותה מידה גם כבוד אי אפשר לתת באופן כללי, אני יכול לכבד אנשים (מעבר לנימוס ראשוני) רק אחרי היכרות מסוימת.
 

פנדיאני

New member
ואני תמיד משתמש עם המטאפורה דלקמן:

משל למה הדבר דומה? לחללית שנשלחת מן העולם הזה אל החלל החיצון. על מנת להתנתק מהאטמוספירה/כח המשיכה על החללית להיות מונעת בכח עצום כלפי חוץ. אולם משעה שהניתוק נעשה והחללית משייטת לה בחלל, היא "נרגעת" ועכשיו היא כבר יוצרת קשר רציף עם כדור הארץ, שיחות וידאו, צחוקים וכו'.
 

משאלה2

New member
מהו העולם החרדי???

האנשים? או הדת? וגם שם יש הפרדה. גם באנשים יש לחלק כי יש אנשים טובים ורעים בכל מקום. אני בגדול גם שונאת את הגישה של האנשים שם, הלחץ החברתי המטורף והחיים כל הזמן סביב המה יגידו...וגם עלהדת עצמה יש לי חלקים שאני כועסת ושונאת, דברים שמפלים נשים לרעה, שהם נגד הלב והראש, "חוקים". מנוגדי הגיון ורגש. תגידו זה עובר???
 
אני מעדיפה לא לשנוא

מה יצא לי מזה? עצבים כל פעם שאני רואה חרדי? לא אוהבת, לא שונאת... לא רואה את עצמי גם בהתנגשויות מיותרות איתם במהלך החיים... סה"כ כל אחד עושה מה שטוב לו... ואם זה טוב להם, או שהם מאלצים את עצמם לחשוב שזה טוב להם, זו הבעיה שלהם בלבד!!! אני לא צריכה לכעוס עליהם בגלל זה!
 
למעלה