margarit santana
New member
מחשבות
כבר שנים אני מחכה לה, מצפה. היא לא מגיעה... ככל שחולפות להן השנים, קצת קשה לי להאמין כי תופיע ביום אחד. במרוצת השנים הללו נתקלתי באין סוף גברים. אפילו נשאתי לאחד מהם. אז חשבתי שהיא קרובה, אך דווקא אז היא היתה התרחקה ממני יותר ויותר... מהרהרת בכל הקשרים הסתמיים שהיו לי עד כה, חלקת הכאיבו, בחלקם פשוט לא מצאתי עניין..נשחקתי. בשנה האחרונה השתלטה עליי אדישות מוחלטת. עובר יום, חולף לו גם חודש. עובר אחד ועוד אחד בשולי הדרך , פעם מימין ופעם משמאל... אך אף אחד מהם לא עובר בדרך המלך, דרך הלב, חודר אל תוככי נפשי.... אף אחד לא קשוב ורגיש מספיק להביט אל תוך נשמתי. אם הם רואים אותי, הם רואים רק את גופי..... ואני משתוקקת לאחד שיבחין ויאהב את הפנימיות שלי ולא רק את החיצוניות. אני רוצה להרגיש חיה, ובעיקר - אהבה. אהבה מעל הכל. ואין הכוונה לפוזות המתייפייפות של אהבה, אלא אהבה שמטלטלת את החיים, לא צפויה, לא ניתנת לשליטה, כמו מהומה אדירה בלב שאין לעמוד בדרכה, שתגרום להתעלות הנפש ..... אהבה שמעולם לא הוצגה באף סרט.... אני רוצה אושר והרפתקה בחיי. פוחדת שאסיים את חיי בריקנות ובתחושה של החמצה אם לא אזכה לה. חוששת כי כבר שכחתי מה זאת אהבה, שכחתי איך זה להרגיש נאהבת, או לאהוב מישהו עד כלות. לפגוש מבט של רוך ורגש, במקום מבט של....עיניי עגל ? ואני פוחדת. פוחדת שאולי בפרק ב' של החיים קצת מוגזם לבקש, לייחל, לחלום ולהעיז בכלל.. ואולי כבר החמצתי את המועד ? ואולי היא מעולם לא תגיע ?
כבר שנים אני מחכה לה, מצפה. היא לא מגיעה... ככל שחולפות להן השנים, קצת קשה לי להאמין כי תופיע ביום אחד. במרוצת השנים הללו נתקלתי באין סוף גברים. אפילו נשאתי לאחד מהם. אז חשבתי שהיא קרובה, אך דווקא אז היא היתה התרחקה ממני יותר ויותר... מהרהרת בכל הקשרים הסתמיים שהיו לי עד כה, חלקת הכאיבו, בחלקם פשוט לא מצאתי עניין..נשחקתי. בשנה האחרונה השתלטה עליי אדישות מוחלטת. עובר יום, חולף לו גם חודש. עובר אחד ועוד אחד בשולי הדרך , פעם מימין ופעם משמאל... אך אף אחד מהם לא עובר בדרך המלך, דרך הלב, חודר אל תוככי נפשי.... אף אחד לא קשוב ורגיש מספיק להביט אל תוך נשמתי. אם הם רואים אותי, הם רואים רק את גופי..... ואני משתוקקת לאחד שיבחין ויאהב את הפנימיות שלי ולא רק את החיצוניות. אני רוצה להרגיש חיה, ובעיקר - אהבה. אהבה מעל הכל. ואין הכוונה לפוזות המתייפייפות של אהבה, אלא אהבה שמטלטלת את החיים, לא צפויה, לא ניתנת לשליטה, כמו מהומה אדירה בלב שאין לעמוד בדרכה, שתגרום להתעלות הנפש ..... אהבה שמעולם לא הוצגה באף סרט.... אני רוצה אושר והרפתקה בחיי. פוחדת שאסיים את חיי בריקנות ובתחושה של החמצה אם לא אזכה לה. חוששת כי כבר שכחתי מה זאת אהבה, שכחתי איך זה להרגיש נאהבת, או לאהוב מישהו עד כלות. לפגוש מבט של רוך ורגש, במקום מבט של....עיניי עגל ? ואני פוחדת. פוחדת שאולי בפרק ב' של החיים קצת מוגזם לבקש, לייחל, לחלום ולהעיז בכלל.. ואולי כבר החמצתי את המועד ? ואולי היא מעולם לא תגיע ?
