מחשבות
בעקבות סרט שראיתי בשם "לשרוד את הקידמה" , בערוץ יס דוקו , עלו לי מעט הרהורים על עתיד המין האנושי.
(בגדול אם לסכם את הסרט במשפט אחד אז הטענה היא כי : "צמיחה כלכלית בלתי מוגבלת בעולם שבו יש משאבי טבע מוגבלים, חייבת להסתיים בהתמוטטות".
https://www.youtube.com/watch?v=MjcbST-rOW8 )
פה ושם אני חושב על משמעות המוות האישי שלי , שמן הסתם יגיע יום אחד.
אך הסרט עזר לי לחשוב גם על משמעות המוות של המין האנושי.
שכנראה גם הוא יגיע יום אחד.
אני מאמין כי חיי האדם בתוך הגוף הם בערך כמו חיי האפרוח בתוך הביצה -
בזכות הביצה ניתנת לאפרוח האפשרות להתפתח למשהו אחר.
אך יום אחד הוא צריך לצאת ממנה.
כך אני מאמין שהחיים בתוך "גוף" נועדו כדי לפתח תודעה עצמאית , שיכולה להתקיים גם ללא הגוף , ויום אחד האדם יוצא מהגוף.
בדיוק כמו הביצה עבור האפרוח.
ואם האדם התפתח לתפיסה עצמית של "תודעה" , ושחרר את היצמדותו ל"ביצה" , הוא ממשיך לחיות בסוג אחר של קיום.
ואם האדם לא התפתח ונשאר דבוק לתפיסה שלו את עצמו כ"גוף" בלבד , חייו מסתיימים ביחד עם הקליפה.
(מכסימום חלקים ממנו ילכו למיחזור).
בעקבות הסרט , אני מבין כי כנראה כך גם המין האנושי.
אני מאמין שיום אחד , המין האנושי יחדל מלהתקיים.
כנראה שגם המין האנושי הוא "ביצה" כזאת.
וגם הוא צריך להתפתח לתודעה חסרת גוף.
ואם המין האנושי יעמוד בהתפתחות כזו , הוא ישרוד.
ואם לא אז לא.
קיבלנו סוג של "מתנה" , וזוהי רשת האינטרנט , שממחישה לנו (לפחות באופן תיאורטי) , כי אנחנו כמין יכולים לפתח תודעה שאיננה "תלוית גוף".
ואני מאמין שכנראה המין האנושי יתפתח לאחת משתי אפשרויות -
אפשרות אחת היא לתודעה טכנולוגית חסרת גוף.
ואפשרות שניה היא לתודעה אנרגטית חסרת גוף.
אך יום אחד ככל הנראה לא יהיו יותר עצים , הרים ונחלים ....
אולי גם לא יהיה כדור הארץ.
כל המחזות הנפלאים של הטבע שאנחנו רואים מול עיננו , הם כנראה זמניים בלבד.
בדיוק כמו הגוף שלנו.
זה מעלה אצלי הרבה עצב.
(אגב , גם תומר פרסיקו כתב לא מזמן רשומה על הנושא הזה :
http://tomerpersico.com/2014/06/08/פוסט-הומניזם-פוסט-תאיזם-דת-ומוסר-בפרו/ )
בעקבות סרט שראיתי בשם "לשרוד את הקידמה" , בערוץ יס דוקו , עלו לי מעט הרהורים על עתיד המין האנושי.
(בגדול אם לסכם את הסרט במשפט אחד אז הטענה היא כי : "צמיחה כלכלית בלתי מוגבלת בעולם שבו יש משאבי טבע מוגבלים, חייבת להסתיים בהתמוטטות".
https://www.youtube.com/watch?v=MjcbST-rOW8 )
פה ושם אני חושב על משמעות המוות האישי שלי , שמן הסתם יגיע יום אחד.
אך הסרט עזר לי לחשוב גם על משמעות המוות של המין האנושי.
שכנראה גם הוא יגיע יום אחד.
אני מאמין כי חיי האדם בתוך הגוף הם בערך כמו חיי האפרוח בתוך הביצה -
בזכות הביצה ניתנת לאפרוח האפשרות להתפתח למשהו אחר.
אך יום אחד הוא צריך לצאת ממנה.
כך אני מאמין שהחיים בתוך "גוף" נועדו כדי לפתח תודעה עצמאית , שיכולה להתקיים גם ללא הגוף , ויום אחד האדם יוצא מהגוף.
בדיוק כמו הביצה עבור האפרוח.
ואם האדם התפתח לתפיסה עצמית של "תודעה" , ושחרר את היצמדותו ל"ביצה" , הוא ממשיך לחיות בסוג אחר של קיום.
ואם האדם לא התפתח ונשאר דבוק לתפיסה שלו את עצמו כ"גוף" בלבד , חייו מסתיימים ביחד עם הקליפה.
(מכסימום חלקים ממנו ילכו למיחזור).
בעקבות הסרט , אני מבין כי כנראה כך גם המין האנושי.
אני מאמין שיום אחד , המין האנושי יחדל מלהתקיים.
כנראה שגם המין האנושי הוא "ביצה" כזאת.
וגם הוא צריך להתפתח לתודעה חסרת גוף.
ואם המין האנושי יעמוד בהתפתחות כזו , הוא ישרוד.
ואם לא אז לא.
קיבלנו סוג של "מתנה" , וזוהי רשת האינטרנט , שממחישה לנו (לפחות באופן תיאורטי) , כי אנחנו כמין יכולים לפתח תודעה שאיננה "תלוית גוף".
ואני מאמין שכנראה המין האנושי יתפתח לאחת משתי אפשרויות -
אפשרות אחת היא לתודעה טכנולוגית חסרת גוף.
ואפשרות שניה היא לתודעה אנרגטית חסרת גוף.
אך יום אחד ככל הנראה לא יהיו יותר עצים , הרים ונחלים ....
אולי גם לא יהיה כדור הארץ.
כל המחזות הנפלאים של הטבע שאנחנו רואים מול עיננו , הם כנראה זמניים בלבד.
בדיוק כמו הגוף שלנו.
זה מעלה אצלי הרבה עצב.
(אגב , גם תומר פרסיקו כתב לא מזמן רשומה על הנושא הזה :
http://tomerpersico.com/2014/06/08/פוסט-הומניזם-פוסט-תאיזם-דת-ומוסר-בפרו/ )
