מחשבות

[נציב המים]

רוצה לעשות ניסוי?

תנסי לא להרגיש טוב כשמישהו נותן לך מחמאה.
תראי אם את מצליחה.
לא באופן כללי לתמיד, אלא רק בתור ניסוי פעם או פעמיים.
בפעם הבאה שמישהו נותן לך מחמאה, נסי לא להרגיש טוב כתוצאה מכך.
אשמח לשמוע איך הלך.

 

[הקוסמת הורודה2]

יש בנות שנתקלתי בהן

שלא מרגישות טוב למחמאות כי לא מאמינות להן.
לגבי אמממ טוב לרב מרגישה טוב נדמה לי?
לא בדקתי בכל הפעמים.

כן אני יכולה לגרום לעצמי להרגיש רע מזה אבל השאלה
בשביל מה? הרגשה טובה זה אחד הסמים החוקיים

 

[נציב המים]

בשביל להכיר את עצמך, כמובן

ברור שאת יכולה לגרום לעצמך להרגיש רע באמצעות מחשבות שליליות.
האם את יכולה לגרום לעצמך להרגיש טוב באמצעותן?
האם את מכירה את הנקודה בה "מחשבה שלילית" הופכת לרגש שלילי?
המחשבה, כמו המציאות, אינה שלילית או חיובית, היא מחשבה.
האם את קובעת איזה רגש יעלה בך כשאת חושבת מחשבה מסוימת?
אם הרגשה טובה היא סם חוקי, אז למה היא לא עולה בך כשמישהו מכנה אותך בשמות גנאי? כשמשהו מפחיד אותך או מלחיץ אותך?
למה את לא נמצאת בה 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע?
האם את בוחרת לפחד או לכעוס או להתעצב?
הרי אדם ששולט באמת במה שהוא מרגיש, לא צריך לחוש פחד או כעס או עצב, כי אלה רגשות לא נעימים.
האם את יכולה להגיד על עצמך בכנות שאת כזו?

 

[הקוסמת הורודה2]

לא ניסיתי יותר מידי

לשלוט בחשבות למרות שאני יכולה במידה מסויימת.
אבל אכן שווה לנסות כדי להתרחק מרגשות שליליים
תודה על ההצעה

 

[נציב המים]

לא צריך לשלוט, רק להכיר

הרבה פעמים, אני מאמין על עצמי כל מיני דברים.
אם אני בודק בפועל את הדברים, לעתים אני מגלה משהו אחר לגמרי.

 

[הקוסמת הורודה2]

טוב זה גם כי אתה משתנה כל הזמן

אז גם אם הכרת משהו הוא לא אותו דבר בזמן אחר
כן למה לא ננסה להכיר את עצמי גם ככה אני תקועה בגוף הזה
בתקופה הזו בכדור הארץ אז לפחות שיהיה אקשן

 

[neophile]

אנחנו לא משתנים באמת

יש לך תשובה לכל דבר אה ?

תגידי לי מתי בפעם האחרונה תרגלת מדיטציה שקטה ?

 

[הקוסמת הורודה2]

בחלום!

 

[neophile]

מומלץ שתנסי לתרגל

 

[neophile]

נציב המים נתן לך משהו לנסות

,לוודא בעצמך .

השאלה היא אם יש לך את ההון כדי לקנות את הידע הזה או שאת רק דיבורים באוויר והתחכמויות ?

שזה אגב בסדר גמור ואף אחד לא מאיץ בך ... ההפך הוא הנכון החיים עם המיקריות שלהם תמיד מאטים את ההתקדמות לעבר הוויה שלמה

 

[הקוסמת הורודה2]

ואני לא מדברת על רעיונות אני מדברת

על דברים קיימים. כל מי שמת וחזר לחיים דיווח על העולם הבא
משמע הוא קיים

 

[נציב המים]

מאוד יכול להיות

במונח "רעיון" התכוונתי למשהו שהוא לא חוויה אישית, אלא משהו שנמצא אצלי במחשבה מבלי שחוויתי אותו בפועל.

 

[הקוסמת הורודה2]

חווית אבל שכחת...

 

[neophile]

ברור חווינו הכל ...בדמיון

 

[ינוקא1]

זה שאת לא עצובה

זה בגלל שאינך קולטת את מלא המשמעות של מה שכתבתי.

(כפי שאמר החבר סטאלין - "מוות של אדם אחד הוא טרגדיה , ומוות של מליון זה סטטיסטיקה".
משפט זה מבטא איזושהיא אמת עמוקה , שכאשר משהו "גדול" יותר מידי על מה שאנחנו מסוגלים לקלוט , אנחנו פשוט מתעלמים ממנו).

ותראי שזה כך :
נניח מישהו שהכרת טוב והערכת , יום אחד הלך לעולמו - האם לא היית מרגישה שום עצב או צער ?
ועכשיו נניח שזה לא רק אחד אלא מליון ? - תכפילי פי מליון.

ואם זה לא מליון אלא כל כדור הארץ ?

 

[ינוקא1]

כן , אני חושב שאני מכיר

את המקום הזה.

בסך הכל המחשבה היא שמתישהו יהיה חורבן - של הגוף , או של כדור הארץ , לא משנה.

והמחשבה הזו גורמת להרגשה עצובה - כמו הרגשה של פרידה ממקום מסוים שאהבנו.

וזהו.

יש מקום מסוים המקשר בין המחשבה לבין הרגש , ומקום זה הוא איזשהו "אינסטינקט" ביולוגי ,אם תרצה תקרא לו "מכני".

אך אינני רואה מה כל כך מרגש בו.

 

[נציב המים]

מרגש מאוד!

כאן אנו חוזרים לנושא הבחירה.
כשדובר על מכניות, למיטב הבנתי דובר בדיוק על זה.
יש בך מקום מכני, המתרגם "חורבן" לעצב, האם אתה יכול לבחור שלא יעשה זאת?
אני לא טוען לרגע שזה לא טוב להיות עצוב, אלא פשוט שאנחנו לא בוחרים בעצב, הוא קורה מעצמו.
כך שיש כאן בעצם שני דברים - הראשון הוא ה"תגלית" שבעצם אין לך בחירה, כלומר הגוף/מיינד/משהו שם בפנים מייצר בך רגשות ואין לך שום שליטה בכך (זה בסדר, אין צורך בשליטה, רק כדאי להכיר בכך שאין אותה).
השני הוא ההיכרות עם עצמך - אתה אומר שהמקום ה"מכני" לא מרגש אותך - אותי הוא מרגש מאוד.
כמו שילד מפרק צעצוע להבין איך הוא פועל, אני אוהב לבחון את החלקים ה"מכניים" האלה ולהבין איך הם פועלים.
יותר מזה, אני מחפש את הקשר בין מחשבה על דברים חיצוניים כאלה ואחרים לבין רגש פנימי שעולה.
פעמים רבות, כשאני בוחן את מקורו האמיתי של הרגש, מתברר לי כי הדברים החיצוניים הם רק "טריגר" למשהו פנימי, לאיזו תפיסה/ראייה/משאלת לב שלי, המתנגדת להם, וההתנגדות הזו מייצרת את העצב.
בכדי לזהות בעצמי את אותה משאלת לב, עלי למצוא את הקשר בין החיצוני לפנימי, בין ה"חורבן" לעצב.
לכן זה מרגש, אותי לפחות.

 

[ינוקא1]

תפסת אותי בשניה לפני היציאה לעבודה

שאותי זה דווקא יותר מרגש.

כי זה משהו "לא מכני" , ה"תיאום" הזה ביני לבינך , צירוף המקרים שהוא חסר סיבה הגיונית כלשהיא.
בכלל הקשר בין אנשים שאינם "מכירים" - זה דבר מרגש.

כי את המקום המכני אני מכיר , אני מבין איך הוא עובד , אני מודע אליו , אני גם לא מתנגד אליו (להרגיש עצב על "אובדן" זה דבר נורמלי) , אז הוא לא מרגש אותי.

מה שאתה מכיר ורגיל אליו - איננו מרגש.

מה שמרגש זה מה שאינך מכיר , מה שאינך רגיל אליו - הפלאי.

זה נכון שבתוך המכני נמצא הפלאי - וכשרואים זאת כך , גם המכני הופך למרגש.

 

[neophile]

זה באמת שאלה מעניינת להתבוננות

המקום הזה שמחבר בין המחשבה לרגש אם כי כדאי לדעת לשם התרגול שאלו תפקודים שפועלים במקביל , כלומר שאין בהכרח קשר בין הרגש למחשבה , אין קשר מחייב וברוב הזמן הקשר הוא מיקרי בהחלט .

אחד המאפיינים של מצבי תודעה גבוהים זה שקיים בהם קשר בין המרכזים אבל זה שונה מאוד מהקשרים המדומיינים שאנשים מוצאים באנליזות העצמיות שלהם .
אלו -הם לרוב רק ניסיונות שווא של השכל החושב להקפיא במקום את הרגשות המהירים הרבה יותר .

אני מציין את כל הדברים האלה כי זה ידע שצריך לקחת בחשבון כשמבצעים את ההתבוננויות הללו .

 

[נציב המים]

אין בהכרח קשר

פעמים רבות עולה מחשבה מסוימת, ואם שוהים בה היא "מייצרת" רגש או גורמת לעלייה שלו.
כמובן שרגש לא חייב לבוא כתגובה למחשבה, והרבה מאוד פעמים באמת אין קשר ביניהם. ספציפית במקרה זה, מדובר בסט של מחשבות על "דברים", והעיסוק בהם מביא לעצב. כלומר למיטב הבנתי מהכתוב, הרגש במקרה הנוכחי הוא תגובה למחשבה, לכן שאלתי על הקשר ביניהם.
בעניין ה"הקפאה" - פעמים רבות הניסיון הזה לניתוח עצמי הופך להיות בדיעבד, כלומר מה שקרה כבר קרה, ואנחנו רק מנסים להלביש על זה כל מיני פרשנויות - "למה אני מפחד", "למה אני כועס" וכולי.
ניתוח שכלי של רגשות יכול להיות תרגיל מעניין, אבל אין תמיד קשר בינו לבין ההתבוננות בהם, ונראה לי שהוא מהווה כר פורה לשקרים עצמיים.