מחשבות
שלום רב,
אני לא יודע מאיפה להתחיל.
אני סובל מכמה בעיות/קשיים או איך שאתם קוראים להם.
מאז שאני ילד קטן אני סוג של ילד מצליחן אני מקבל את הכל בקלות, ציונים מעל ומעבר בלי שום קושי ובלי הרבה למידה, חייתי במשפחה מאוד מחונכת ומלומדת אך לצערי עם קשרים לא הדוקים, אבא צועק על אמא, שתי אחיותי לא דיברו במשך שנים ארוכים בגלל שטויות ואבא שלי התערב רק כשהן התחתנו, אח שלי מבוגר ממני ב 13 שנה וכמעט אין לי זכרונות איתו כולל אחותי הגדולה ואחותי היותר צעירה שמבוגרת ממני ב 6 שנים, אין לי הרבה זכרונות יפים מהילדות, כל מה שאני זוכר מהילדות שלי היא כמה פעמים שאבא שלי היכה אותי (היו כמה פעמים בודדות) שכל הזמן חייתי בלחץ בבית בין אם להצליח במבחנים ובין אם שאבא שלי יראה אותי קורא כל הזמן למרות שאני סתם בוהה בספר רק בשביל שלא יצעק עלי (ובינתיים מקלל כל רגע בחיים), אני זוכר כשהייתי עוד ביסודי איך שאני שומע שאבא שלי חונה את המכונית ליד הבית הייתי רץ לספר הקרוב. העניין הזה של הקריאה הסתיים עם תחילת הלימודים בחטיבת הביניים ומאז הרגשתי שאבא שלי מתחיל לראות בי אדם בוגר יותר (אבל לא לחלוטין) והתחיל קצת יותר לסמוך עלי ומאז לא היכה אותי אבל היו לפעמים צעקות וכו' שזה קורה בין כל הורה לבן שלו. אבל עם כל זה אני אף פעם לא אהבתי אותו אהבת אמת כלומר אהבת בן לאבא שלו.
מהילדות שלי אני זוכר שהיה לי חברים אבל אף פעם זה לא נמשך להרבה זמן.
היום אני במצב דומהה שאין לי חברים! אני אדם לא ביישן בכלל להפך אני אדם מאוד מרשים באופן הדיבור שלי (ואת זה אני לא אומר סתם אלא מביקורות של אנשים אחרים) ויש לי הרבה ידידים והמון מכרים אבל אף חבר אמיתי אחד, ויותר מזה אני לרוב מתחילשיחות ושובר את הקרח ומכיר אנשים אחרים שלא הכרתי מקודם בכלל, אני אדם עם ביטחון עצמי גבוהה.
בתיכון התחלתי להרגיש שיש לי בעייה כלשהיא הזנחתי והתעלמתי מהבעיה למרות שידעתי שיש בעיה עד שהגיעו מים עד נפש והתחלתי לחקור ולקרוא ולחפש בסוף הבנתי שאני סובל מ-OCD ומז הספקתי לקחת כדורים ועבדתי על הפן ההתנהגותי והיום אני יכול להגיד שהבעייה נפתרה בכ- 70%.
ומאז התכיון הספקתי לעשות הרבה דברים: לעבוד, לנהל בחברת מזון גדולה ללמוד מקצוע היי-טק (אני עכשיו לקראת סיום התואר) וכמעט שנה אני עובד בחברת היי-טק גדולה.
לצערי הרב עם כל הבעיות לעיל אני בבעיה גדולה אחרת: במהלך הלימודים הכרתי מישהי, ומאז התפתח הקשר ואנחנו היום מאוד מאוד אוהבים אחד את השני וזה סיבך אותי מהרבה בחינות, הראשונה שתכננתי כל הזמן לעבור לגור בחו"ל (להגר) מהסיבה שאני לא מרגיש שייך לסביבה שאני נמצא בה ורוצה לעוף כבר מפה, אלא שאהובתי לא מסכימה לגור בחו"ל, היא לא רוצה להיות רחוקה מהוריה ומקרוביה ומבחינתה זו לא אופציה,אבל אני אוהב אותה ויכול להגיד שבלעדיה החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי, היא זו שעזרה לי להתגבר על הרבה בעיות, היא זו שתמכה בי, והיא זו שקיבלה אותי למרות שידעה שיש לי OCD (אני סיפרתי לה את הסיפור) והיא זאת שעזרה להתגבר על ה- OCD ולהעלים אותו כמעט לגמרי, והעניין שהיא גם כן דוחפת לאירוסין (אבל לא לחתונה בינתיים). אבל שוב אני לא יכול יותר בא לי לעזוב את המקום הזה מכמה סיבות: אני מרגיש שאני לא שייך למקום הזה ואני מרגיש שהסובבים אותי לא מבינים אותי ושאני חיי בעולם משלי. ועוד סיבה שאני מרגיש שעושקים אותי במדינה זו, רמת חיים נמוכה מבחינת רמות המחירים המטורפים, מחיר הדלק המטורף, המיסים שמשלמים על מכוניות ועל מכשירי חשמל,השכר הנמוך למדינות אחרות במקצוע שלי ועוד ועוד ועוד הרבה דברים.
אני נמצא בין הרבה בעיות ואני לא יודע מה לעשות, בא לי למות מכל המחשבות האלה + ה- OCD שעדיין אני סובל ממנו, להגר או לא (מה שאומר האם להמשיך את הקשר היחידי הרגשי שיש לי בחיים), וכל השאלות שהעלתי לעיל.
בבקשה בבשקה עצות.
תודה רבה
שלום רב,
אני לא יודע מאיפה להתחיל.
אני סובל מכמה בעיות/קשיים או איך שאתם קוראים להם.
מאז שאני ילד קטן אני סוג של ילד מצליחן אני מקבל את הכל בקלות, ציונים מעל ומעבר בלי שום קושי ובלי הרבה למידה, חייתי במשפחה מאוד מחונכת ומלומדת אך לצערי עם קשרים לא הדוקים, אבא צועק על אמא, שתי אחיותי לא דיברו במשך שנים ארוכים בגלל שטויות ואבא שלי התערב רק כשהן התחתנו, אח שלי מבוגר ממני ב 13 שנה וכמעט אין לי זכרונות איתו כולל אחותי הגדולה ואחותי היותר צעירה שמבוגרת ממני ב 6 שנים, אין לי הרבה זכרונות יפים מהילדות, כל מה שאני זוכר מהילדות שלי היא כמה פעמים שאבא שלי היכה אותי (היו כמה פעמים בודדות) שכל הזמן חייתי בלחץ בבית בין אם להצליח במבחנים ובין אם שאבא שלי יראה אותי קורא כל הזמן למרות שאני סתם בוהה בספר רק בשביל שלא יצעק עלי (ובינתיים מקלל כל רגע בחיים), אני זוכר כשהייתי עוד ביסודי איך שאני שומע שאבא שלי חונה את המכונית ליד הבית הייתי רץ לספר הקרוב. העניין הזה של הקריאה הסתיים עם תחילת הלימודים בחטיבת הביניים ומאז הרגשתי שאבא שלי מתחיל לראות בי אדם בוגר יותר (אבל לא לחלוטין) והתחיל קצת יותר לסמוך עלי ומאז לא היכה אותי אבל היו לפעמים צעקות וכו' שזה קורה בין כל הורה לבן שלו. אבל עם כל זה אני אף פעם לא אהבתי אותו אהבת אמת כלומר אהבת בן לאבא שלו.
מהילדות שלי אני זוכר שהיה לי חברים אבל אף פעם זה לא נמשך להרבה זמן.
היום אני במצב דומהה שאין לי חברים! אני אדם לא ביישן בכלל להפך אני אדם מאוד מרשים באופן הדיבור שלי (ואת זה אני לא אומר סתם אלא מביקורות של אנשים אחרים) ויש לי הרבה ידידים והמון מכרים אבל אף חבר אמיתי אחד, ויותר מזה אני לרוב מתחילשיחות ושובר את הקרח ומכיר אנשים אחרים שלא הכרתי מקודם בכלל, אני אדם עם ביטחון עצמי גבוהה.
בתיכון התחלתי להרגיש שיש לי בעייה כלשהיא הזנחתי והתעלמתי מהבעיה למרות שידעתי שיש בעיה עד שהגיעו מים עד נפש והתחלתי לחקור ולקרוא ולחפש בסוף הבנתי שאני סובל מ-OCD ומז הספקתי לקחת כדורים ועבדתי על הפן ההתנהגותי והיום אני יכול להגיד שהבעייה נפתרה בכ- 70%.
ומאז התכיון הספקתי לעשות הרבה דברים: לעבוד, לנהל בחברת מזון גדולה ללמוד מקצוע היי-טק (אני עכשיו לקראת סיום התואר) וכמעט שנה אני עובד בחברת היי-טק גדולה.
לצערי הרב עם כל הבעיות לעיל אני בבעיה גדולה אחרת: במהלך הלימודים הכרתי מישהי, ומאז התפתח הקשר ואנחנו היום מאוד מאוד אוהבים אחד את השני וזה סיבך אותי מהרבה בחינות, הראשונה שתכננתי כל הזמן לעבור לגור בחו"ל (להגר) מהסיבה שאני לא מרגיש שייך לסביבה שאני נמצא בה ורוצה לעוף כבר מפה, אלא שאהובתי לא מסכימה לגור בחו"ל, היא לא רוצה להיות רחוקה מהוריה ומקרוביה ומבחינתה זו לא אופציה,אבל אני אוהב אותה ויכול להגיד שבלעדיה החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי, היא זו שעזרה לי להתגבר על הרבה בעיות, היא זו שתמכה בי, והיא זו שקיבלה אותי למרות שידעה שיש לי OCD (אני סיפרתי לה את הסיפור) והיא זאת שעזרה להתגבר על ה- OCD ולהעלים אותו כמעט לגמרי, והעניין שהיא גם כן דוחפת לאירוסין (אבל לא לחתונה בינתיים). אבל שוב אני לא יכול יותר בא לי לעזוב את המקום הזה מכמה סיבות: אני מרגיש שאני לא שייך למקום הזה ואני מרגיש שהסובבים אותי לא מבינים אותי ושאני חיי בעולם משלי. ועוד סיבה שאני מרגיש שעושקים אותי במדינה זו, רמת חיים נמוכה מבחינת רמות המחירים המטורפים, מחיר הדלק המטורף, המיסים שמשלמים על מכוניות ועל מכשירי חשמל,השכר הנמוך למדינות אחרות במקצוע שלי ועוד ועוד ועוד הרבה דברים.
אני נמצא בין הרבה בעיות ואני לא יודע מה לעשות, בא לי למות מכל המחשבות האלה + ה- OCD שעדיין אני סובל ממנו, להגר או לא (מה שאומר האם להמשיך את הקשר היחידי הרגשי שיש לי בחיים), וכל השאלות שהעלתי לעיל.
בבקשה בבשקה עצות.
תודה רבה