מחשבות של לילה.

[גברת ע]

COULDNT PUT IT BETTER!

זה נכון מאוד!
אנחנו יכולים להמשיך לסבול במצב מסויים שאנחנו נמצאים בו, אבל בפועל עד שלא נעשה משהו, אפילו קטן, לפחות נבדק, דברים לא ישתנו.

 

[גברת ע]

נראה לי זה באויר ומדבק

בדיוק אתמול עשיתי ערב רחמיים עצמיים עם חברה שבדרך כלל כולל בתוכו פיצה טעימה, קינוח משמין ושווה לפעמים סרט מצוייר/מטומטם כלשהו והרבה קיטורים.

הרגשות האלו זה חלק מהמכלול שהוא אנחנו, חלק ממה שהופך אותנו לדמות עגולה, ואנחנו צריכים לפעמים לאמץ ולקבל שזה מה שאנחנו מרגישים ולשבת פעם ב ולקבל את הרגשות האלו ולהתנהג ככה ליום יומיים זה בסדר גמור, זה גם בסדר להוציא את זה ולספר על זה, בין אם זה בפורום בין אם זה למשפחה קרובה או חברים טובים, כתיבה (למי שמתחבר לזה).

גם אני קצת בתקופה פיכסית, מנסה להתגבר עליה, יש ימים טובים יותר יש ימים פחות טובים, אבל אני רוצה ומנסה להאמין שכמו שראסטלין כתב, יהיה בסדר, לא יודעת מתי אבל יהיה...
והסחרחרה הזאת שמרגישה כאילו אין עצירות ואין הפסקות ללקיחת אויר לנשימה, תפסק או לפחות תרגע ואת תצאי משם מחוזקה וחכמה יותר