Anna begins cc
New member
מחשבות של לילה.
*אתם לא באמת צריכים לקרוא. דלגו לסוף ותשימו שיר שינעים את הלילה*
השבועיים האחרונים היו כמו בעיטה בביצים המטאפוריות שלי.
האופטימיות שלי לקתה באימפוטנציה לא אופיינית,
וכל מה שאני מצליחה לראות זה את חצי הכוס הריקה.
מה זה ריקה,
הכי ריק שיש. ואקום.
כל אחת מטרדות היום הטיפשיות מתעצמות ותופסות צורה חדשה ומאיימת,
ואין לי מושג איך מתחילים לפרק, להקטין, להחזיר לפרופורציות נכונות.
הסבלנות שלי, שאני כל כך משתדלת לשמור עליה ולטפח אותה כי היא משאירה אותי מקורקעת ורגועה,
מתחלפת בנדנוד רגליים עצבני, במבטים על השעון, בצפירה בכביש, בסינון טלפון.
החיוך שלי מתחלף באנחה וב"הכל בסדר" שאני מפטירה לכל עבר.
אני מרגישה איך האמונה שלי חומקת ממני ומפנה את מקומה ליאוש טורדני ואגרסיבי,
ואיך האחיזה שלי בכל מה שטוב ונכון ואמיתי מתרופפת לאט לאט.
ואני רק צריכה שמישהו יבוא, ישים לי יד על הכתף ויגיד לי שיהיה בסדר,
ואולי, איכשהו, הוא יהיה כל כך משכנע,
שאני אחזור להאמין.
http://www.youtube.com/watch?v=B3Nnrj6i9Vk
*אתם לא באמת צריכים לקרוא. דלגו לסוף ותשימו שיר שינעים את הלילה*
השבועיים האחרונים היו כמו בעיטה בביצים המטאפוריות שלי.
האופטימיות שלי לקתה באימפוטנציה לא אופיינית,
וכל מה שאני מצליחה לראות זה את חצי הכוס הריקה.
מה זה ריקה,
הכי ריק שיש. ואקום.
כל אחת מטרדות היום הטיפשיות מתעצמות ותופסות צורה חדשה ומאיימת,
ואין לי מושג איך מתחילים לפרק, להקטין, להחזיר לפרופורציות נכונות.
הסבלנות שלי, שאני כל כך משתדלת לשמור עליה ולטפח אותה כי היא משאירה אותי מקורקעת ורגועה,
מתחלפת בנדנוד רגליים עצבני, במבטים על השעון, בצפירה בכביש, בסינון טלפון.
החיוך שלי מתחלף באנחה וב"הכל בסדר" שאני מפטירה לכל עבר.
אני מרגישה איך האמונה שלי חומקת ממני ומפנה את מקומה ליאוש טורדני ואגרסיבי,
ואיך האחיזה שלי בכל מה שטוב ונכון ואמיתי מתרופפת לאט לאט.
ואני רק צריכה שמישהו יבוא, ישים לי יד על הכתף ויגיד לי שיהיה בסדר,
ואולי, איכשהו, הוא יהיה כל כך משכנע,
שאני אחזור להאמין.
http://www.youtube.com/watch?v=B3Nnrj6i9Vk