מחשבות על מוות

[שניה רגע]

מחשבות על מוות

בזמן האחרון אני חושבת המון על מוות. לא על התאבדות, אין לי שום כוונה כזאתי, החיים עוד לפניי ויש לי עוד הרבה מה לעשות פה ביקום היפה שלנו. פשוט חושבת על מוות, איך זה למות, איך זה להיות שניה לפני הנשימה האחרונה ולדעת את זה, שזו תהיה האחרונה, איך זה לעזוב את הגוף ולנדוד למקום אחר... לא באמת רוצה ייעוץ פסיכולוגי, יותר מחפשת לדבר עם מישהו שמתעניין בנושא המוות כמוני, או אפילו מישהו שאיכשהוא מצא איזושהיא דרך לגרום למוות קליני, שאוכל לדעת ממקור ראשון איך זה. יש למישהו פה איזושהיא דרך שאוכל לקבל בה תשובות לנושא הזה שמעולם לא סיקרן אותי עד לאחרונה ממש?

 

[Tal_Ya_Tal]

היי שניה רגע../images/Emo24.gifברוכה הבאה../images/Emo127.gif

ישנם כמה ספרים פופולריים בנושא. אחד מהם הוא 'החיים שלאחר החיים' והוא מדבר על מחקר שעשה רופא על מטופלים שעברו חוויה של מוות קליני. כמו כן שני ספריו של דר' מייקל ניוטון 'מסע הנשמות' ו'גורלן של נשמות' שהן עדיות של חויות בין ה'גלגולים' של אנשים שהופנטו ועברו טיפול ברגרסיה ל'גלגולים קודמים' והחוויות שביניהן. L&L TALYA

 

[רואה43]

לא מחקרים ולא נעליים....

כל ספר של אושו יתאים לנבירה בנושא. באהבה רואה

 

[צופית היחידה1]

אני חושבת על זה הרבה

יש לי קשר עם נשמות של אנשים שמתו. הם מדברים אלי. חוץ מזה אני הרבה פעמים מגיעה לתחילת המנהרה שדרכה הנשמות עוברות. לי נראה נכון ובריא לחשוב על המוות. לקבל אותו. לחיות בהבנה שזה יגיע כל רגע. לפעמים אני רוצה להיות שם. זה מקום טוב. כן. גם לפי הספרים שטליה רשמה.

 

[דר אסתיה חוטרגזע]

אין אדם שלא חושב על המות

לא בהכרח כדבר מפחיד אלא כמציאות ודאית. הדבר היחיד שאנו בטוחים בו הוא כי מתישהו אנו נמות. מוות קליני הוא מצב שבו הנשמה עוזבת את הגוף הפיזי וגם הנפש, רק הרוח ממשיכה להיות שם ומקיימת את המצב הזה של 'צמח'. אך לאורך כל התהליך ההיבטים האורגניים ממשיכים להתקיים והמוח ממשיך לקלוט. אני מצרפת קישור לכמה סיפורים שיציגו את המציאות האינסופית יותר מכל דבר אחר. את יכולה לנסות למצוא גם מידע באנגלית על התנסויות של מי שחוו מוות קליני, בעברית כמעט ולא תמצאי. שבוע טוב

 

[גריני]

אסתיה - תודה על הקישור

ושאלת הבהרה לי: האם אלו הם זכרונות שלך

אם כן - האם תוכלי לספר קצת איך הגעת אל הזכרונות האלה

 

[דר אסתיה חוטרגזע]

זה היה תהליך גריני

הזיכרון הראשון שעלה היה דוקא מתקופה לא נחמדה - גרמניה הנאצית - הוא גם היה זה ששיחררתי ראשון אודות למפגש ביני לבין מי שהתעללה ורצחה אותי - הנינה שלה בעצם אך אותה נפש מגולגלת. היה זה לאחר 9 שנים של התעמקות בנסתר בתורת ישראל עם מדריך שגר בצרפת ולכן לא יכל להגביל או לזרז אותי). המסע הראשון שלי לחו"ל, בגיל 29 כמעט 30 (שנת חיי ה 30), אילצו אותי לטוס לקלן (עבדתי בק.א.ל. קוי אויר למטען (של אגרקסקו) ואנשי השיווק החדשים חוייבו להכיר 'את הצד השני'. כאשר יצאתי מתחנת הרכבת של קלן אליה הגעתי באוטובוס עם מזכירת השיווק שלנו פתאום הכרתי את המקום והתחלתי להבין גרמנית (אצלנו במשק זאת לא היתה שפה מקובלת כי לא קבלו מתנדבים מגרמניה והקימו אותו בני העליה השניה מרוסיה). בערב חיפשנו מסעדה וצעדנו, נעמדנו ליד חומ ואמרתי לפרת שאנו חייבות ללכת הלאה כי דבר רע קרה שם (מגיל צעיר נשארו לי כישורי הראיה והידיעה כי איש לא ניסה להגביל אותי ואני לא סיפרתי לרבים). המשכנו ללכת והיא אמרה כי 'נגמרה לה הדרך', היא שכחה כיצד הולכים למסעדות שעל גדות הריין. אמרתי לה כי אם נמשיך ללכת ישר נראה שביל עפר המקיף את הגשר העילי והוא יוביל אותנו לנהר - וכך היה. לאחר 7 שנים נפגשתי כאמור עם סטפני שמיד ידעתי מה היא. בסיום שלב הלימודים הראשון של אורה סומא (1991) שאלתי אותה אם היתה לה סבתא-גדולה בשם קתרינה, היא אמרה לי 'כן'. אמרתי לה כי היא היתה קתרינה והיא התעללה בי ורצחה אותי. עזבתי מייד אך חזרתי אל הבחורה הצעירה וההמומה ההיא ואמרתי לה כי נפגשנו כאן כדי לשחרר את מסע העבר. במשך שעות רבות דיברנו ויצרנו ידידות אמת נעימה. כאשר טסתי חזרה לארץ התחילה להתעורר בי הידיעה של תקופות העבר מהזמניםשהיו מעורבים בקריסטלים - המאיה שלפני 150000 שנים ואטלנטיס הראשונה והאחרונה שהיו בערך 200000 עד 150000 שנים כרונולוגיות לפני זמננו. הטריגר שלי לתקופה של 'הנחיתה והפיצול' היה אדם שפגשתי בעבודה ב 1990 וכאשר סיימתי משימה של מעך מדיטציות בישראל בגיל 40 התחילה סינכרוניזציה מהירה של כל תקופות החיים הקודמות - המגיעות לכדי עשרות רבות. לא כתבתי אותן עד שיצאתי והנשמה האורחת היתה כאן וזאת כדי לא לקבע את העבר אך כעת הוא כבר איננו רלוונטי וגם לא יכול לקבע יותר וזאת הסיבה שהעלתי אותו על הכתב ובקרוב אעלה גם את הסיפור המצרי שפיתח את שושלת הפרעונים, עד שהגיעו למצרים התחתית וגם את המאיה הראשונים שמלפני כ 8000 שנה (פיתוח גזע שלא היה דומה לו בתקופה שהאדם היה דומה יותר לחית עדר זקופה). כפי הבנתי מהעבר, ברגע שאדם מייצב עצמו פיזית ונפשית תקופות העבר מתחילות לצוץ כדי לשחרר את מה שלא מיטיב וכדי להיעזר בחכמת העבר לטובת עולם ההוה, ליצור עתיד מיטיב. יום נפלא, אסתיה

 

[גריני]

ממש מרתק../images/Emo70.gif

לך. לא הבנתי את העניין הזה: "לא כתבתי אותן עד שיצאתי והנשמה האורחת היתה כאן". התחלתי לקרוא את סיפור אטלנטיס שלך, וכפי שאת יכולה להבין, הנושא הזה של שחזור גלגולים והיזכרות בגלגולי עבר שלנו הוא אחד מהנושאים היותר מרתקים בשבילי. די ברור לי שהיה לי גלגול בגרמניה הנאצית שכן כ"כ הרבה חלומות היו לי על התקופה הזו... עשיתי גם פעם תהליך של שחזור גלגולים באיזושהי סדנא, שם קרה לי משהו די מוזר: במהלך המדיטציה ותהליך השחזור - חוויתי את עצמי כיהודיה במחנה, התרגשתי ובכיתי וזה הרגיש לי מאוד "אותנטי", אבל ברגע שיצאתי מהמדיטציה זה פתאום נראה לי "לא אמיתי", או אולי "לא שלי"... ועד היום אני לא באמת יודעת אם חוויתי את עצמי, או ש"נכנסתי לסיפור" של מישהי אחרת....

אשמח אם תוכלי להגיב על הסיפור הזה ואולי לשפוך קצת אור עליו. ומעבר לזה, אני מחכה בכיליון עיניים ליום שבו ישובו אלי זכרונות העבר הרחוק.

 

[דר אסתיה חוטרגזע]

לפי הבנתי החלקית

כאשר מגיעים למישהו שיש להיפתח אליו באופן מוחלט מההיבט האישי - כמו בשחזור גלגולים ואצל מקצת מהמתקשרים (לא כולם) מי שמגיע לשם יכול לחוות רק את מה שרלוונטי במשותף עם המנחה. ללכן אולי כן/לא היית שם. מה שחשוב יותר זה שאת כאן היום וללמוד את נושא הסובלנות והחמלה כלפי כולם - מה שלא נהגו כלפנו ולכן אם אנו בעמדת עוצמה, כוח או שליטה דוקא אז השעור שלנו הוא לחיות לפי מה שהיינו אנו אמורים ליהנות ממנו, להנחיל בהתנהגותנו לאחרים- אך כאמור זאת התובנה שלי והיא לא בהכרח האמת האחת. ערב טוב אסתיה

 

[Tal_Ya_Tal]

גריני יקרה../images/Emo24.gifשני דברים: ראשית

גם אחרי תהליך של שחזור, אנשים חווים לעתים חוויות מסוימות שנראות להן מאד אותנטיות ואחר כך, כאשר הם יוצאים מן הסשן, הם אומרים:"או, אני חושב שרק דמיינתי זאת". מה שאני עונה במקרה כזה, שאין זה משנה כהו זה, אם מה שחווית הוא 'דמיון' או 'מציאות'. מפני שאם להיות כנים, הרי שה'עולם' אותו אנו חווים הוא 'מציאות' דמיונית לחלוטין ואפילו מעט הזויה הייתי אומרת. מה שחשוב הוא, שהדימוי הזה היה במיינד שלך

אין זה משנה כלל אם זוהי הזדהות שלך עם דמות 'היהודי הקרבן' שאתו גדלנו רובנו משחר ילדותנו ואותו ינקנו עם חלב אמנו- בכל חג יהודי נהוג לספר ב'צוררים' שקמו להורגנו ובה' שהשקים להרגם. (או בעצם להשמידם-עד לעת ההיא ורבים 'כועסים עליו בשל כך

) הדימוי עצמו מראה שהארכיטיפ הזה 'משחק תפקיד חשוב' בתת המודע שלך. כך שהדפוס קיים ועליו רצוי לעבוד. מטפל מיומן מפרק בשלב זה את 'טראומת החוויה הזאת או ליתר דיוק 'מתקן' את החוויה לחוויה בונה. והדבר השני, הוא תזכורת שה-כ-ל ביקום קורה בו זמנית. כך שאת, כפי שאת כיום וגם על 'תקופות החיים' שחווית קורים ברע העכשיו. בNOW!!! אין 'קודם ואחר כך' ה-כ-ל כאן ו-ע-כ-ש-י-ו

L&L TALYA

 

[שניה רגע]

תגובה לכולם

לא רוצה לקרוא, רוצה לחוות!!!!

 

[Tal_Ya_Tal]

אפשר להגיע../images/Emo129.gifבשחזור גלגולים

(רגרסיה)לחווית המוות. L&L TALYA

 

[דר אסתיה חוטרגזע]

את רוצה לחוות את המוות?

הוא יגיע אין מה למהר. אם את רוצה לחוות את האיכויות היחודיות יותר ואינך מוכנה להשקיע ולו מאמץ קטן שבקריאה אז כדאי שתשבי עם עצמך ותנסי לשכנע עצמך למה דוקא אליך זה יגיע , מה הסיבה שזה מגיע לאחרים ולא לך מה האחרים עושים עם החיים שלהם מה הם מוכנים כן/לא להשקיע מה את חושבת שהחיים הם... אולי כדאי שתתחילי על ההוה כדי שאולי תדעי על העבר או העתיד... בהצלחה

 

[אינרסנס]

מוות כסוף - מוות כהתחלה

אולי תנסי לקרוא את הספר "שורשים ושיעורים בזמן", שם מתואר היטב תהליך של מיתה כמו שעלה בזמן היפנוזה אצל הפסיכיאטר, והסופר, ד"ר בריאן ל. וייס. ספר מלמד, פוקח עיניים ובאופן כללי, ממליצה עליו בחום.

 

[שניה רגע]

קראתי

אותו ועוד כמה ספרים שלו אני חייבת להסביר משהו. כל העניין של גלגול נשמות ושחזור גלגולים מעניין אותי מאוד מאוד, ואם מישהו פה יכול להמליץ לי על מטפל בשחזור גלגולים בהיפנוזה אני אשמח לעבור תהליך כזה... העניין שלי במוות לא קשור לזה. בעצם אולי כן, בעצם אולי בשחזור גלגולים אני אחווה מחדש מוות שהיה לי פעם ואז התשובה שלי תיענה. אז תודה לכל מי שענה ושוב, אם מישהו יכול להמליץ על מטפל כזה אני אודה לו מאוד שבוע טוב לכולם

 

[Tal_Ya_Tal]

רגע שניה../images/Emo20.gifאין הנחתום מעיד על עיסתו

ובכל זאת, אוכל לומר לך שאני מטפלת בשחזור גלגולים(בין יתר הדברים). אך כאשר אני עובדת עם אנשים על שחזור גלגולים, יש חשיבות למניע שלהם להגיע לחוויה. אם זה נובע מסתם סקרנות, לעתים הם יצאו עם חצי תאוותם בידיהם. על כן, אני מזמינה לראיון מקדים ואם הסיבה לשחזור מצדיקה את עצמה ואם אני מאבחנת שהאדם מוכן נפשית/רוחנית לכך -זה מתבצע. אין זה מתבצע תחת הפנוזה, אלא בטכניקה יותר נוחה שבה המטופל זוכר בדרך כלל את חוויותיו. נוסף על כך אני נוהגת להקליט את המפגש. כך שאנשים יוצאים גם תיעוד של השחזור. בגדול, מטפל טוב יכול לכוון אותך לחוויית מוות שהייתה. אך אם ישנה סיבה שבגללה חשוב שתזכרי בחווית המוות הזאת. כדאי לזכור שזה עשוי להיות טראומתי ועל כן את זקוקה למטפל מיומן, שיוכל לעזור לך גם במקרה שכזה. ותמיד כדאי לזכור שהכל קורה בו ז-מ-נ-י-ת

L&L TALYA

 

[digabu]

אני אבל כן יכולה להעיד..

אני עברתי שחזור של גלגול. אני לא יכולה להגיד שזה השפיע או שאני בטוחה שזה היה אמיתי. אבל באותה תקופה חיפשתי תשובות ומתוך הכרות עם טליה ועזרה מהמפה שלי קיבלתי הוכחות לתחושות שלי. טליה דווקא היתה בהתחלה מאד סקפטית ואחרי זה אמרה שאני צודקת והתחושות שלי היו נכונות. עם השנים הידיעה הזאת עזרה לי לקבל דברים שקיימים בי בצורה יותר טובה.