אני מבינה שזה קשה נורא.
אני יודעת שלפעמים רק לנשום, רק לקום בבוקר, דורש המון כח.
הצד השני הוא שכל זמן שאת לא מתרגלת את העבודה ואת חיי השגרה האלו, לא תצליחי למצוא כוחות בשבילם.
ואת יודעת, בתכלס, כדי לקיים חיים עצמאיים את חייבת לעבוד. תזכרי שזו המטרה שלך- לקיים חיים שבהם את לא תלויה בחסדים או בהורים או באנשים אחרים כדי לשרוד את היומיום.
הכוחות נולדים מתוך ההתמודדות,
קצת כמו עם חיסונים- הגוף צריך להתמודד עם קצת חיידקים כדי לפתח הגנה, ככה זה עם תפקוד- צריך לתפקד קצת כדי לפתח כלים וכישורים לתפקוד.
התחלה של שלוש שעות היא באמת התחלה שמאפשרת לך לתרגל את הדבר הזה, בשאיפה שזה יוכל לגדול.
אל תוותרי על זה עכשיו.
את יכולה לעשות את זה.
זה קשה, זה מעייף נורא נורא,
אבל זה לא יהיה ככה כל הזמן,
לאט לאט תפתחי מסוגלות להתמודד עם זה,
ואז תרגישי הרבה יותר טוב.