לא כל כך דומה
האלבום Hero&Heroine יצא בתחילת 1974, עם הרכב שונה לחלוטין. מההרכב שמנגן באלבומים שהמלצתי במהלך השרשור הזה שרד רק מנהיג הלהקה, Dave Cousins. באלבום הזה, הלהקה לקחה כיוון סימפוני הרבה יותר מאשר באלבומים הקודמים. בעיני חובבי פרוג, זה האלבום האהוב ביותר של הלהקה. מכיוון שאינני שופט טת הלהקה לפי מידת הפרוגיות של המוסיקה שלהם, אני מודה שגם אצלי האלבום הזה איננו המועדף. אם אתה חובב הצליל הסימפוני, דוקא האלבום הבא עם אותו הרכב, Ghosts הוא הרבה יותר מרתק בעיני. האלבומים שקדמו לאלבום שקנית שונים למדי. המוסיקה יותר אקוסטית, יותר פסטורלית. נכון שלמי שמשקיף על העולם המוסיקאלי דרך משקפי פרוגיסטאן (ואני מודה שגם אני הייתי כזה עד לפני זמן לא רב), אלה אלבומים פחות פרוגרסיבים, אבל בעיני הם פאר היצירה של הלהקה. SANDY DENNY AND THE STRAWBS - ALL OUR OWN WORK 1968 STRAWBS (S.T.) 1969 DRAGONFLY 1970 JUST A COLLECTION OF ANTIQUES AND CURIOUS 1970 FROM THE WITCHWOOD 1971 GRAVE NEW WORLD 1972 BURSTING AT THE SEAMS 1973 האלבום HERO&HEROINE הוא נסיון של הלהקה, בהרכב שונה, ליצור מוסיקה ברוח אריות הפרוג - פינק פלויד וג'נסיס. יש שאוהבים את הנסיון הזה ויש שפחות (אני אוהב את הלהקה גם באלבומים היותר סינטטיים שלה מהמחצית השנייה של שנות השבעים ומשנות השמונים והתשעים - כך שאני לא קנה מידה...), בכל מקרה באלבום הבא GHOSTS הם משלבים נהדר משני העולמות: הרוק הסימפוני לשמחתם של הפרוגרים, והרוק הפולקי הפסטוראלי - לשמחתם של הפולקיסטים. יקי