מחפש סיפור

[כ ו כ ב מ א י ר]

מחפש סיפור

שלום, מחפש סיפור שירגיע את משפחתי, וישקיט את הפחד מהקטיושות

 

[יונה כחולה]

מעניין- אבל דווקא סיפורים מפחידים

הם המתאימים ביותר- לפרוק את הפחד בסיפור- כשיש מישהו ( המספר ) שתופס אותנו ביד ומוביל אותנו במשעול הפחד. נסה את זה !

 

[NAVVAN1]

במקרה שמעתי מספר נפלא ממעלה צביה

הוא הנמצא תחת קטיושות סיפר כי הסיפור "הפחד ממית" הכניס אותו לפרופורציות הנכונות. אני לא זוכר את שם משפחתו , (אילן עינבר וודאי שישמח להוסיף כאן את שמו המלא) אז ואריאציה שסיפור אינדונזי הפחד הורג והסיפור שהמספר הנפלא ממעלה צביה סיפר. ככל שנה, המוות הגיע לעיר הקדושה. השומר הזקן צעק,"מוות כמה אנשים תיקח איתך השנה?" "לא יותר מ- 50 אנשים," ענה המוות. השומר הזקן הכניס את המוות לעיר. שבועות מאוחר יותר, המוות ביקש לצאת ועמד לפני שומר השער הזקן. "פתח את השער." ביקש "כמה קורבנות לקחת?" שאל השומר את המוות. "יותר מ 1000 קורבנות" השיב המוות. "אבל הבטחת שתקח רק 50 קורבנות " בכה שומר השער הזקן. ""כן" השיב המוות הצער, "רוב הקורבנות מתו מהפחד שחדר לעיר לפני, עכשיו אתה יודע שהפחד גורם ליותר קורבנות, נזק, ורוע, מאשר המוות. מאחל לך סוף שבוע טוב ושהפחד לא ישרה במשפחתך. משה

 

[שחרזדה האחת]

ועוד סיפור הזקנה ממלאך המוות..

היו היתה איש הכבת 90 שנה ואולי יותר, היתה פעילה , היתה עסוקה בעבודות בית למינהם יום יום לא התבטלה. והנה יום אחד נשמעת דפיקה בדלת, פותחת , ולפינה עומד כבודו מלאך המוות, : באתי לקחת אותך, אמר, הגיע זמנך ללכת איתי. זמן? איזה זמן? ששאלה , אני מאד עסוקה באמצע הכביסה והריבה על האש, לך , תבוא מחר. הלך ובא למחרת, אמרה לו הגברת: אמרתי לך לבוא מחר, למה באת היום? הלך ובא מחר, ושוב, תבוא מחר, כך עד יום חמישי. ביום החמישי, נגמרה לו הסבלות ואמר לה: אני שם פתק גדולעל הדלת, תהיי מוכנה על הבוקר. והלך. כל הלילה לא ישנה הגברת הזקנה, איפוא אתחבא מפניו? אני עוד לא מוכנה ללכת, מה עושים? מוקדם בבוקר החלה לחפש מקום להסתתר מפניו, ראתה חבית דבש, החליטה להתחבות בה, נכנסה לתוך חבית הדבש, אך לאחר רגעים מספר, חשבה, הוא בטח ימצא אותי פה, יצאה וחיפשה מקום אחר. ראתה שק נוצות, נכנסה לתוך השק,אך החלה להתגרד, יצאה משם כשכל הנוצות דבוקות עליה והחלה להסתובב בחלל החדר, בותו הרגע נכנס מלאך המוות, ראה אותה, ונבהל, לא ידע אם זה אדם, עוף או אולי מפלצת, ברח ועד היום לא חזר.

 

[perhay]

תודה, שחרזדה על הסיפור

בעיקר על הפואנטה בסוף. בארכיון הסיפור העממי יש סיפור עם מוטיב דומה ששמעתי פעם. אנסה לאתר אותו.

 

[מיכה ס]

לסיפור מוות ../images/Emo45.gifזה יש כמה וריאציות

שחרזדה יקרה, ובכן, זה אחד מהסיפורים שמעלה חיוך על שפתי כל אחד מאיתנו. אני עושה המעט שיכולתי. הזמנתי בני משפחה שעלו מארגנטינה לשהות אצלי כמה שירצו. הם מנצרת. אך העדיפו להשאר בכל זאת, למרות הקטיושות והילדים הקטנים. אני גם מוודאת שבני משפחתי וחברים בצפון שומעים את קולי ואני מאושרת כשהם אומרים, הכל בסדר, אנו עומדים ב"פרץ". אז יש בי אופטימיות רבה. אני פשוט מרגישה שהכל יגמר בסדר חדש שיבוא לאזורנו, והכל יהיה רק לטובה. כמובן חבל על כל קורבן, גם בצד שלנו וגם בצד הלבנוני אצל האזרחים שבעצם אינם אשמים בדבר, אך הכל יסתדר בקרוב. זו הרגשתי. ההודעות האופימיות בפורום מחממות את הלב.

 

[שחרזדה האחת]

מיכה ס, אשמח לשמוע או לקרוא

גרסאות נוספות של סיפור זה, אכן הוא מעלה חיוך. סיפרתי אותו לקשישים, ובהתחלה , רק לשמע, מלאך המוות, מרימים גבה, כמו אומרים, מספרת לנו כי אנו לקראת סוף הדרך? אבל שאני אומרת, אנא חכו להמשך ולסוף,, נרגעים ובסוף תמיד צוחקים. אוהבת מאד סיפור זה.

 

[אילן ענבר]

מסכים שהוא נפלא

לא זוכר שם משפחתו אבל אולי מספרת הלילה יודעת

 

[דרדרית]

נכנסתי כי חברה סיפרה לי על בקשתך...

לגמרי "במקרה" יש לי סיפור שאולי יתאים שמו: "אמא מה זה קטיושה?" והוא נכתב על ידי בעקבות האירועים האחרונים. חגית

 

[הומינר]

ערב שבת לפני הדלקת הנרות

וגרמת לי לשבת לקרוא את אשר כתבת, ולבכות. הבעיה אצלי היא שאני עברתי את כל שלושת השלבים, מהחיים בכפר, ואת כל המלחמות, ואת כל הפינויים, והבריחות, וכל הזמן צעקתי והתרעתי כנגד כל אלה אשר אמרו חייבים לנסות דרך חדשה, ואני טענתי כי על חיי אומה אין מהמרים, לנסות זה להמר , ניסינו הצלחנו, יופי, ניסינו ולא הצלחנו, אין אפשרות לנסיון נוסף, לא הצלחנו, הושמדנו, והעם רוצה את הצלחת ליד הפה עכשיו, ואחרי המבול, ואני רואה את ילדי ונכדיי, וחושב מי נתן למי את הזכות להמר על חייהם, להגיד לך תודה על מה שכתבת, נראה לי משונה , אבל תודה על אשר העלית על הכתב את אשר אנו חושבים

 

[שלווה יערית]

../images/Emo24.gifדרדריתה../images/Emo20.gif

 

[שחרזדה האחת]

ברוכה הבאה דרדרית, מכרה ותיקה

קראתי את סיפורך ומאד אהבתי איך שאת תיארת ואיך כתבת הדברים.

 

[דרדרית]

תודה על קבלת הפנים../images/Emo24.gif

הגעתי הנה "במקרה" דרך חברה שסיפרה על הבקשה לסיפור שיעודד.. אני "רק מורה.." שכותבת מידי פעם את סיפורים -כשהם מבקשים לצאת... <יושבת ונותנת למילים לזרום...> אינני מספרת סיפורים ועד כה טרם חשבתי על תחום זה... אבל הרי הכל יכול לקרות בחיים... מי יודע? אולי? בינתיים, יושבת לי כאן עם כוס קפה, נהנית לראות שמות מוכרים, והחשוב מכל- נהנית מפורום מעניין שמעשיר אותי בסיפורים נפלאים ותגובות מעניינות. שוב תודה לכל המגיבים נשתמע בהמשך חגית