עוד על הקצין דוף
או כפי שגם נכתב-דאף. דוף שהגיע לארץ ב1922 התמנה לקרא סוף שנות העשרים למפקד תחנת המשטרה בירושלים.הוא היה קצין המשטרה שהסיר בברוטליות את המחיצה שהקימו המתפללים בכותל המערבי ביום הכיפורים בשנת תרפ"ח, מחשש שמחיצה זו משנה את הסטטוס קוו הקיים במקום בין היהודים לערבים. בעיון בעתון התאחדות האיכרים "בוסתנאי" מחודש תמוז, תרפ"ט מצאתי במאמר מערכת התייחסות לקצין דוף ולאותה פרשה אשר עוררה עליו את זעמו של הישוב היהודי בא"י. הנה קטע מהמאמר: "ביקש ישראל המזרחי לחוג את חגו בשלוה וקפץ עליו רוגזו של דאף. השוטר הבריטי הזה בתוככי ירושלים הולך ונעשה לאישיות המפורסמת ביותר בא"י. בשנים האחרונות כמעט שלא היה מקרה אשר יתאספו יהודים בציבור תחת כיפת השמים ולא ישביתם דאף ולא יכה עלימין ושמאל. ההיסטוריון לעתיד לבוא, שיבוא לכתוב על הרשלנות המדינית שלנו, בודאי ובודאי יזכיר דרך אגב את הקצין דאף. מה2 לנובמבר שנת 1917 עד יום כיפור ול"ג בעומר תרפ"ט רב הדרך. במובן הפוליטי זהו המדרון - מלורד בלפור עד הקורפורל דאף. במשך 12 השנים התפתחנו במובן התרבותי, הכלכלי, אבל מה איומה היא הירידה הפוליטית ! משל לשתי קרונות, שעלית האחד מהם לפסגת ההר קשורה עם ירידתו של השני לתהום שמלמטה. במידה שאנו מכים יותר שורש בארץ במובן הכלכלי והתרבותי, במידה שאנו מתקשרים לארץ, מתקשרים ממש, בה במידה יורדים אנו במובן הפוליטי. להלכה, כמה פרדוקסלי הדבר, אבל העובדות המרות מאמתות את הפרדוקס הזה. הקורפורל דאף - זה המזכיר את ה"אונטרפרישיבייב" של צ'כוב - הצץ ומופיע במקום שאין דורש לו. קשה להאשים את הדאפים הגדולים והקטנים באנטישמיות. לא כל הופעה שלילית בשבילנו יש לראות את מקורה בשנאת עולם לעם עולם.. דאף איננו אנטישמי כי אם אנטי נייטיבס ובעיניהם של מושלי הארץ זרים אנו בעניינים של עלייה, התאזרחות, אבל תושבים אנו במה שנוגע לשלילת זכויות. כמובן, המדובר כאן לא על דאף הריאלי המתהלך בתוככי ירושלים עיה"ק, כי אם על דאף הסמל, סמל לאדמיניסטרציה הבריטית" . כאמור, מקריאה בספריו של הקצין דוף מתברר שהוא בעצם אהד את העניין הציוני ותמך ביישוב היהודי בארץ. לאחר פרשה זו הועבר הקצין דוף מתפקידו כמפקד תחנת ירושלים ונשלח לפקד על תחנת המשטרה שהוקמה בג'למי, בסמוך לצומת העמקים של היום. בתפקידו זה הוא קשר קשרים עם חברי הקיבוצים והמושבים החדשים שהוקמו אז במערב עמק יזרעאל ובעמק זבולון.