טוב זה מתחיל להיות קשה... לא מד"ב לא סיפורים קצרים לאו דווקא כאלה שבהגדרה שלהם יצא להם שם של ספרי טיסה-מיכל שלו, ליהי לפיד, רם אורן, סמדר שיר, עירית לינור, שלי יחמיבוץ' וכו'.
מבחינתי זה אחד כזה שאני מסיימת את הקריאה שלו מהר, כזה שסוחף אותי וקשה לי להניח אותו מהיד, כזה שלא צריך לעצור ולחשוב, כזה שהקריאה שלו לא איטי (כמו למשל "והיום איננו כלה" שהוא ספר מדהים בעיני אבל אני קוראת אותו מאד לאט).
הספרים המשובחים, המרתקים והמרשימים ביותר שקראתי. אני ממליצה עליו בכל לבי לכל מי שרוצה להנות מספר בעל איכויות מן הגבוהות שאני אישית פגשתי במהלך שנותיי כקוראת.
טוב, הספר הכי מצליל שאני מכירה קוראים לו "סהר אביב" וכתבה אותו בט באו לורד. זה המקבילה הסינית של חלף עם הרוח. הספר שהכי הצליל אותי בחיים. חוצמיזה, קוני וויליס עם ספר יום הדין הצלילה אותי קשות. היום איננו כלה ספר נהדר אבל לא מהמצלילים ביותר. הקצב שלו איטי.