מחפשת קצת אמפתיה
היי לכולם, מכירים את זה שיש תקופות שאתם מרגישים בודדים? אני בן אדם חברותי מאוד, ויש לי קומץ חברים טובים ואיכותיים שיש בנינו קשרים באמת טובים. השבוע שתיים מחברותי טסו ללמוד בחו"ל אלו חברות שאני מבלה איתן את רוב הזמן הפנוי, יוצאות יחד, יש בנינו בדיחות פרטיות והרבה נוסטלגיה, חברה אחרת גם היא טובה מאוד אמנם נשארה בארץ אך יש לה חבר, משמע רואים אותה מעט פחות.... וחוצמזה יש עוד כמה חברות שמפוזרות ברחבי הארץ בגלל לימודים באוניברסיטה. אז אני פה, בערב שישי, רוצה לצאת ואין עם מי. תמיד כשזה קורה אני מרגישה כאילו אין לי חברים . אני יודעת שזה לא נכון. אבל כשדברים לא מסתדרים כמו שאני רוצה או שואפת... זה מתסכל ומבאס אותי. אני שונאת את התחושה הזו שאני לבד. איך להתגבר על התחושה הזו? איך אני אפסיק לחשוב שאני בודדה??? אשמח אם תשתפו אותי אם חוויתם משהו כזה, ואיך התמודדתם....? חג שמח
היי לכולם, מכירים את זה שיש תקופות שאתם מרגישים בודדים? אני בן אדם חברותי מאוד, ויש לי קומץ חברים טובים ואיכותיים שיש בנינו קשרים באמת טובים. השבוע שתיים מחברותי טסו ללמוד בחו"ל אלו חברות שאני מבלה איתן את רוב הזמן הפנוי, יוצאות יחד, יש בנינו בדיחות פרטיות והרבה נוסטלגיה, חברה אחרת גם היא טובה מאוד אמנם נשארה בארץ אך יש לה חבר, משמע רואים אותה מעט פחות.... וחוצמזה יש עוד כמה חברות שמפוזרות ברחבי הארץ בגלל לימודים באוניברסיטה. אז אני פה, בערב שישי, רוצה לצאת ואין עם מי. תמיד כשזה קורה אני מרגישה כאילו אין לי חברים . אני יודעת שזה לא נכון. אבל כשדברים לא מסתדרים כמו שאני רוצה או שואפת... זה מתסכל ומבאס אותי. אני שונאת את התחושה הזו שאני לבד. איך להתגבר על התחושה הזו? איך אני אפסיק לחשוב שאני בודדה??? אשמח אם תשתפו אותי אם חוויתם משהו כזה, ואיך התמודדתם....? חג שמח
פשוט כשאני מגיעה למרכז זה תמיד עם צפיות שאני הולכת לקרוע את העיר, קצת כמו בצבא... אבל לאט לאט אני לומדת שהציפיות שלי לא מציאותיות 
