מחפשת המלצה

בהצלחה ועצה קטנה

אם הגוף או הלב זקוקים למחלה, את תחלי ולא משנה מה תעשי. לפעמים הגוף פשוט עייף ורוצה מנוחה. לפעמים הלב רוצה שלא יטרידו אותו בקשיי היום-יום. ואז אנחנו חולים, וגם זה לא כל כך נורא.
 

muesli

New member
זה משפט מעודד

הרבה יותר ממשפטים שרצים פה בפורום הרבה פעמים על זה ש"אנשים אשמים בזה שהם חולים".
 
אגב, זה עובד גם הפוך

אפשר גם "לסבול" מ"בריאות פסיכוסומטית", להמשיך לתפקד בזמן מחלה כאילו הכל רגיל כאשר יש מצב חירום, ואז כאילו "כולם חולים ואני בריא". אבל אחרי שמצב החירום עובר...
 

libe3

New member
היי muesli -מסכימה עם דברי אשכר

צריך וזה אפשרי לחזק את המערכת החיסונית. ולאו דווקא ע"י מתן רעלים (חיסונים). יש לי שני בנים. והגדול שהיום הוא בן 13 כל הזמן היה חולה כשהיה ילד. והקטן לעומת זאת שכיום הוא בן 7, גדלו באותו בית. הגדול היה מתלונן כל זמן שהיה חולה עם חום, והקטן גם אם הוא היה חולה-אז המחלה שלו לא היתה אורכת יותר מיום. נועם לך לנוח יש לך חום-התשובה "לא אני לא חולה, אין לי כלום אני בסדר". והתזונה שלו היא ברובה על בסיס טבעי. (ביצים, לא מסכים לאכול בשום אופן, שלא לדבר על קציצות מטוגנות). חי וניזון אך ורק מפירות וירקות. וגם אם היינו חולים, (כמובן, שכיום נעזרים בתרופות סבתא, ומכינים את עצמנו לחורף על כל מקרה), אז היחיד שלא היה נדבק זה נועם. אז זה נורא תלוי בגישה, וכמובן בתחזוקה של הגוף. וכשמרבים באכילת פירות עם ויטמין C,לדוגמא: קיוי עתיר בויטמין C, אז אין מצב למחלה. העיקר שנעבור את החורף בשלום.
 

muesli

New member
הי

יש גם כאלה שהם פשוט יותר חזקים. ככה זה בטבע. רוב בריאות לכולכם!
 

armymaster

New member
את לא צודקת

אנשים הולכים לעבודה כשיש להם קצת צינון בגלל שהם זקוקים לפרנסה, אנשים זקוקים למקום עבודתם וימשיכו להראות מוטיבציה גם כאשר יש להם קצת נזלת. בנוסף יש הרבה אנשים שאין להם תחליף וכל דחייה של עבודה מסויימת אומר עומס יותר בימים אחרים.
 
אם אנשים היו מבינים

שאם הם היו נשארים בבית כשיש להם התחלה קטנטנה של חולשה בגוף ומקשיבים לגוף ונחים, הם היו מפסידים רק יום אחד של עבודה, ללא תרופות וללא החמרה של המצב, במקום ללכת לעבודה כשהגוף חלש, ולהחליש אותו יותר ולהגיע למצב של עוד ועוד וירוסים וחיידקים שנצמדים אליו, כי הוא חלש מדי להילחם בהם ובסופו של דבר לשכב עם מחלה שבוע ולהפסיד שבוע עבודה.... אז לדעתי היו כולם בריאים הרבה יותר...
 

muesli

New member
זה לא קצת הגזמה?

לא כל חולשה קטנה או עיטוש כזה או אחר מתפתח למשהו ממשי (כלומר מחלה, חום, תרופות וכו'). לפעמים זה מסתכם בקצת התקררות. ולא על כל דבר אפשר להגיד "פוס, היום נשארים בבית". למרות שהוא כן יכול לדבק ואצל מישהו חלש יותר להתפתח למשהו קצת יותר גדול ידרוש טיפול/הישארות בבית.
 
להקשיב לגוף ולפעול בהתאם

זו אף פעם לא הגזמה. זו הדרך לבחור בחיים בריאים ונכונים תוך הקשבה לגוף, לקול הפנימי ולידע האינסופי... העניין הוא שכאשר מקשיבים מהתחלה, מונעים גם את העיטוש הקטנטן הזה... (...אם רק היו מרגילים אותנו מרגע היוולדנו להקשיב ולפעול בהתאם לידיעה הפנימית...הכל היה נראה אחרת והעולם היה הרבה יותר בריא...)
 
מי דיבר על עיטוש בלבד?

דיברנו על התחלה של מחלה. וגם "קצת התקררות" זו מחלה, וכמו שכתבו כאן לפני, זה פשוט לא מוסרי לצאת עם "קצת התקררות" ולהדביק אחרים, שעלולים להידבק ב"קצת" הזה, אך בגלל שהם יותר חלשים, אצלם זה יהיה הרבה. עד היום אני לא שוכחת איך גיבורה כזאת היתה חולה, ישבה ונשפה עלי אוויר חם במשך שעה, ואחר כך חטפתי אותה בצורה כזאת שהייתי מושבתת במשך עשרה ימים. אלה היו ימים קריטיים עבורי, ואני לא אשכח את זה לאותה אישה. אז את יודעת מה? אל תישארי בבית. תמשיכי ללכת לעבודה. אבל עשי לעצמך טובה: אם את מקוררת או קצת חלשה, לכי לישון יותר מוקדם. עשי אמבטיה טובה. אכלי טוב יותר. קבלי עיסוי. שתי תה צמחים, אכלי מרק, אגוזי מלך ופירות יבשים. עשי את כל מה שאת יכולה על מנת להרגיש מצויין, לפנק את עצמך. אם את יודעת שאין לך תחליף במקום העבודה, או לחלופין, אם את חוששת שימצאו לך תחליף בקלות רבה מידי, עשי כל מה שאת יכולה על מנת להיות בריאה. רוב האנשים פשוט שותים עוד קפה (או תה עם וויסקי, גם כן המצאה...) כנ"ל אם מישהו במשפחתך חולה. הכינו לו/ה מרק, כבי את הטלויזיה וצווי עליו/ה ללכת לישון. כשאנו חולים יש לנו נטייה להזנחה עצמית, כך שטוב שמי שמסביבנו ידע מה לעשות. זו לא תורה מסיני, כל סבתא תספר לך. זה בעצם פשוט מאוד.
 

muesli

New member
אוף

מרגישה כאן קצת תחת מתקפה. אני לא חולה, או מתחילה מחלה או עלולה להדביק כרגע אף אחד. א-ב-ל כן מסביבי יש המון עם הצטננויות כאלה ואחרות או אומרים פתאום "אני מרגיש שאני מפתח משהו". ולכן שאלתי את השאלה המקורית, כדי לדעת אם יש משהו שיעזור לי להקשות מעט על מעבר החיידקים בין האנשים מסביב אלי. (ברור לי שאין קסם, או פלא אבל אם משהו יעזור, אז מה רע?) ולתקן את העולם ולהגיד לכולם "הייתם צריכים להישאר בבית, למה אתם פה בשביל להדביק אותי?" נראה לי מסוג הדברים שאפשר לחשוב אבל לא ממש להגיד.
 
אוף

צר לי, זו לא היתה הכוונה. יתכן ובלהט הויכוח עניתי ללא עדינות. אני יודעת שהשאלה המקורית היתה מה עושים כשכולם מסביב מצוננים, ואיך לא להידבק. את הטרוניות שלי על כך שאנשים חולים לא נשארים בבית כתבתי תחת הכותרת "חומר למחשבה", ואז נוצר ויכוח סביב העניין שלא קשור באופן ישיר לשאלה המקורית. אז כן, אני יודעת שלפעמים מרגישים כמעט חולים או שאולי חולים, וזו לא תמיד סיבה להישאר בבית ולהשבית את כל הפעילויות. ונכון שאי אפשר לשלוט באחרים ובמה שהם בוחרים. אני מקווה שכן תוכלי להשתמש בעצות שקיבלת כאן. חשבתי על זה, על מה אני עושה כשחולים מסביבי או כשאני לא רוצה להידבק. זה מזכיר לי שבמשך תקופה ארוכה הייתי תמיד חולה אחרי טיסות (חוסר שינה, עשרות אנשים במטוס, אוויר נוראי ועוד) היו פעמים שלקחתי ויטמין C לפני ואחרי הטיסה, כדי להימנע מכך. אני לא יודעת אם זה מה שעזר, בכל אופן לשמחתי זה כבר לא קורה. כשמגיעים אלי מטופלים חולים אי אפשר להתלונן שהם עלולים להדביק אותי, כי אני זו שאומרת להם לבוא כדי לרפא את המחלה... יש כמה תרגילים של הגנות שאני עושה, למשל לדמיין שאני מוקפת באור. יש כל מיני טכניקות כאלה, יש שמדמיינים מגן דוד או פירמידות, יש קריסטלים שעוזרים לעניין ועוד. אני חושבת שזה עוזר, כי כבר הרבה זמן לא יצא לי להידבק ממטופל. אני עושה את זה גם כשיוצא לי להיכנס לבתי חולים, או למקומות עם הרבה אנשים (למשל אוטובוסים).
 

muesli

New member
../images/Emo13.gif

אין בעיה עם דיון וחומר למחשבה. פשוט זה קצת הרגיש תוקפני כלפי (למרות שזו כנראה לא היתה הכוונה). יש הסבר לזה שדמיון של הגנות באמת עוזר?
 
אם מצב נפשי אחד יכול לגרום לאדם

להיות יותר רגיש (וראי שוב את דברי אשכר), מצב אחר יכול לגרום לאדם להיות יותר עמיד למחלות.
 
אוטוסוגסטיה

אם לא מאמינים שהתעטפות בכדור של אור באמת מונעת מדברים חשוכים להגיע אלינו, או שמשולשים מגנים עלינו ממש כמו מגן דוד או הפירמידות על נשמות המצרים, הרי שאפשר להסביר זאת במונחים יותר קלים לעיכול. מהי אוטוסוגסטיה, וקצת על דמיון מודרך.
 
תודה לך

לפעמים כל כך קל לדבר, ולא מובן מאליו ליישם. אתמול הייתי מאוד עייפה ומנוזלת. חשבתי שזו האלרגיה שהתעוררה עם בואו של הסתיו. שתיתי תה צמחים ונחתי. בארבע הוזמנתי לביתה של חברה, שבעלה מתאושש בבית מניתוח, ולהם יש שני ילדים קטנים. ברגע האחרון ביטלתי את הביקור. הרגשתי שהעיטושים מתגברים וגם תחושת הקור, והבנתי שזו לא סתם אלרגיה אלא כנראה התחלה של מחלה. אולי בעקבות השרשור שפתחת הייתי יותר קשובה לעצמי. היום אני מרגישה טוב, כאילו כלום לא היה. אבל אני כל כך שמחה שלא הלכתי אתמול, ולא הסתכנתי בלהדביק אף אחד...
 

muesli

New member
שמחה לשמוע

שמחה לשמוע שהשכלת להקשיב לעצות של עצמך. ושמחה לשמוע שאת מרגישה טוב יותר. רוב בריאות
 
למעלה