מחפשים מרואיינים

[ורוד עם נצנצים]

מי אתה אם מותר לשאול?

היית באחד המפגשים?
פספסתי משהו?

 

[Dror4691]

מצטער אם ההודעה האחרונה היתה לא במקום

 

[ורוד עם נצנצים]

חלילה!!! תמיד שמחה על עוד חברי פורום

במיוחד ~חברים~ גברים, שמוכנים להתראיין.

השאלה היתה שאלה כללית ולא מתגרה או משהו.
אני באמת רוצה לדעת מי אתה.
לא זוכר לי הניק שלך.

 

[Dror4691]

כן, אני יחסית חדש כאן

אני צמא להכרות עם עוד א-מיניים ולמפגשים. הקהילה הזאת היא די חדשה לי.
אגב, אני בהחלט זכר, אבל לא בהכרח גבר...

 

[hatzilonit]

היי, ברוך הבא

 

[orald]

זה נשמע מעניין, תרצה להרחיב לגבי השורה...

האחרונה?

 

[Dror4691]

בכיף

גבריות היא לא יותר מאידאולוגיה שמחנכים אותך עליה מגיל צעיר מאוד.
כשהייתי ילד חונכתי גם להיות חרדי והיום אני כבר לא. אז באותו האופן, אני כופר גם בדת המגדר. בגבריות יש כמה דברים שאותם אני מרגיש בתוכי אבל יותר דברים שזרים לי, לכן אני לא חסיד טוב של האידאולוגיה הזאת.

 

[נרו2]

גם אני באתי מבית דתי אך איני כופר בדת.

באתי מבית דתי לאומי ואם יש דברים שאני לא מצליח לקיים בדת זה לא בגלל שאני שונא את הדת או משהו כזה אלא פשוט אין לי אופי מספיק חזק או "אין לי כח" כמו שאומרים. בלי קשר לשאר הדברים שאמרת היה יכול להיות מעניין מבחינתי לדבר עם אדם שהגיע מבית דתי בהקשר ה"להיות א-מיני".
אין לי מסרים אישיים בגלל איזו תקלה אז אם תרצה לדבר נצתרך למצוא דרך איך לתקשר.

 

[Dror4691]

היי נרו

בכיף, אשמח מאוד לשוחח. אהבתי את הקבלה העצמית שלך, למרות שאין לך ממש כוח לעשות את כל מה שהיית רוצה מבחינה דתית

 

[p019]

גנדר כאידיאולוגיה

אהבתי.
יש כאן לא מעט אנשים בפורום שלא מרגישים קשר עם אף גנדר - אבל זה לא אישו אצלם (כמוני).
תהיתי פעם אם יתכן כי חלק מתחושת הגנדר מגיעה מהחלק במוח שאחראי על משיכה מינית - ולכן סטטיסטית נמצא אחוז גבוה יותר א-מיניים ללא תחושת מגדר מאשר אחוזם באוכלוסיה הכללית.
הבעיה היא שמעולם לא הצלחתי לחשוב על שעלון שיעזור לגלות אם לאדם יש תחושת גנדר כולשהו. זאת אומרת להצליח להבדיל בין העובדה שאני יודעת שאין לי כרומוזום Y לתחושת הגנדר שלי.

למען האמת לא הייתי מודעת לעובדה שלאנשים יש תחושת גנדר עד ששיחה עם חברה (שהתרחשה אחרי הקמת הפורום בתפוז) גרמה לי להגיד "רגע, את אומרת שאת ממש מרגישה אישה? זו לא סתר אימרה?"
ההפתעה כנראה נבעה מכך ששנים הייתי עסוקה בלהבין את מקומי בעולם בתור א-מינית - כך שלא הגעתי להתמודד אם קיומו של גנדר נפרד ממין ביולוגי.

 

[Dror4691]

היי

אהבתי את הרעיון שלך

נראה לי שעצם היכולת לעמוד מול הנורמטיוביות של החברה ולהגדיר את עצמך כקוויר (א-מיני, לצורך העניין) כבר מכשירה אותך להטיל ספק בעוד כמה מבנים מדומים דומים, כמו זה של המגדר.

אם מישהי צריכה לדעת את התשובה בנוגע לחיתוך בין האוכלוסיות, הרי זו פרופ' דפי יואל המדהימה
http://www.youtube.com/watch?v=ONY04yf4M2Q

אגב, יש לה גם את שאלון הזהות המגדרית הזה, אם בא לך לנסות
https://eu.qualtrics.com/SE/?SID=SV_0BWfDkB9kX2tpxW

 

[queen helen]

אני זוכרת שהרבה אמרו את זה כאן

"עצם היכולת לעמוד מול הנורמטיוביות של החברה ולהגדיר את עצמך כקוויר (א-מיני, לצורך העניין) כבר מכשירה אותך להטיל ספק בעוד כמה מבנים מדומים דומים, כמו זה של המגדר."
לדוגמא: יש כאן המון פמיניסטים (כן - גם גברים), צמחונים/טבעונים, ציס/טראנס/ג'נדרקווירים, פוליאמורים, הטרו/הומו/בי-רומנטיים, ואפילו אנשים שלא אוהבים אוכל (לא אני

)

 

[Dror4691]

איזה כיף

איזה מגוון. כיף שהשפה היום מאפשרת לתת מקום לכל הזהויות האלה.
באנשים שלא אוהבים אוכל את מתכוונת לברתריאניסטים, שחיים רק על מים?

 

[queen helen]

לא

אנשים שאוכלים כי צריך, ולא כי הם נהנים מהאכילה

 

[Brombit]

זה הדבר היחיד שבאמת "הפסד"

כי הם נידונו לאכול כל חייהם

 

[HH husa]

באמת יש אנשים שאף פעם לא נהנים מאוכל ?

אין להם אוכל אהוב יותר או פחות ?

הם לא מרגישים רעב ?

דרור , תוכל להסביר מה האדאולוגיה בלהיות גבר ?
חשבתי שזו המשמעות של טראנג'נדר , גבר שנולד בגוף של אישה.

 

[Brombit]

שמעתי רק ממישהי אחת שנמצאת פה

שהיא מרגישה רעב, אבל לא נהנית מהאכילה עצמה.
כמו לבקר בשרותים.

אולי יש גם כאלה שלא מרגישים רעב, אבל מודעים לצורך באכילה.

 

[queen helen]

יכולה לחשוב על ארבעה

 

[HH husa]

ארבעה שלא נהנים מאוכל ?

אין העדפה באוכל , לא נהנים אחרי השבעת רעב ?

לא מבינים מנסיונם מה הכונה ב"טעים" ?

הרבה פעמים אכלתי בלי תאבון או תשומת לב שאני אוכל אבל זה היה בנפרד מכך שיש העדפה ודברים שיותר ופחות טעימים.

 

[ורוד עם נצנצים]

אני שונאת לאכול ואוכלת רק כי צריך

יש אוכל אהוב יותר ואהוב פחות (בעיקר פחות עד גועל...)
יש אהבה לשוקולד.
אבל בגדול אוכל עבורי הוא מעמסה מעיקה ומיותרת.

אני חשה רעב מידי פעם, אבל לרוב לא ולרוב אוכלת 'כי צריך'
היו לי תקופות שבקושי אכלתי ובגלל זה וסבלתי מתת משקל ולא כי סבלתי מאנורקסיה, פשוט כי שכחתי לאכול....
אז היום אני סוג של מכריחה את עצמי לאכול בצהריים ובין לבין אני חשה מידי פעם רעב ומנשנשת.

שום מאכל 'לא הפיל אותי מהכסא' ובחינתי להשקיע כמה שפחות באוכל ואני מעדיפה את האוכל שלי כמה שיותר פשוט.
פירות, ירקות, לחם עם שוקולד.

גם כשאני רעבה, אחרי ביסים בודדים הרעב עובר ואני ממשיכה לאכול רק כדי לגמור מהצלחת.

אגב, במקרה שלי, אני די משוכנעת שיש לי הפרעת אכילה בגלל איך שגדלתי.