מחפשים אותי בטלפון....
בוקר טוב לכולם, התעוררתי מוקדם היום התחיל כרגיל, אך לפתע עלה בי הטעם המר של הידיעה שקיבלתי אתמול במייל מאמא שלי (אישה חילונית) על כך שחברה שלי מימי בית יעקב (המתגוררת בישוב בו אני גרתי בתור דוסית) חיפשה את הטלפון שלי ומצאה את המספר החדש של אמא שלי ודיברה איתה ורצתה את הטלפון שלי, כמובן שאמי לא נתנה לה את המספר, כנראה שיקרה לה קצת ורק העבירה לי את הידיעה פלוס המספר של ה"חברה". היפור יכל בכלל לא להזיז לי, אבל זה מזיז!!!! התחושה הראשונית שחשתי כשקראתי את המייל שלה, הייתה כל כך לא נעימה, יכולתי אפילו להריח את ריח הבית של אותה חברה, להרגיש את הנשימות שלי כשאני עולה את המדרגות לבית שלה, הרגשתי בבת אחת את כל האנשים שעומדים שם מאחורי גבה ודוחפים את האישה הצעירה הזאת "להציל אותי" איכשהו ליצור איתי קשר והרי הם חושבים או יודעים שאני חלשלושה, קצת התערבות חזקה מצדם ומיד יחזירו אותי למוטב..............איככככככככככככככככ את התחושה הזאת חשתי כל התקופה הראשונה שעזבתי את הדוסים ואת היישוב שגרתי בו, כל הפחדות והאיומים (פסיכולוגיים כמובן) רובצים עליי, מכבידים מפחידים אותי נורא, אבל אז היה לי כל כך הרבה אומץ, יכולתי לנצח מפלצת רק בכוח הרצון שלי, ומה עכשיו? האם אחרי כמעט שנתיים ושינויים דרמטיים בחיי האם עדיין יש לי את האומץ לעמוד מול כל אלה שהיה להם יתרון עליי פעם? בחנתי את התחושה הראשונית שלי והיה בה פחד, של ילד קטן שיתפסו אותו ויענישו, ואז הבנתי, לא הספקתי ללכת רחוק, לא עקרתי את הערס ששתלו בי, לא הצלחתי עדיין לבנות את עצמי מחדש. זה כל כך לא הוגן שככה האנשים עשו לי.בעצם אם לסכם בכמה מילים, הרסו לי את החיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כי הרסו אתי מבפנים.......
בוקר טוב לכולם, התעוררתי מוקדם היום התחיל כרגיל, אך לפתע עלה בי הטעם המר של הידיעה שקיבלתי אתמול במייל מאמא שלי (אישה חילונית) על כך שחברה שלי מימי בית יעקב (המתגוררת בישוב בו אני גרתי בתור דוסית) חיפשה את הטלפון שלי ומצאה את המספר החדש של אמא שלי ודיברה איתה ורצתה את הטלפון שלי, כמובן שאמי לא נתנה לה את המספר, כנראה שיקרה לה קצת ורק העבירה לי את הידיעה פלוס המספר של ה"חברה". היפור יכל בכלל לא להזיז לי, אבל זה מזיז!!!! התחושה הראשונית שחשתי כשקראתי את המייל שלה, הייתה כל כך לא נעימה, יכולתי אפילו להריח את ריח הבית של אותה חברה, להרגיש את הנשימות שלי כשאני עולה את המדרגות לבית שלה, הרגשתי בבת אחת את כל האנשים שעומדים שם מאחורי גבה ודוחפים את האישה הצעירה הזאת "להציל אותי" איכשהו ליצור איתי קשר והרי הם חושבים או יודעים שאני חלשלושה, קצת התערבות חזקה מצדם ומיד יחזירו אותי למוטב..............איככככככככככככככככ את התחושה הזאת חשתי כל התקופה הראשונה שעזבתי את הדוסים ואת היישוב שגרתי בו, כל הפחדות והאיומים (פסיכולוגיים כמובן) רובצים עליי, מכבידים מפחידים אותי נורא, אבל אז היה לי כל כך הרבה אומץ, יכולתי לנצח מפלצת רק בכוח הרצון שלי, ומה עכשיו? האם אחרי כמעט שנתיים ושינויים דרמטיים בחיי האם עדיין יש לי את האומץ לעמוד מול כל אלה שהיה להם יתרון עליי פעם? בחנתי את התחושה הראשונית שלי והיה בה פחד, של ילד קטן שיתפסו אותו ויענישו, ואז הבנתי, לא הספקתי ללכת רחוק, לא עקרתי את הערס ששתלו בי, לא הצלחתי עדיין לבנות את עצמי מחדש. זה כל כך לא הוגן שככה האנשים עשו לי.בעצם אם לסכם בכמה מילים, הרסו לי את החיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כי הרסו אתי מבפנים.......
