עדיף שלא
לכל אחד יש הגדרות שונות למהי המידה הסבירה של צריכת דברים שידועים כלא בריאים. אבל מידה מתונה קשורה, בעיני, גם לדברים אחרים שאותו אדם צורך. גם אני בעד מתינות, אבל אני דווקא חושבת שמחלת הנשיקה היא מצב כזה מחורבן שמצדיק זהירות והקפדה. חוץ מזה שכדאי לך להתרחק מכל מה שמרעיל את הגוף, כמו קפה ואלכוהול וסגריות ואוכל מקופסאות שימורים ומשקאות ממותקים, כדאי לך לפנות לטיפול שיעזור לך להתחזק ושבעזרתו המחלה לא תחזור. יש מגוון טיפולים ברפואה המשלימה. אני באופן אישי מגיעה מתחום הרפואה הסינית וחושבת שהוא נהדר, אבל אחרים יעידו שגם שיטות נוספות עוזרות. (רפואה טבעונית, הומאופתיה, נטורופתיה...) לאור, דברייך על אלכוהול במידה מתונה הזכירו לי מטופלת שפעם היתה לי, שמאוד התחברה לגישה של לקחת הכל באופן מתון. ואז היא הגיעה אלי בחודש השביעי להריונה, וסיפרה שהעובר כל הזמן מתקשר איתה. מה זה אומר? שהוא זז המון. ברפואה הסינית זה נקרא "עובר לא שקט", וזה נגרם בדרך כלל ממצב או של חולשה גדולה, או (שכיח יותר?) עודף חום. ואז היא סיפרה לי שהיא לא מהקיצוניים. היא שותה מעט יין, מעט קפה ומעשנת ממש ממש קצת. כוס יין ביום, שתי כוסות קפה ושתיים-שלוש סגריות ביום היו בעיניה קצת. אולי כל אחד מהם בנפרד זה קצת, אבל הכל ביחד, כל יום, היה המון. לכן אני חושבת שמידה נכונה של דברים, תלויה בתמונה הכוללת.
