מחלה הולנדית
בשנות השבעים, בעת שמדינות המערב סבלו ממשבר הנפט, נהנה המשק ההולנדי מגיאות גדולה לאחר שהכנסותיו מיצוא גז טבעי עלו באופן חד. אולם במקביל לגידול האדיר בהכנסות הענף ולגיאות במשק, התגלו תופעות לוואי שליליות, אשר זיכו את הולנד במחלה כלכלית שנקראת מאז על שמה: "המחלה ההולנדית" . משק החולה במחלה זו מאופין בגיאות חדה בענף יצוא אחד, בדרך כלל של משאב טבעי כלשהו, התורמת לענפי המשק הבלתי סחירים, אך פוגעת בעקיפין בענפי המשק הסחירים האחרים (היצואנים והיצרנים המקומיים המתחרים ביבוא). במצב הכרוני של מחלה זו, הפגיעה בענפים הסחירים האחרים כה חריפה, עד שהמשק כולו נכנס להאטה. המחלה והסימפטומים: ענף היצוא המצוי בגאות (הענף צריך להיות גדול והגאות משמעותית, על מנת שהמחלה תוכר) גורם לייסוף שער החליפין, דבר הפוגע בתחרותיות של שאר המגזר הסחיר. השכר עולה במהירות בענף היצוא הגואה. בדרך כלל, בתוך פרק זמן מסוים יחלחלו עליות שכר אלו גם אל העובדים המיומנים המועסקים בענפים הסחירים האחרים ובענפים הבלתי סחירים. הייסוף והלחץ להעלאות השכר מפחית את רווחיותם של הענפים הסחירים, אשר אינם יכולים להעלות מחירים מכיוון שהם מתחרים ביצרנים במדינות אחרות, ועלול להקשות על המשך קיומם או על המשך העסקתם של העובדים בו. הענף בגאות מתחרה בקלות בענפים הסחירים האחרים על כח אדם ועל הון. מנגד, הענפים הבלתי סחירים נהנים מהגאות ומהגידול בביקוש ומתמודדים עם הלחץ להעלאת השכר במגזר שלהם, באמצעות העלאת המחירים. הגיאות החריגה במקטע מצומצם במשק ובמקביל הצמצום בפעילות, ברווחיות ובהיקף ההעסקה בענפים האחרים, גורמים להגדלת אי-השוויון במשק. התבססות על ענף גדול אחד, המאופין בתנודתיות מחירים גבוהה (בדרך כלל מדובר במחירי אנרגיה או סחורה ראשונית אחרת), מגדילה את רגישות המשק לזעזועים.
