צבחת"א אלופים באיום בתביעות ../images/Emo130.gif
הם מעסיקים את משרד עורכי-הדין אמנון זכרוני ושות', מהמשרדים היקרים במדינה. לפני כחצי שנה, בעקבות חשיפת הריגת צ'וצ'ו, כלב בריא, חביב ומחוסן בן תשעה חודשים, שנמסר להם במטרה שימצאו עבורו בית, התנהל כאן בפורום שרשור זעם נגד ובהשתתפות צבחת"א. כתוצאה מהשרשור, ארבעה איש קיבלו ממשרד עו"ד זכרוני מכתב איום בתביעת לשון הרע. אני, כמובן, הייתי אחת מהם. במטרה להגן על ארבעת המאויימים, יזמה מחלקת עורכי-הדין להגנת בעלי-חיים בלשכת עורכי-הדין מפגש בין המאויימים לבין נציגי צבחת"א בנוכחות פורום של כעשרים עורכי-דין. הגיעו למפגש מנהלי צבחת"א - אמיר והילמה שמושקוביץ, והדובר - גדי ויטנר. מה שהיה שם קשה לתאר במילים, אבל אנסה בכל זאת. צבחת"א קיבלו את רשות הדיבור ראשונים. הם הציגו סרטון של כ-10 דקות שמתאר כמה מסכנים חתולים שחיים ברחוב ואחרי הסרט הם הסבירו למה צריך להרוג כל מי שאין לו בית. כשהגיע תור המאויימים לדבר, הצבחת"אים לא נתנו לדוברת הראשונה (אני) לסיים את המשפט הראשון. הם קפצו, צרחו והתפרעו ללא רסן. יו"ר הלשכה ניסה להרגיעם, אך לשווא. כל עורכי-הדין שישבו שם נדהמו לראות את הסצנה. לאחר רבע שעה של השתוללות היסטרית של הצבחת"אים, הבינו כל עורכי-הדין שנכחו שם שאין עם מי לדבר. הישיבה פוצצה ונציגי צבחת"א הוזמנו לעזוב את האולם. כשהם הלכו, נשארנו כולנו, מביטים אחד בשני בהשתוממות וללא מילים. כעבור מספר דקות, אמר אחד מעורכי-הדין: "לו הייתי כלב או חתול, לא הייתי רוצה ליפול לידיים שלהם". האיומים בתביעות נשארו בגדר איום, אגב. לא הוגשה תביעה נגד אף אחד מאיתנו.