מחוץ לתחום
הימים ימי תרגיל עוצבתי והמחנה התמלא במסופחים ואנשי מילואים. מיכל, שותפתי לחדר גילתה שאחיה המשרת בקרבי נמצא באוהלים ורצתה לסדר לו מקום שינה בחדרים. הציעה לי שישן במיטה שלה, בחדר שלנו. הערתי לה שמגורי בנות הם מחוץ לתחום. בערב הייתי במשמרת בחמ"ל. עסוקה מאוד בתוך המולת התרגיל. כשהתחלפתי רציתי רק שני דברים. מקלחת חמה ולישון. המולת הקולות עדיין הדהדה בראשי. נכנסתי לחדר. לקחתי חלוק וכלי רחצה ולמקלחת. המים החמים הרגיעו אותי. עכשיו חשתי נינוחה, מוכנה לשינה. נכנסתי לחדר. הדלקתי אור. נעלתי את הדלת. פשטתי את החלוק. נותרתי ערומה. ניגבתי שיערי. הכנסתי את המלוכלכים לשקית הכביסה והכנתי בגדים לבוקר. סידרתי כסא ליד המיטה. עליו הנחתי את התיק שלי. שמעתי רשרוש מכוון המיטה השניה. המיטה היתה תפוסה. מישהי שכבה מכוסה לגמרי ורק עיניה מביטות בי. לא הכרתי. אולי מסופחת... "לא ישנה ?" שאלתי מנסה להיות נחמדה. "לא ישן" ענה לי קול גברי. התגובה הראשונה היתה קפיצה במקום. כיביתי את האור נכנסתי למיטתי כמחפשת מקלט והתכסיתי בשמיכה. "אני מצטער" אמר בקול רגוע. "מ..ממי א..אתה ?" שאלתי ללא יכולת להשתלט על קולי. "אח של מיכל, אחותי אמרה לי שזה בסדר..." קולו השקט הרגיע אותי. קיוויתי שיירדם והלילה יעבור בשלום. בחדר שררה עכשיו דממה ורק נשימותינו נשמעו. דמי גאה בעורקי. התרגשתי מאוד. אחרי שחלפה הבהלה חשתי משהו אחר. לא אוכל להרדם עכשיו. חשבתי על הבחור שבטח מתרגש ממה שהוא ראה ...רגלי זעו והתכווצו. הייתי חמה נורא. הדקות שחלפו לא הביאו מרגוע. לאונן אני לא יכולה כשהבחור במיטה הסמוכה. לקום אני לא יכולה...אני עדיין ערומה. האפשרות שעלתה בראשי לא רפתה ממני... אבל החלטתי שאני לא עושה את זה בצבא. זה מחוץ לתחום בשבילי... כל טיעוני ההגיוניים החלו נופלים נוכח סערת הרגשות. אני עושה את זה ! החלטתי. הושטתי יד חרש אל התיק, פתחתי לאט לאט, הוצאתי את הארנק, מתוך תא חבוי משתי מעטפת פלסטיק מרובעת. יש קנדום ! "נרדמת ?" קולי הדהד בדממת החדר. אחרי כמה שניות ענה "איך אני יכול ?!" "את בחורה יפה !" הוסיף. "בוא !" אמרתי המיטה נאנחה מתנועתו הפתאומית. צלו קרב למיטתי. הרמתי את השמיכה בתנועה מזמינה. הצטמצמתי לחלק המיטה הצמוד לקיר. הבחור היה לידי, רגליו נוגעות ברגלי. החזרתי את השמיכה וליטפתי חזהו, בטנו ותחתוניו, שמחה לגלות את הבליטה הקשה. ידיו טיפלו עכשיו בשדי. מלטפות, מניעות מעלה מטה, מועכות. פיו נצמד לפטמה הימנית. פלטתי צעקה קטנה. הוא עצר, ידי החזירה ראשו אל חזי. שפתיו ינקו את הפטמה בעוד ידי הימנית מלטפת את גבו. ידו החליקה על בטני במהירות, האצבעות חומקות בתוך שיער הערווה ואני מרגישה את היד מחליקה על הדגדגן ועל השפתיים. אני לא אוהבת שזה קורה כל כך מהר אבל לא היו לי הכוחות לעצרו. גם לא הייתי זקוקה עכשיו למשחקים. רגלי התכווצו סביב ארבע האצבעות המחליקות על הפתח הרטוב אך שוב פשקתי אותן. אצבע אחת החליקה פנימה, נעה בין השפתיים ועל פני הדגדגן גורמת לי לקטוע נשימתי ולנשוף נשיפות קצובות. הושטתי לו את הקנדום שעדיין היה בידי שמאלית. הבחור התיישב. חשתי איך פושט תחתוניו. איך קורע בשיניו את המעטפת. את ההכנות שלו ולבסוף חוזר לשכב עלי. בעזרת רגלי סילקתי את קפלי השמיכה הצידה, משתדלת לפשוק רגלי ולהכנס בין גופו למיטה. לאחר מעט סרבול הושטתי יד אל איברו הקשה וכוונתי. הוא חדר לאט. אחרי חודשים רבים היה תענוג לחוש איבר של גבר הולך וממלא אותי, כשהיה לגמרי בפנים נעצר. "אל תעצור !" לחשתי. הבחור החל לנוע. אני נאנחת בקצב תנועתו. "יותר מהר!" והבחור מגביר קצב. גם נשימותיו היו קצובות ונאנחנו שנינו. גם המיטה זעה והשמיעה קולות חריקה. שלחתי ידי ללטף את גבו. מטפסות על ישבניו המתכווצים והנעים בתנועה אלי וממני. רגלי אחזו ברגליו. אנחותיו היו רמות וידעתי שהוא עומד לגמור. גם אני הייתי קרובה מאוד ולא רציתי שיפסיק. קולות אנחותיו נעשו מהירים ורמים ולבסוף פלט אנחה לא סדירה אך ממושכת...הוא גומר...מניע איברו עד הסוף, אגנו צמוד לשלי ורטט עובר בגופו. תענוג להרגיש את ההנאה הרבה שחש בהיותו בתוך תוכי. משנרגע הפצרתי בו להמשיך. הבחור חזר להניע גופו בפראות ורק אנחותיו שהשתתקו העידו שכבר גמר. אני לא הייתי זקוקה לזמן רב מדי. כל תשומת לבי היתה מרוכזת בתנועה הזו ובתענוג הגואה והמציף אותי. לא יכולתי לשמוע את עצמי וקרוב לוודאי שצרחתי. זה בא כמו פיצוץ. כל גופי רטט. רגלי לחצו את רגליו בחוזקה וידיו חיבקו את ישבנו אלי. הוא חדר עד הסוף ונעצר בעוד אני מפרכסת תחתיו ללא שליטה. משנרגעתי חשתי שוב את המבוכה. גבר זר. לא יכולה להחליף אתו לחשושי אהבה. כל שיכולתי לומר הוא "זה היה חזק ...!" הבחור קם וחזר למיטתו. רציתי לומר לו מילת חיבה אך התביישתי. כשחזרתי ליישר את השמיכות גיליתי תחת רגלי את תחתוניו. בתנועה מהירה אספתי אותם והחבאתי אותם תחת המזרון. בבוקר כבר לא היה. השאיר מיטה מסודרת והקפיד לאסוף את הקנדום. רק תחתוניו המיוזעים נותרו להעיד שזה כן קרה. שמרתי אותם זמן רב חבויים בתוך התיק. מדי פעם הרחתי אותם מתענגת על אותו ליל קסום שנותר מחוץ לתחום. - - - - - - למיכל לא אמר כלום. מיכל חיפשה משהו בחדר ואמרה שהוא שכח או איבד איזשהוא בגד אבל לא האריכה לחפש. אני לא שאלתי את מיכל דבר עליו. לא שמו, לא באיזה חיל הוא. באיזה חיל הוא ? ...אני מנחשת שבתותחנים...
הימים ימי תרגיל עוצבתי והמחנה התמלא במסופחים ואנשי מילואים. מיכל, שותפתי לחדר גילתה שאחיה המשרת בקרבי נמצא באוהלים ורצתה לסדר לו מקום שינה בחדרים. הציעה לי שישן במיטה שלה, בחדר שלנו. הערתי לה שמגורי בנות הם מחוץ לתחום. בערב הייתי במשמרת בחמ"ל. עסוקה מאוד בתוך המולת התרגיל. כשהתחלפתי רציתי רק שני דברים. מקלחת חמה ולישון. המולת הקולות עדיין הדהדה בראשי. נכנסתי לחדר. לקחתי חלוק וכלי רחצה ולמקלחת. המים החמים הרגיעו אותי. עכשיו חשתי נינוחה, מוכנה לשינה. נכנסתי לחדר. הדלקתי אור. נעלתי את הדלת. פשטתי את החלוק. נותרתי ערומה. ניגבתי שיערי. הכנסתי את המלוכלכים לשקית הכביסה והכנתי בגדים לבוקר. סידרתי כסא ליד המיטה. עליו הנחתי את התיק שלי. שמעתי רשרוש מכוון המיטה השניה. המיטה היתה תפוסה. מישהי שכבה מכוסה לגמרי ורק עיניה מביטות בי. לא הכרתי. אולי מסופחת... "לא ישנה ?" שאלתי מנסה להיות נחמדה. "לא ישן" ענה לי קול גברי. התגובה הראשונה היתה קפיצה במקום. כיביתי את האור נכנסתי למיטתי כמחפשת מקלט והתכסיתי בשמיכה. "אני מצטער" אמר בקול רגוע. "מ..ממי א..אתה ?" שאלתי ללא יכולת להשתלט על קולי. "אח של מיכל, אחותי אמרה לי שזה בסדר..." קולו השקט הרגיע אותי. קיוויתי שיירדם והלילה יעבור בשלום. בחדר שררה עכשיו דממה ורק נשימותינו נשמעו. דמי גאה בעורקי. התרגשתי מאוד. אחרי שחלפה הבהלה חשתי משהו אחר. לא אוכל להרדם עכשיו. חשבתי על הבחור שבטח מתרגש ממה שהוא ראה ...רגלי זעו והתכווצו. הייתי חמה נורא. הדקות שחלפו לא הביאו מרגוע. לאונן אני לא יכולה כשהבחור במיטה הסמוכה. לקום אני לא יכולה...אני עדיין ערומה. האפשרות שעלתה בראשי לא רפתה ממני... אבל החלטתי שאני לא עושה את זה בצבא. זה מחוץ לתחום בשבילי... כל טיעוני ההגיוניים החלו נופלים נוכח סערת הרגשות. אני עושה את זה ! החלטתי. הושטתי יד חרש אל התיק, פתחתי לאט לאט, הוצאתי את הארנק, מתוך תא חבוי משתי מעטפת פלסטיק מרובעת. יש קנדום ! "נרדמת ?" קולי הדהד בדממת החדר. אחרי כמה שניות ענה "איך אני יכול ?!" "את בחורה יפה !" הוסיף. "בוא !" אמרתי המיטה נאנחה מתנועתו הפתאומית. צלו קרב למיטתי. הרמתי את השמיכה בתנועה מזמינה. הצטמצמתי לחלק המיטה הצמוד לקיר. הבחור היה לידי, רגליו נוגעות ברגלי. החזרתי את השמיכה וליטפתי חזהו, בטנו ותחתוניו, שמחה לגלות את הבליטה הקשה. ידיו טיפלו עכשיו בשדי. מלטפות, מניעות מעלה מטה, מועכות. פיו נצמד לפטמה הימנית. פלטתי צעקה קטנה. הוא עצר, ידי החזירה ראשו אל חזי. שפתיו ינקו את הפטמה בעוד ידי הימנית מלטפת את גבו. ידו החליקה על בטני במהירות, האצבעות חומקות בתוך שיער הערווה ואני מרגישה את היד מחליקה על הדגדגן ועל השפתיים. אני לא אוהבת שזה קורה כל כך מהר אבל לא היו לי הכוחות לעצרו. גם לא הייתי זקוקה עכשיו למשחקים. רגלי התכווצו סביב ארבע האצבעות המחליקות על הפתח הרטוב אך שוב פשקתי אותן. אצבע אחת החליקה פנימה, נעה בין השפתיים ועל פני הדגדגן גורמת לי לקטוע נשימתי ולנשוף נשיפות קצובות. הושטתי לו את הקנדום שעדיין היה בידי שמאלית. הבחור התיישב. חשתי איך פושט תחתוניו. איך קורע בשיניו את המעטפת. את ההכנות שלו ולבסוף חוזר לשכב עלי. בעזרת רגלי סילקתי את קפלי השמיכה הצידה, משתדלת לפשוק רגלי ולהכנס בין גופו למיטה. לאחר מעט סרבול הושטתי יד אל איברו הקשה וכוונתי. הוא חדר לאט. אחרי חודשים רבים היה תענוג לחוש איבר של גבר הולך וממלא אותי, כשהיה לגמרי בפנים נעצר. "אל תעצור !" לחשתי. הבחור החל לנוע. אני נאנחת בקצב תנועתו. "יותר מהר!" והבחור מגביר קצב. גם נשימותיו היו קצובות ונאנחנו שנינו. גם המיטה זעה והשמיעה קולות חריקה. שלחתי ידי ללטף את גבו. מטפסות על ישבניו המתכווצים והנעים בתנועה אלי וממני. רגלי אחזו ברגליו. אנחותיו היו רמות וידעתי שהוא עומד לגמור. גם אני הייתי קרובה מאוד ולא רציתי שיפסיק. קולות אנחותיו נעשו מהירים ורמים ולבסוף פלט אנחה לא סדירה אך ממושכת...הוא גומר...מניע איברו עד הסוף, אגנו צמוד לשלי ורטט עובר בגופו. תענוג להרגיש את ההנאה הרבה שחש בהיותו בתוך תוכי. משנרגע הפצרתי בו להמשיך. הבחור חזר להניע גופו בפראות ורק אנחותיו שהשתתקו העידו שכבר גמר. אני לא הייתי זקוקה לזמן רב מדי. כל תשומת לבי היתה מרוכזת בתנועה הזו ובתענוג הגואה והמציף אותי. לא יכולתי לשמוע את עצמי וקרוב לוודאי שצרחתי. זה בא כמו פיצוץ. כל גופי רטט. רגלי לחצו את רגליו בחוזקה וידיו חיבקו את ישבנו אלי. הוא חדר עד הסוף ונעצר בעוד אני מפרכסת תחתיו ללא שליטה. משנרגעתי חשתי שוב את המבוכה. גבר זר. לא יכולה להחליף אתו לחשושי אהבה. כל שיכולתי לומר הוא "זה היה חזק ...!" הבחור קם וחזר למיטתו. רציתי לומר לו מילת חיבה אך התביישתי. כשחזרתי ליישר את השמיכות גיליתי תחת רגלי את תחתוניו. בתנועה מהירה אספתי אותם והחבאתי אותם תחת המזרון. בבוקר כבר לא היה. השאיר מיטה מסודרת והקפיד לאסוף את הקנדום. רק תחתוניו המיוזעים נותרו להעיד שזה כן קרה. שמרתי אותם זמן רב חבויים בתוך התיק. מדי פעם הרחתי אותם מתענגת על אותו ליל קסום שנותר מחוץ לתחום. - - - - - - למיכל לא אמר כלום. מיכל חיפשה משהו בחדר ואמרה שהוא שכח או איבד איזשהוא בגד אבל לא האריכה לחפש. אני לא שאלתי את מיכל דבר עליו. לא שמו, לא באיזה חיל הוא. באיזה חיל הוא ? ...אני מנחשת שבתותחנים...
