מזעזע

את יודעת מה

עוד מזעזע אותי "מיטב עורכי הדין הפליליים בחיפה ובצפון מייצגים את הנערים,".... מיטב! לא פחות ולא יותר. אין להם שום קוים אדומים? לעו"דים? קשה לחשוב אפילו שאפשר להמציא סיפור כזה, ובכל זאת ההורים של הנערים האלה כנראה לא חושבים שהם ראויים לפחות מה"מיטב". חו"ח שישלמו את המחיר על הזוועה הזאת.
 
איזה קישקוש

בלי שום קשר לעבירות ולחומרה ולגועל, למה ציפית, שהורים לא ירצו אתהמיטב עבור ילדיהם ? מילא הביקורת על עו"ד (שגם היא לא מקובלת עלי כי לכל אדם מגיעה הגנה) אבל מצחיק על ממש הוא המשפט הזה שכתבת: "... ובכל זאת ההורים של הנערים האלה כנראה לא חושבים שהם ראויים לפחות מה"מיטב...". פחחח... בטח שהם לא חושבים ככה. את היית רוצה משהו אחר עבור ילדך שלך ? היית בהתנדבות לוקחת לילדך משהו או מישהו שהוא פחות מהכי טוב שיש אילו יכולת ? איך אפשר "להזדעזע" מהדבר הכי אינסטינקטיבי וטיבעי - הרצון של הורה להגן על ילדו ולא חשוב באיזה מצב ?
 

אורמור

New member
זו דילמה בכלל לא פשוטה..

ואני מנסה לענות לעצמי בכנות ואין לי תשובה.. א. זה הילד שלך והנטיה הטבעית\אינסטינקטיווית היא להגן עליו. להיות אתו, להיות בעדו ולספק לו את המיטב בהכל... ב.האמנם תישאר\נישאר לצד ילד שעשה את הגרוע מכל? למה זה הופך אותנו? האם ההורות עצמה מבטלת את ערכי היסוד? היא אכן תחפה על רצח, אונס, גניבה, אלימות קיצונית וכדו'? אני נזכרת בשרשור של שואלת בדבר חיי ילדך כערך עליון ואני שואלת את עצמי מה היתי עושה אם אחד מילדיי היה רוצח במזיד, (בעצם "רוצח" זה תמיד במזיד, רק הרג יכול להיות בשגגה) וואלה אין לי תשובה.. ולכם? אור
 

אטיוד5

Active member
אני אגיד לך מה ...

יש פה ענין של אי הכרה בכך שילדך הוא ישות אחרת ממך. אמנם הוא ההמשך שלך לתוך העולם, אבל הוא עדיין מישהו בפני עצמו, חי לפי כוחו ולפי רצונותיו. כמובן שהוא לא מפסיק להיות הילד שלך אם הוא רוצח, אבל גם אין לך אחריות ישירה על מעשיו. בטח שלא לפי חוק (החל מגיל מסוים איננו קטין) וגם לא לפי חוק המצפון. קיבינימאט האינסטינקט הטבעי - הרי בשביל זה יש לנו חוקי מוסר - בשביל להתגבר על האינסטינקטים האלו. זה מה שמבדיל אותנו מחיות אולי? אני לא יודע אפילו אם האינסטינקט הטבעי שלי הוא להגן עליו. מה אם הוא בא לרצוח אותי? או את אחיו או אחותו? או את בנו שלו? או את החבר הכי טוב שלנו? וכך הלאה.
 
אני איתך הפעם,

האינסטינקט הטבעי הוא להגן על הילדים. אבל הורה שעובר את הגבול בלהגן על ילדיו מעל למעשיהם של ילדיו.. מגדל אדם חסר גבולות שלא יודע איפה כן ואיפה לא. למשל: (מקרה אמיתי,שהופיע לפני כחצי שנה בעיתונות) אישה אחת גילתה שבנה נהג לאנוס את בתה. מה היה עליה לעשות?
 
../images/Emo35.gif הפעם אני לא איתך

שוב אני אהיה מאוד לא תקינה פוליטית. סיוע לילד שפשע לא בהכרח ייצור אצלו פריצת גבולות. אפשר להתגייס למען הילד שסרח ובד בבד להעביר הסתייגות מוחלטת וסלידה מהמעשה שעשה. מודה, אני מתקשה להפריד ביני לבין ילדי. אולי משום שהם עדיין צעירים ואני נוטלת אחריות על מעשיהם. יתר על כן, גם לכשיבגרו, אם חלילה יפשעו, ברור לי שאחפש וגם אמצא בי את האשם לכך (לפחות חלק). התגייסות הורים למען ילד צעיר שפשע (גם אם פשע פשע נתעב) נראית לי מתבקשת. ככל שהילד בוגר יותר או במקרה של מעידות חוזרות ונשנות קל לי יותר להתנתק מהנטיה הטבעית לגונן. אגב, גם אני נחרדתי מהסיפור והזדעזעתי מהכשל החינוכי הכפול: 1. זה שהפך נערים צעירים למתעללים שפלים. 2. זה שהביא ילדה לספוג להחריש משך חצי שנה. לבי לבי על הילדה האומללה. כשאני שומעת על מקרים כאלו מיד יש לי חשק לשמש לנתקפת משפחה אומנת.
 
../images/Emo13.gif

תראי, אני לא אומרת להפקיר ילד שביצע פשע. צריך להגן עליו. אבל צריך גם לתת לו לשלם את המחיר. כי אם תצליחי להוציא אותו בלי שישלם מחיר על מה שעשה, בסופו של דבר תרעי לו יותר! *** אספר לך סיפור קטן: לאבא שלי היה פעם פועל שהוא ביקר בבית. באותו יום הגיע בנו של הפועל מהים עם זוג נעלי ספורט חדשות. הילד טען: מצאתי אותן על החוף. האבא של הילד התפעל. אבא שלי אמר לו: אסור לך להתפעל, אתה חייב לאלץ אותו להחזיר אותן לחוף, לנסות לאתר את בעליהן או להביא אותן אל סוכת המציל או משהו כזה. אביו של הילד אמר לאבא שלי: אבל הילד מצא את הנעליים ולא היה שם אף אחד! מבחינתי - הגרלנו זוג נעלי ספורט חדשות. *** הילד הזה יושב היום בפנים. בעוון גנבות.
 
אגב, שואלת, לא ענית על השאלה..

השאלה שבהודעה עליה הגבת... מה לדעתך הייתה צריכה לעשות אותה אם, שגילתה שבנה אנס את בתה?
 
../images/Emo35.gif לא בכדי, לא בכדי,,,

סיטואציה מזוויעה. לא יודעת מה היתה צריכה לעשות אותה אם. לא יכולה להכנס לנעליה. ובכל זאת, נראה לי שלא הייתי מערבת משטרה. הייתי מסתייגת באופן ברור ומוחלט מהמעשה של הבן. לשני הילדים הייתי דואגת לתמיכה פסיכולוגית. מוודאת שהבן הבין היטב מה נורא האונס שביצע, שהוא מתחרט חרטה אמיתית, ושהסיכוי שישנה הוא אפסי. לבת הייתי נותנת סיוע בהתמודדות עם החוייה האיומה. קיים סיכוי שהייתי מחליטה להוציא את הבן מהבית, אם כי, אני מדגישה, לא הייתי מתנערת ממנו. הייתי ממשיכה לטפל בו. מעל לכל, כמובן, הייתי חשה אשמה.
 
בעיני הורה ,הוא הורה

הוא הורה! ומה היא ההורות אם לא אהבה ללא תנאי? מה היא ההורות אם לא להיות שם עבורו תמיד? נכון הוא שלא אצדיק כל מעשה אפילו אתעב אכעס אך זה עדיין לא יגזול כהוא זה מאהבתי מחובתי להיות שם עבורו ולקבלו ללא תנאי וכל הכתוב לעיל אינו מסיר ממני אחריות לבדיקה עצמית מדוע מפלצת שכזו גדלה בביתי!
 
וכל מה שאמרת

אינו סותר מאומה.. ההורות.. אהבה ללא תנאי. להיות שם בשבילו תמיד. זה נכון. אבל אין סתירה בין אהבה ללא תנאי לבין הצבת גבולות. מדוע את כותבת את זה כאילו בניגוד למה שאמרתי על הצבת גבולות?
 
כיוון שלהיות שם בשבלו תמיד זה גם

לקחת עבורו את העורך דין הכי טוב (בגבולות האפשרות).
 
מה עניין שמיטה להר סיני

ומה עניין עזרה בלתי מותנית לעניין גבולות ? ילד / נער עבר עבירה חמורה ביותר. זו עובדה. האם המנעות ההורים מהעמדת העזרה הטובה ביותר שהם יכולים להעמיד עבורו היא "המנעות מהצבת גבולות" ? מה דבר האיוולת הזה ? לא קצת מאוחר מידי להציב לו את הגבולות עכשיו גברת זיגזגת ? את לא מרגישה שאת קצת בריבאונד וקצת באיחור ? הוא כבר עבר את העבירה ואת מדברת כאילו אנו עדיין בעיצומו של ההליך החינוכי שלו. דבריך הם פיטפוטים חסרי הבנה, חסרי שחר שכל מניעם הוא כעס על העבריין וחוסר יכולת להפריד בין נושאים. הוא הרי יענש ולא על ידי ההורים. אז מה את רוצה, שהוריו שלו, עצמו ובשרו ימנעו מלעזור לו רק כדי להפיס את דעתך ולהראות לו ש"הם מציבים לו גבולות" ? פחחח... איזו חשיבה שטותית וילדותית. תתבגרי חיימק'ה.
 
אני מזהה בעייה עקבית אצלך

אתה מחליט שאני אומרת משהו שנדמה לך וממשיך בקו שבחרת לעצמך. מה הקשר למה שאמרתי?! מישהו דיבר בכלל על הצבת גבולות עכשיו? אמרתי משהו על הילדים האלו?? אני, אדון גורדון הנכבד, דיברתי באופן עקרוני. על העובדה שצריך להציב להם גבולות ב"קטן" לפני שזה יהיה כל כך "גדול". על זה שאנשים מזלזלים בהצבת גבולות כשעוד ניתן, לפני שהנזק זועק לשמיים. **** ולנוכח העיוות הזה של דבריי, לא נותר לי אלא לתהות אם אתה.. צריך ללמוד לקרוא לאט.. כי אתה נחפז להסיק מסקנות, או ש.. פשוט מצאת לך מטרה נוחה לניגוח.
 
אם לא דיברת

על הצבת גבולות עכשיו, מה טעם לילן בכלל על הורים על כי הם מבקשיפ לבנם העבריין את הטוב ביותר. לא יודע איזו בעיה זיהית, אך במסגרת הגבולות והסייגים שאתה כ"כ אוהב, הרי ש: "סייג לחכמה - שתיקה". אילו אותה אנרגיה היתה מתועלת לזיהוי הבעיות שלך, היית אולי גם מפיק משהו מהשרבוטים האלו שלך.
 
הבנתי.

תראה, אם אני "שונאת אנשים שינאת חינם", ו"לא מגלה אמפתיה" וגם "צרת אופקים" ועכשיו אני גם טיפשה כי "סייג לחכמה - שתיקה", כשאתה, בניגוד אליי, כואב את כאבם של אנשים במצוקה על אמת, למה אתה צריך את השיח איתי? מה זה נותן לך?! * הרי ברור לכל (וגם לי, תתפלא) שאני לא מושלמת. ובוודאי שיש לי את הבעיות שלי. ואולי אני לא פותרת את בעיותיי לשביעות רצונך. אבל מה זה עניינך?! האם הבעיות שלי מפריעות לך באיזשהו אופן? האם איכשהו עשיתי לך עוול איתן? <אם כן, אתה מוזמן לשלוח לי מסר פרטי ולהסביר לי הכיצד > השירבוטים שלי לא נועדו להפיק משהו לפי דרכך. אולי בדרכי שלי הם מועילים לי. מה איכפת לך? * וחוץ מזה, אם נוכחותי כאן עוזרת לאנשים לראות כמה שהם מוצלחים, בניגוד אליי, אז זה בעצם טוב, לא?!
לפחות יש פה רקע "שחור" להבליט עליו את כל ה"לבנים". או שבעצם.. יש לך איזשהו דחף לתקן אותי, כי זה פורום של מושלמים בלבד?
 
ועוד משו, רק שנהייה מדוייקים.

"רגשניתמיד" היא זו שהלינה על הורים שמבקשים לבנם העבריין את העו"ד הטוב ביותר. לא אני.
 
למעלה