אדמורי"ם,
כאחת שמקורבת פנימה ממש לאחת החסידויות בארץ, אני רוצה להגיד לכם כמה דברים, א - ישנם אנשים חכמים מאוד ומצליחים בכול התחומים, שמאמינים בכח ההחלטה של האדמו"ר, אני לא יודעת אם זה נובע מכך שהם פשוט סומכים על הגיונו וחוכמתו, או כי יותר קל להם לתת לו להחליט בשבילם.[ תראו הרבה אנשים עשירים מאוד מתחברים לאדמו"ר זה או אחר, ולא תמיד זה בשביל ה"כבוד" שהוא עושה להם כשהוא מושיב אותם לידו בכול הזדמנות פומבית] ב - כשחסידים שמאמינים בכוחו ה"עליון" של האדמו"ר נכנסים אליו עם שאלה "אדיוטית"[כמו אם להעלות את הילדה שלהם לגן הבא או להשאיר שנה נוספת....] הוא לפי מצב רוחו באותו היום שואל אותם כמה שאלות הבהרה ועונה להם את מה שהם "רוצים" לשמוע כשהוא יודע שזה בדיוק מה שהם יעשו, אבל כשבאים לאדמו"ר אנשים מהאררכיה הגבוהה יותר של החסידים [ קרי - בנים שלו, או קרובי משפחתו של הגאבע וכדו'] גם על השאלה האדיוטית ביותר הוא יברר איתם, ובישבילם כאילו שאלו אותו בערך "מתי להפציץ את הכור בבושאר...." ג - לכן מנסיוני ה"קטן" והצנוע בעיניין, צריך לדעת איך לשאול. ולא אני לא חושבת שהאדמו"ר הנ"ל נותן לה להחליט על גופה וחייה. הוא פשוט ענה איך "שהיא רצתה לשמוע". ד - הבנתי שהיא נשואה, רק שעדיין לא הרתה מעולם, ולכן אני מבינה אותה מעט יותר כי תבינו היא בת 25, בטח נשואה כבר מס' שנים שמהם ניסתה להרות, ועכשיו ניטל ממנה גם הסיכויהקטן ביותר לכך. ועל כך אמרו חז"לינו - "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו".