מזעזע חלק א'

[Noam גורדון]

אויש בחייך

כולה סמרטוט של בד (מכובס ונקי אגב) בפה, ידיים כבולות וקצת אימה. מה את עושה סיפור. אפשר לחשוב שגנבו לו את העט או שנגיד שמו לו בהפסקה בלי שירגיש מלח בסנדוויץ' עם השוקולד. כולה מה קרה ? מה הרצינות הזאת ? לזה את קוראת אלימות ? וחוצמזה שהוא הבן של הכותבת והוא אמור לדעת להסתדר. גם כן את והרגישות החברתית שלך

 

[גלית יחידה]

התגובה צינית? או אמיתית

אני שואלת משום שבדרך כלל בשמדובר בילדים אתה מאד רגיש

 

[עגיל מופלג]

הכל עניין של פרופורציה

משפט אחד היה חסר בתגובה שלי. ואת המשפט הזה הביאה "DREAMER שכמוני" < כמובן, שלא מדברת בכלל על מצבים קיצוניים, שנדרשת התערבות של גורמים אחרים>. גם אני לא הגבתי למקרים של מצבים קיצוניים, אלא (וגם תארתי זאת בתגובתי) מדובר במקרי שובבות נעריים יום יומיים, ששם אין מקום להתערבות הורים. כי הרי הילד שהוריו יתערבו עבורו יהפוך לסמרטוט בין חבריו. אינני יודע ואייני יכול לדעת עד כמה היה קיצוני המקרה שקינלי הביאה. לכן הגבתי לפי היכולת שלי להבין את המקרה.

 

[עגיל מופלג]

קראתי את התגובות

וכך יוצא לי להשתרש אחרייך ליידילי, את יודעת, חשבתי על התגובות קצת, ועשיתי מעט חשבון, אנחנו קצת מעשיים. את מכניסה את בנך למערכת החינוך, לפחות ל-12 שנה בין 40 בני כיתה. ואת רוצה לחנך 468 ילדים לא לפגוע בבנך? לא קל יותר לחנך את בנך כיצד שורדים במערכת החינוך? סתם תהיה. הרי אני כבר פטור מהדילמה, זה בא עם הגיל.

 

[ליידילי]

קרא בבקשה עוד

יש משהו מעניין בחשבונאות. כי אפשר להתחשבן מכל מיני כיוונים. אבל דווקא הלולינות החשבונאית לא ממש עושה לי את זה. אז (חשבתי לשלוח אותך לבדוק ולברר כמה מכפלות של בין 250 ל300 ש"ח (עלות שעת טיפול) נחוצות כדי להרפא מפגיעה בלתי פוגענית שכזו, וגם, שההשרדות הזו יש לה מחירים בלתי כספיים עצומים ביותר. וגם שאני עודי מקווה לרפא לא רק את מערכת החינוך אלא גם את סדרי העדיפויות החברתיים שלנו, ואת הערכים קצת להעלות מתהום תחתיות אליהם ירדו. אבל אני , מה אני מבינה, אני תמימה אופטימית שכמותי, עוד מקווה שהעולם ובני האדם טובים מיסודם, וכי יש למה לקוות.

 

[עגיל מופלג]

לו יהי

אני מחזיק לך אצבעות.

 

[פרסאוס]

תמסרי ד"ש חמה לסנטה קלאוס ממני

 

[בעיקר שואלת]

../images/Emo35.gif שיו, כמה אני מזדהה אותך,,,

אם נוגעים לי בילדים אני עולה על בריקדות. לא מסוגלת לסבול שום פגיעה בהם. מגוננת אולי יותר מדי. להגנת היתר הזו יש מחיר - ילד חנון. למען האמת, מאבא חנון ואמא חנונית, לא בטוחה שיכול היה לצאת אחרת,,, מכל מקום, הייתי נוהגת בדיוק כמוך, למרות שאולי נכונה יותר הגישה של 'עגיל'.

 

[בעיקר שואלת]

תיקון לכותרת: צ"ל איתך

 

[פרסאוס]

לא מזעזע ולא נעליים

כולה נעלו אותו בשירותים, לא זרקו אותו מגג קומה ג'. כמו שאמר העגיל - בנים נוהגים להשתעשע ונעילה בשירותים אפשר למצוא גם בסדרות קומיות משנות ה 60... אפילו את סחבק ניסו פעם לנעול בשירותים, ועוד להשפריץ עליו מים מלמעלה בנתיים, ואני לא זוכר שפנינו למשרד החינוך להקים וועדת חקירה. תגידי מכות - זה כבר סיפור אחר. מחר יצחקו על החולצה שהלבשת אותו, ישר תכתבי מכתב ללימור. אני חושב שיצאת מפרופורצייה... אם באמת בא לו ללמד את הליצנים לקח, שייתן להם לטעום מהתרופה שלהם.

 

[Noam גורדון]

../images/Emo45.gif

 

[גלית יחידה]

אני משתרשרת אליך

אולם התגובה היא לסך האנשים שחושבים שזה מעשה שובבות, אתם טועים ובגדול,מסכימה עם הדברים של ליידלי. מעניין אותי אם הילד של אחד מכם היה מגיע הבייתה היסטרי ולמחרת אומר לכם כי הוא לא הולך לבית הספר וכך יום אחר יום כיצד אתם הייתם מגיבים, וישנם ילדים שהפגיעה היא קשה עד שהסתגרו בבית. אני לא מבינה מה קשה לכם להבין או להרגיש, לא כל דבר הוא משחק, תפתחו עיניים שהרי אם דיברנו בשרשור אחר על ההורים שמתחמקים מלהתמודד הרי שזו בדיוק אחת הדוגמאות.

 

[פרסאוס]

לא קראת את התגובה שלי?... (גם מייקי

איפה היית בשורה "אפילו את סחבק ניסו פעם לנעול בשירותים"? חאלאס כבר עם ההתחנחנות הזו. יש גבול. סכינים לא, שירותים כן. אני אצייר לך טבלה תמורת סכום צנוע+מע"מ.

 

[ליידילי]

פפפפפפפפככככככככככככככ

סחבק הא, חוסר הבהירות של הגבולות הוא הוא הבעייתי. אתה תגיד סכינים לא, שרותים כן...כי בדעתך נראה גבול ברור בינהם ולא היא. ובכל מקרה, ניסו ...ולא הצליחו - לו הצליחו אולי היית מרגיש אחרת. בכל מקרה אתה ממעיט בערך התקרית, ולא קולט שאין לך ברירה אחרת, בין אם התקרית היתה חמורה או לא. כיוון שזו הייתה הדרך "לצאת מזה". כדאי אולי לספר לך שטראומות קטנות לאורך זמן לעתים גרועות מטראומה בינונית חד פעמית. ו"ממש מעניין" לשאול מה דעתך על "שמיכה" בצבא וטירטורי טירונים.

 

[פרסאוס]

יא אללה

אתן עושות מכל חיידק פיל, אולי זה החיידק האימהי, אולי סתם פחד לקום בבוקר. תפסיקי לקשקש - תעלולים בביה"ס זה חלק מההוואי, גם אני עברתי את זה וחשבתי שזה היה די מבדח שזה קרה לי. זה שהצוציק קצת פחדן, זו לא אשמת המערכת. אני לא חובב שמיכות בצבא, כמה מפתיע, ואם את כבר מקשקשת אולי נלך ישר לפיגועי התאבדות. ואם היית אומרת שהמפקד הישיר שלו נעל אותו בשירותים ("טרטורי טירונים" מאיפה לעזאזל הבאת את זה?) אז זה בטח פסול, אבל אם אלו חברים מהיחידה (קרה גם לי, ולא יריתי באף אחד מהם אח"כ), אז כן זה תקין. אני לא מבין את הפרנויה וחוסר יכולת ההפרדה. לא קולט. יש תעלולים תמימים ויש כאלו שלא. בעיניך הכל כנראה פלילי, את רוצה חיים סטרילים? לכי לגור בכפר בניו זילנד. welcome to Israel

 

[ליידילי]

לך לך

> > לשם. זה לסיפתח. מעבר לזה הווי ביה"ס בהוואי לא ממש מענייננו. אנחנו לא בהונללו - לטוב ולרע. אם אתה מממן - אני נוסעת לניו זילנד בכיף. או להוואי - גם טוב. יכולת ההקשבה שלך, למרבה הצער, ממש לא מצטיינת. תפנים: כל אחד מגדיר תעלול אחרת. וזה לפני שמזכירים שלמלים התעללות ותעלולים יש קרבה משפחתית גדולה - כמו גם למעשים שהן מתארות. אלו ואלו עלולים להגמר ברע!!! ויותר פעמים ברע מאד... הדגש הוא על כך שהגבול בין תעלול שעלול, להתעללות שעלתה, (מדרגה) אינו ברור כפי שנדמה לך. ומחמת הסכנה מותחים את הגבול הרבה הרבה קודם. לא מי התחיל ולא למה עשית, (כיוון שאם שואלים כך זאת אומרת שיש סיבה שיכולה להתקבל על הדעת), אלא אלימות בשום פנים ואופן לא. נקודה. עכשיו שוב תאמר קשקושים, (וזה מזכיר לי לומר לך שמלבד ההקשבה גם ההתבטאות שלך לא משהו), ותתחיל לומר זאת לא אלימות ..טה.טה..טה...טההוטרללה... ואני שוב אשלח אותך לשם.

 

[פרסאוס]

ויכולת המציאות שלך נופלת מיכולת

ההבנה שלך, שגם היא לא משהו. יש לך בעייה עם "תעלולים"? אל תשלחי את הילד שלך לביה"ס. בהזדמנות זו, שלא יעבור את הכביש, כי יש סיכוי לתאונות. שלא יתשה חלב כי הוא "עלול" להיות מקולקל או סתם של תנובה. הבנתי את כל שרשרת התגובות המטופשות שלך, ומה שאני באמת לא מבין הוא, איך את שולחת את הילדים שלך לצבא? אם אסור לנעול אותם בשירותים, מותר לשלוח אותם למוצב בגבול? לשירות ושירותים יש קרבה משפחתית גדולה, שניהם עלולים להגמר בנעילה. קשקשנית.

 

[ליידילי]

מה שבאמת לא מובן

הוא מדוע אני טורחת לענות לך. הקשקושים באמת נעלים על הבנתך. סליחה שעייפתי לך את תאי המוח.

 

[גלית יחידה]

הרחקת קצת

אתה מתאר תעלולים בזמנים אחרים ,היום אין תעלולים,אין מעשי שובבות, היום יש אלימות וגם בבית ספר יסודי ילדים הולכים עם סכינים ואכן כן ישנם לא מעט אמהות שלא אוהבות את ה"תעלולים" אני גם מאמינה שאם אחד הילדים שלך היה נפגע היית עולה על בריקדות . יש לי עוד הרבה מה להוסיף אלא שכרגע לא מרגישה הכי טוב אז סליחה על התגובה הקצרה והלא ממצה.

 

[ר ו ת י 4]

נו באמת...