מזל טוב,,,,,,,

שירז**

New member
מזל טוב,,,,,,,

היי,,,, לפני כמה שבועות איתרתי את האתר שלך ``מכורים לאינטרט בדיבורים,משום מה איבדתי את הכתובת שלך שם ששיך לאתר,,, סתם מתוך שוטטות בכל מיני פורומים ``אופס`` במקרה ראיתי את הפורום הזה,, אני רוצה לאחל לך בהצלחה!.......ואני מקווה שהאתר הזה ישמש מפלט וסתם החלפת דיעות ,לכל הגולשים..לדעתי זה די חשוב,, עברתי על כל אחד מהתגובות כאן חלקם טובים וחלקם לא ממש,,אני רק מקוה שכל אותם אלה שמביעים כאן דיעה ידעו לשמור על רמה מסויימת ,,,בלי לפגוע, להעליב,,,או להשתמש בשמות שלא ראויים לאתר הזה , או לכל אתר אחר שאתם כותבים בהם,,, אי מאגי`ן בהצלחה! על הבית החדש,, עכשיו נעקוב מקרוב יותר יש לי הרבה מה להגיד מאחר ואני כותבת בנושא,, אבל הפעם אקצר,, שירז** עלה והצלח גם אם אתה אורח רצוי של תפוז זה שלך !
 

e-magine

New member
היי שירז :) אנחנו על המפה!!!!!

כן אני זוכר שהיית בפורום הקודם באתר האישי שלי ובאיזשהו שלב, נעלמת ועל כך הצטערתי כי ראיתי שיש לך הרבה להגיד בנושא. כמו שאת רואה, פה יש לנו למכורים לאינטרנט יותר חשיפה, כי היא בהחלט מגיעה לנו. לאופי של הפורום. מטבעו הפורום הוא בית פתוח. אני אכן החלטתי לדאוג לכך שלא יהיה כאן סגנון בוטה ולא תקיפות אישיות, שכן האתר אמור להיות מקום נעים ותומך. יחד עם זאת, כמו בפורומי תמיכה אחרים (אפשר להגיד פורומי???) מוזמנים משתתפים ללא הבדל גיל, מין, גזע, דת. יש כרגע רוב לבני ה15 ואני רואה אותם כאוכלוסייה חשובה, מכיוון שחלקם מכורים וחלקם פוטנציאל להתמכרות. מאד חשוב לי שהם יבואו ואני אוהב אותם. כמו שכבר ציינתי, האינטרנט מטשטש הבדלי גיל. (לא הגיל קובע אלא הבעלות על כרטיס אשראי. אני לא מביע עמדה אם זה טוב או לא, זאת המציאות) אני מקווה שנצליח כולנו לשמור על שוויל הזהב. שהצעירים לא יבריחו את הבוגרים וגם ההיפך, הבוגרים לא יבריחו את הצעירים. דוגמה קטנה לטשטוש הגיל: לפני זמן מה מישהו ראה מה אני עושה והציע לי לנהל פורומים בפורטל שהוא הקים ומנהל לבד. נכנסתי לפורטל שלו, לראות על מה מדובר, התרשמתי מאד מרמת הבנייה ומהשירותים האינטרנטיים שהציע בחינם. אבל התוכן של הפורטל שלו, היה חלש מאד, ממש אפסי. ניסיתי לדבר איתו כדי לברר על מה הוא חושב בדיוק בעניין הפורומים שיש לו, ושממש לא זזים. אז גיליתי להפתעתי שהבחור בן 15. ממתין לך פה.
 

שירז**

New member
ובכן אי מאג`ין,,,,

היי תראה אם אני מסתכלת על האתר הזה כמו על כל אתר אחר , בהחלט בני חמש עשרה תופסים נתח רציני בפורומים , לפעמים אותם הילדים האלה מוצאים מפלט כאן, לנסות לשתף אחרים בכל נושא שקשור באתר הזה , כל אותם אלה שאולי אחרים לא ממש מבינים אותם , כל אותם אלה למעשה רואים את הצד השני של המטבע, שהם לא לבד בסיפור שיש גם מבוגרים כמונו שנימצאים באתר האינטרנט,ולא משנה מה מטרת הביקור, הרי כל המכורים למדים עם הזמן לטשטש את המציאות למה באמת הם כאן?..... אולי א``כ הם אומרים לחברים,,,אולי נלמד עוד שעה````...שניה ועוד שניה שנארכת לשעות על גבי שעות,, הרי כל המחקרים שנעשו בנושא ההתמכרות מצביעים על גורמים וחלוקה מסויימת של אוכלוסית יעד באינטרנט,,לפעמים זה בא על חשבון החברים,,,משפחה,, הורים או כל אדם אחר שמקורב אלינו,, חלקם מבינים ולחלקם די כועסים,,בטענה שהם לא יודעים מה אנו מוצאים כאן , מה יש באינטרנט שכל כך מושך אותנו להתחבר,,ולא משנה לאיזה אתר,, לפי מה שקראתי כאן כבר חלקם יודעים לכמה סוגי גולשים מתחלקים האנשים כאן,, יש כל מיני, למען האמת. אבל בשלהי המאה ה-20 המחשב ניתפס כאחד מפלאי הטכנולוגיה, הרי שלשימוש בה יכולות להיות גם השלכות שמסוכנות, רבים שמספרם הולך וגדל ניקלעים לדפוסי שימוש בילתי רצויות הגורמים לבעיות חמורות ביחסים בין אישיים, במשפחה , בעבודה, ובלימודים, לא קיימים עדיין נתונים מקיפים התופעה, אבל לפי ההערכה 10% מכלל ציבור המשתמשים התפתחה התמכרות לאינטרנט, אצל5% האינטרנט הוא מונח המייצג סוגים שונים של פונקציות שיש להן נגישות או ליןן ,, אני חושבת שעם השנים קצב ההתמכרות והשימוש באינטרנט רק יגבר, זה נגיש יותר ויותר בכל בית, וכל ילד כבר בגיל שנתיים שזהו גיל ממוצע, כבר נגיש למחשב,, אקצר כאן עד לפעם הבאה מבטיחה המשך מרתק ומעניין ,,,חייבת לרוץ שירז**
 

שירז**

New member
יש חיים גם מעבר

וגם את זה חשוב שידעו,,, אין ספק שהיות כמה אנשים מבוגרים בפורום מסוג זה יכול לתרום לכל אלה שנימצאים בגילאי ההתבגרות,, אתה יודע מען רשת בטחון ````מישהו מבין ותומך במה שהם עוברים, התמיכה בגילאי ההתבגרות ניראה יותר חשוב ולא פחות מאלה שבגיל הבגרות,, זמן ותראה מה יהיה לך כאן(לפעמים תצטרך לשמש מעין פסיכולוג לכל אלה שכאן,,) טוב מקוה שיצליח כאן,, B-)
 

e-magine

New member
אני יודע ואני די מסכים

פורום זה אינו פורום לגיל ההתבגרות. לחברה בני 15 היה כנראה יותר עניין להכנס לפה, מקבוצות גיל אחרות. הם כנראה גם יותר פתוחים. אצל הרבה בוגרים מכורים, קיימת תופעה של הכחשת ההתמכרות.
 

שירז**

New member
סיפור קטן ,,

צהריים טובים ,,, רציתי לשתף את חברי הפורום במקרה שהיה לי היום באוניברסיטה,,מעין ויכוח קטן בנושא ההתמכרות,, ובכן הגעתי היום לאחת ההרצאות שלי באחת האוניברסיטות ,,מאחר ואני כבר כמה חודשים כותבת בתחום עלה שאלה של אחד המרצים ,, והיא,,,אם באמת האדם המבוגר ובמיוחד המשכיל באמת מודה שהוא מכור?........ אני מדגישה ``משכיל``...לא בגלל שהוא טוב יותר מאחר אלה שמניסיון דווקא לכל אותם בעלי רמה באמת קשה להודות בכך שהם מכורים לאינטרנט,, מרצים, פסיכולוגים ועוד ועוד,, הויכוח היה ששאלתי את המרצה שעובד איתי האם הוא בעצמו מודה שהוא מכור,, כמה שהתשובה שלו היתה מובנת עוד לפני שענה עליה,, הוא אמר``אני מה פתאום לא מכור פשוט אוהב להיות באינטרנט ועובד במקביל,, אתה יודע אי מאג`ין דווקא לכל אותם האנשים שיש נגישות לאינטרנט במיוחד באוניברסיטה הם באמת לא ממש מודים שאכן הם מכורים ,שהם מבלים שעות על גבי שעות כאילו מושכים חומר או עובדים,,הבעיה היא שכל עוד כל אותם האנשים לא מודים ולא מכירים במציאות לעולם לא יוכלו כמו שאומרים לרצות להגמל, או שלא רוצים להגמל כלל , אבל זה עדיין לא מצדיק את אי ההכרה של להיות מכור,, לפעמים העיניין של להיות מכור ניתפס בתרבות מסויימת כאל בושה או משהו אסור,, כמו התמכרות לכל דבר אחר,, כמו למשל שאתה לחוץ להגיע הביתה מזיע בכפות הידיים וחסר סבלנות עד שאתה תתחבר,,אומר לעצמך ואו לא עכשיו אני חייב מחשב,, או שפונים אליך ואתה דוחה אותם בטענה שעכשיו אתה עסוק,,זה מגיע לפעמים ע``י כך שאתה מוותר על הכל וזה כולל ארוחה לעצמך,,רק לקראת הלילה שאתה מתנתק מהמחשב אתה ניזכר ואו עוד לא אכלתי,, עניין של גמילה לא ניראה לי שתיהיה כל כך קלה למעשה קשה אפילו,, אני מודה שבעצמי אני די מכורה אבל,, החלטתי לעשות לעצמי מעין גבולות ,ששום דבר לא יבוא על חשבון ,,זה היה קשה אבל אפשרי,, למען האמת שעסוקים ולא ממש נגישים כל הזמן למחשב זה מקל קצת,, אבל אתה יודע ,אני חושבת שהיה לי תקופה בהתחלה שבכל מקום שהיה בו מחשב אני הייתי מתחברת,, למדתי המון ועדיין לומדת,,דווקא מניסיון של אחרים,,,גם אני רק רוצה לציין שבאיזה שהו שלב אמרתי לו תכינס לפורום של אי מאגי`ן ותעבור קצת על התגבות של הגולשים קצת שיקרא ויבין על מה אני בדיוק מדברת,,מקווה שיעשה את זה טוב זהו בנתיים ,, נמשיך א``כ שירז**
 

e-magine

New member
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןן

שירז שימי לב מה קורה פה: לפורום יש דינמיקה משלו.הצעירים מדברים בינהם. היו כמה חברה ששאלו אותי שאלות בהתחלה: כל אחד שאלה, עניתי לו/ה ולא חזרו. מצד שני המתבגרים, מדברים ביניהם, חוגגים, מחליפים חוויות, בד``כ לא מגיבים להודעות של הבוגרים. אם מכניסים לינקים, מאמרים וכד` לא מגיבים. אבל הפורום עצמו רק תינוק. העניין עם המרצה, לא מפתיע אותי. אם את היית פוגשת אותי בחיי המציאות, והיית ``מחשידה`` אותי בהתמכרות לאינטרנט, את חושבת שהייתי מודה? או אם היית למשל חושדת במרצה שלך שהוא מכור לאלכוהול, היית מעיזה לשאול אותו? והוא היה מודה לפנייך, בהנחה כמובן שבאמת היה? אני לא אומר שזה אותו דבר, אבל, בכל זאת, צריך איזו השוואה. עכשיו עוד משהו שדי הדהים אותי: אולי את מתארת לעצמך שלפני שהתחלתי לנהל את הפורום הקודם, ותוך כדי, כתבתי בפורומים כאחד האדם... והיו לי דיאלוגים די מעניינים עם כמה מנהלי פורומים. כמה מהם גם עזרו לי בעיצות. מה שהדהים אותי הוא שהיו כאלה שנכנסו לפורום, ראו והתרשמו. הם גם העירו הערות, אבל לא בפורום שלי!!!!! כלומר דאגו לא לכתוב אף מילה, כאילו לא לתת לי לגיטימציה, שלא אוכל להגיד אחר כך, ``פרופ` פלוני היה פה``, מנהל פורום פלמוני היה פה. תאורתית לפחות, יכול להיות שהמרצה שלך כבר היה פה. לצערי בפורום הזה אין לי כלים לראות כמה אנשים נכנסים, קוראים ולא כותבים. ואם כבר מדברים על מנהלי פורומים, אני חושב שההגינות מחייבת: רותי ב. מנהלת פורום ``סיפורים מהאינטרנט ומהחיים``, כאן בתפוז, פורום מ-ר-ת-ק לדעתי. רותי נתנה לי לפרסם את מה שעשיתי, או ניסיתי לעשות בעניין ההתמכרות לאינטרנט, אצלה בפורום, מתוך יחס לנושא והבנת הבעיה. ולכן אני רוצה להודות לה ולשבח אותה. הסיבה היחידה שאני לא כותב בפורום שלה היא שאני חושב שאני לא מספיק יצירתי. בינתיים. ושיהיה ברור, אני לא מכיר אותה, לא יודע עליה דבר וחצי דבר, לא דיברתי איתה אף פעם, מחוץ לפורומים. תודה רותי, אני מעריך.
 

סרפד

New member
באמת מרשים העניין עם מנהלי הפורומים

לא חשבתי שאנשים באמת יירתעו כל כך מ``החשדה`` בהתמכרות לאינטרנט, לא חשבתי שהיא יכולה באמת להוציא כזה מוניטין לאדם. חשבתי שהתמכרות לאינטרנט תשמע לאנשים מבחוץ איכשהו תמימה משהו ואפילו קצת מתוחכמת, שהם לא יבינו בדיוק במה מדובר. למשל, אמא של הבקרוב לשעבר שלי אומרת בגאווה שהבן שלה מכור לספרים. להתמכרות למוסיקה, קולנוע, אמנות לא קוראים בכלל התמכרות בתרבות שלנו. למרות שכל הסימפטומים קיימים בהחלט. באשר להתפלגות הגילאים וההבדלים בהתנהגויות - זוכר את דיוננו בנושא בפורום הקודם?
 

ליאור...

New member
זה נקרא התמכרות?

אין דבר כזה התמכרות לספרים או מוזיקה אומנות או קולנוע! זה בס``הכ עוד תחביב... אם את לא שומעת מוזיקה כמה ימים את לא מרגישה דחף פתאומי פשוט לשמוע מוזיקה כמו בהתמכרות לאינטרנט!
 

סרפד

New member
מה אתה אומר?!!!

התכוונתי יותר לאנשים שיוצרים במוסיקה וכאלה. אבל הבקל``ש (ר``ת של בקרוב לשעבר... לא יודעת איך להתייחס אליו כרגע) לא היה מסוגל יום אחד בלי ספר. הוא חי בדיאלוג עם ספרים. עכשיו הוא עובד כמו חמור אז זה נפגע והוא מרגיש שהוא עצמו לא בדיוק אדם. מוסיקה יש לו באוטו ובבית נונסטופ. והוא מדבר עליה ועל מלחיניה ומשמעויותיה ואנקדוטות הקשורות אליה. במקום תמונה שלי יש לו על המכתבה תמונה של בטהובן. אני אישית אבדתי עניין במוסיקה בערך ב- 84 (לפני שנולדת..) חוץ מהתקף פראי באמצע. אבל עכשיו תוריד לי את זהר ארגוב מהאוזן לא לכמה ימים אלא לכמה שעות ואני אבודה. ומחר, אני יודעת, זה כבר יקח דקות. אני חושבת על זה כל הזמן, בקרוב אני אתחיל גם לחלום על זה. תביא לי רק את המילה `עיני` מהפזמון של ``כבר עברו השנים`` או אי אלו מילים אחרות ואני אגיד לך אם זה הפזמון הראשון או השני בשיר. את ההווווהוהוהו.. הראשון מתוך ``הפרח בגני`` אני אזהה מתוך שינה עם אוזן אחת קשורה. אני מנגנת שוב ושוב לא רק שירים שלמים אלא קטעים וקטעונים. לסלסול האמנותי המהמם של `סובל` האחרון ב``צל עץ תמר`` הקשבתי בהשתאות מי יודע כמה. כנ``ל ``רימונים`` הלא ייאמן בסוף ``עת דודים כלה``. הנמכת/עיבוי הקול ב``הגפן`` משגעת אותי. כל היצור הזה לא ייאמן. מבוע הזהב מן המעמקים. ההשתנות שלו בין שירים שונים. האיכויות האורפאיות. מה עבר לנו פה ואיך נתנו לו ללכת. בכל זמר ים-תיכוני/מזרחי אני מחפשת את זהר ארגוב אבל הוא לא ישוב, זה ברור לי, למרות הפנטזיות הבלתי פוסקות על התגלות זמר דומה. הוא היה רק בן 32, מה הוא עוד יכול היה לעשות לולא הסמים. כולה ילד, וכי איך תתבגר אם אתה חייב לצאת לעבוד בגיל 13?? ואיך הכל התחיל? יום אחד, ממש לא מזמן, התחשק לי פתאום לשמוע את זהר ארגוב ובמקרה היה לי שיר אחד שלו בבית. היום יש לי רק 14, שתבין את חומרת מצבי. בהתחלה הקשבתי קצת. אח``כ יותר. אח``כ עוד יותר. אח``כ עוד יותר. וגם שמעתי רק כמה. יש שירים שרק אתמול התחלתי לשמוע. אני יש לי זמן. טחנותיי טוחנות לאט. נקשיב לשיר אחד טוב טוב, נשתגע בהתאם, אח``כ נעבור לשיר אחר. אני לא רצה להשיג עוד ועוד כמו המסוממים. אני רוצה עוד ועוד מאותו הדבר!! הוא כבר מהדהד לי מהקירות. נדמה לי שאני שומעת אותו מהחלונות, אני הולכת לחלון ומסתבר שאף אחד בחוץ לא מנגן אותו. עכשיו תגיד לי שאני לא נרקומנית של זהר ארגוב.
 

סרפד

New member
ואגב, זו התמכרות למוסיקה

לא אובססיה ביחס לאדם מסוים. את זה שרק אדם אחד בארץ יצר שירה כזו אני לא יכולה לשנות לצערי הרב.
 

סרפד

New member
אוף, שמתי פראנק סינטרה...

אני זוכרת שהזכרת שיר של הביטלס (שכחתי איזה, בטח אימאג`ין..) שאתה שומע בלופים. גם לי היו כאלה, אפילו אחד-שניים של הביטלס. זה יכול להיות די מעצבן כשזה קורה לשכן שלך וזה משהו שאתה לא אוהב והוא שומע אותו בקולי קולות. למזלי איפה שאני גרה אביב גפן לא כל כך פופולרי. בבניין ממול שומעים איזה משהו מעניין באנגלית, אבל הוא רחוק מכדי שאוכל ממש לשמוע. והשכנים מלמטה רכשו לאחרונה את אלבומה האחרון של שרית חדד, כל היום ``לך הביתה, מוטי``. צריך להוציא על המוטי הזה חוזה. וכן, אני יודעת שזה לא פורום התמכרות לזע``א (זהר עורקבי ארגוב), אבל אני בלחץ אז סביר להניח שמדי פעם תפלט לי איזו הערה. אז פראנק סינטרה זמר נחמד, יש לו קול נעים, חמים, שליטה טכנית מושלמת והוא קליל, מוחצן, מלא חיים ושטוח בד``כ - הניגוד המושלם. קצת אווווירר.... מהדחיסות העורקבית לפני שאני יורדת מהפסים לגמרי. ברצינות, מצבי מדאיג. נו, הנה ההבדל - התחלתי לפהק בשרשרת. פעמיים סינטרה ואני נרדמת. זע``א - כל שמיעה היא גילוי, פליאה והעמקה וככל שיותר אני שומעת יותר אני משתגעת. הוא לפעמים שר כמו אשה, זה די מבהיל, כי זה לא חיקוי של אשה וקול נשי אלא בוקעת ממנו אשה, מבפנים, בקולו שלו. מצד אחד אני מרגישה שאני מתחילה ללכת לאיבוד באיזה עולם אחר, ואני מספיק בעולם אחר גם ככה..., והרגשיות הכל כך אינטנסיבית וחשופה שלו מתחילה להחניק ולגרות מעל למידה את העצבים הנוירוטיים שלי. מצד שני הוא מרפא בחסד, ואני כבר לא רוצה למות. עזוב אותך מפסיכיאטריה ואנטי-דפרסנטים, שבועיים זהר ארגוב והבנאדם מסודר.
 

שירז**

New member
את לא ישנה?....

היי סרפד,, אני חייבת לציין ששמתי לב באיזה שעות את כותבת בפורום רציתי לשאול אם יש לך בעית שינה בגלל ההתמכרות או שסתם לא ישנה בגלל סוף שבוע?..... (סליחה אם זה אישי את יכולה לא לענות עליה) את יודעת שיש בעיות לא תמיד מוזיקה עוזרת אלה רק מבריחה את הבעיות שמדחיקה אותם עד להתפרצות הבאה,, סרפד עלה לי משהו בראש בזה הרגע ואני חייבת לשתף אותך בזה,, מניה דיפרסיה?.....שירים?....דיכאון?... הרגשה פנימית מוזרה שאני למדה להכיר את צורת הכתיבה שלך מאיזה מקום שאת כותבת בו גם אני טועה?.....או שסתם צירוף מקרים?..... בבקשה אל תקחי את זה אישית שירז** בכל מקרה תחשבי על זה אולי יש דרך אחרת חוץ מזוהר ארגוב ,, מה שבטוח שהשירים שלו אישית לי זה מדכא בהחלט,, טוב נו מה אגיד לך שיהיה רק טוב ,, המשך יום טוב סרפד! שירז**
 

סרפד

New member
יתכן מאד שאת מזהה אותי ממקום אחר

אם כי נראה לי שאת מבלבלת אותי עם מישהי אחרת מאותו מקום כי על שירים מעולם לא כתבתי שם וגם לא שירים. למעשה גם על דכאון לא כתבתי יותר מדי. בפורום הקודם, כלומר בפורום הזה לפני שהוא עבר לתפוז, כתבתי בחופשיות על הדכאון שלי ומפגשיי עם פסיכיאטרים, אני לא מתביישת בזה והסטיגמה של החברה לא מזיזה לי. אם כי במקרים רבים אנשים מסתכנים בפיטורין או בעיות במציאת עבודה אם יוודע שהם בטיפול פסיכיאטרי. זו תוצאה של בורות ודיעות קדומות כי יש הרבה אנשים בתפקידים בכירים מאד ורבי אחריות (כולל ראשי מדינות) הסובלים מדכאון או שיאובחנו כסובלים מאיזו הפרעה נפשית. שלא לדבר על כך שרוב יוצרי התרבות, בכל התחומים, כולל הבולטים שבהם, היו דכאוניים או היו מאובחנים כסובלים מהפרעה נפשית. ולאו דווקא בגלל ש``יש גבול דק בין שגעון לגאונות``, כמו שאומרים - אלא הם היו ``פסיכים`` בדיוק באותה מידה כמוני, למשל. יתר על כן, אני נוטה לדבר על זה בכוונה כי אחת הדרכים המרכזיות להביא לשינוי בגישה של החברה היא ``לצאת מן הארון``. ברור שזה קצת יותר משמעותי אם מדובר באדם מפורסם, אבל בכל זאת חשוב לא להשלים עם הסטיגמות והדיעות הקדומות שגורמות לאנשים להסתיר ולהסתתר. לגבי זהר ארגוב - הגורם המרכזי המדכא אותי ביחס אליו הוא מותו והסבל הנורא שחווה עד שהגיע לנקודת האל חזור של ההתאבדות. לא מעט מזה ``מתועד`` בשירים ששר. קשה לשמוע ולדעת שזה אמיתי - הבדידות, היאוש, חוסר המוצא - ``בחרתי בדרך מפתה, רציתי לשוב - עלי היא סגרה`` - זה משיר שנכתב בשבילו על ידי אביהו מדינה ומתייחס להתמכרות יותר קשה מזו שאנחנו מדברים עליה כאן - ההתמכרות לסמים שגמרה אותו. חוץ מזה, יש לו שירים די דכאוניים וגם שירים שמחים. אבל הוא לא בריחה בשבילי, להפך. אם כי קשה להסביר וזה גם לא המקום. לגבי השינה - נולדתי עם שעון ביולוגי ``הפוך``, כלומר אני ערנית יותר בלילה ונוטה לישון ביום. זה היה מטרד לא קטן בעיקר בימי ביה``ס העליזים כי נורא קשה לקום בבוקר. חוץ מזה היממות שלי ארוכות בעקרון מ- 24 שעות ולכן כל עניין הערות והשינה לא הולך אצלי ע``פ השעון והמאורות, אם זה אפשרי, ולכן היום למשל אני כותבת בבוקר. זה הדפוס הטבעי והבריא אצלי - והכרח לחיות ע``פ סדר יום רגיל הורס לי את הבריאות.
 

שירז**

New member
מזדהה עם כל מילה שלך,,,

סרפד אין לי הרבה מה להגיד רק אני חושבת שאת בדרך הנכונה,, שום דבר אינו בושה , להפיך דבר שאנו מכירים בו , קל לנו יותר להתמודד איתו, לגבי הסטיגמה בחברה כולה,,יכול להיות שאת עושה את הצעד הנכון , למעשה את צודקת, אל לנו להטיל בהנף יד ולהתעלם מהבורות שאנשים חיים בו, כמו באינטרנט ככה גם בחיים, דבר שלא יודעים , מבינים ,בהחלט זה מתבטא כבורות, עוד דבר:אכן כל הגאוניים למיניהים , משכילים ,אנשי רמה , בהחלט רובם טופלו או מטופלים אצל כל מיני אנשי רפואה, את יודעת שבאר``הב זו לא בושה ללכת אצל פסיאטר או פסיכולוג, בגלל תרבות מסויימת שהתרגלו אליה שם, ויש שאומרים שמי שלא הולך אצל פסיכולוג באר``הב משהו אצלו לא תקין, אז כמו שם גם כאן , הכל בתפיסה מסויימת של תרבות שגדלנו בה, מה שטוב שם יכול להיות רע כאן בארצנו, יכול להיות שאני טועה לגבי זהותך במקום אחר, אבל זה ממש לא משנה מי את, מה שמשנה זה שאת כמונו ותשארי כזו, סרפד למעשה אולי זה מה שמיחד אותך עוד יותר,, אני מקווה עבורך שהכל יסתדר על הצד הכי טוב,, וכל מה שנותר לי לאחל לך המון בהצלחה!!!!! שירז**
 

e-magine

New member
סרפד, ליאור היא בת

אגב בממשק של תפוז אפשר לעמוד על שם המשתתף ולראות את האי-מייל שלו. מזה אפשר ללמוד הרבה דברים.
 

סרפד

New member
אופס... סליחה, ליאור...

דווקא קראתי הודעות שלך בעבר אבל משום מה באותו רגע ההודעה נראתה לי כאילו של מישהו חדש שלא בקר כאן קודם. אולי משהו בסגנון ההודעה, לא יודעת.
 

ליאור...

New member
לא,אל תגיד את זה!

האיי מל לי הוא על שם אמא שלי-אתי יש לי עוד 10 תיבות מילים אבל אני לא משתמשת בהם כרגע אבל שלא תחשבו שקוראים לי אתי...
 
למעלה