מודה או לא,,,,?...זאת השאלה?.....
ערב טוב,, אתה יודע שמתי לב כאן בפורום הזה באמת שלא ממש מגיבים לדברים רציניים אלה כל המתבגרים מנהלים דו שיח בנהים כמו שכתבת,זה די אופייני בשל גילם גם , ועוד דבר לפעמים כל אותם בני הנוער לא ממש רוצים להתעסק או יותר נכון להתכתב בצורה רצינית יותר,המקום בנתיים אכן תינוקי ולכל הבוגרים אולי עדיין קשה להפתח ולשוחח על כך שהם מכורים,,או לשתף אותנו מה דעתם בנושא, לגבי מנהלי הפורום אכן יש פורומים שאין שם דו שיח עם הגולשים שניכנסים לאתר שלהם,וזה די ברור שלא יכתבו באתר שלך כמו שאמרת שלא תקבל לגיטימציה שהם היו כאן,,, אגב:אין שום אפשרות שתדע מי ניכנס מתי?..וכמה פעמים ביום?...... המקום עוד חדש אולי עם הזמן יגיעו תגובות של אנשים יותר מבוגרים (ולא פוגעת באף אחד להפך ) למה אתה חושב שלא היית מודה אם הייתי שואלת אותך?......הרי כאן אתה מודה אז מה שונה במציאות?...... עצם העובדה שאני מכירה את האדם? תרבות חינוך?..ואופי שונה ממה שכאן?... אני מבינה שכאן יותר קל להפתח מסיבה אחת בעצם כמה,,,, לא רואים, לא שומעים, לא מכירים, דמות וירטואלית מושלמת,,, וכאן טמון הקסם של האינטרנט,,,כל אחד יכול לבנות את מה שהוא רוצה שיהיה לא כאן בפורום אלה באתרים אחרים בין היתר צאט,,, אתה יודע גם כאן בפורום זה אפשרי לבנות דבר שלא קיים במציאות, דבר שבתת הדימיון שלנו אנו רוצים שיתקיים אבל על מנת לבנות את כל אותם הדברים זה מצריך סוג ואופי מסויים של אדם, חלק ממנו חוסר ביטחון ,מראה חיצוני,אופי לקוי,ועוד כמה חלקים שזה אמור להשלים את זה שבונה דמות שלא קיימת במציאות,, שוב תת מודע למה שאותו אחד רוצה להיות ולא יכול,, לגבי סוגים שונים של התמכרות מה אגיד לך אי מיאג`ין זה די מורכב ומסובך, כל אחד שתשאל יכול להגיד שהתמכרות מסוג אחר כמו אלכוהול, סמים או מחשב, או טליוזיה יכול להוות ויכוח מה יותר קשה ממה,, אני חושבת שכל אחד מהדברים שציינתי כאן הוא קשה וזה למה<? כי כל אדם שמכור למשהו אמור לעבור שלב קשה של גמילה,,אל לנו לשכוח שלהגמל דווקא מהאינטנרט הם כמעט אותם שלבים של גמילה מאלכוהול למשל,, זה יכול להתלוות בעצבים, הזעת יתר, מתח חוסר שינה, חוסר תיאבון, או חוסר סבלנות לשוחח עם הסובבים אותנו ולא משנה עד כמה הוא קרוב אלינו, חוסר מנוחה מוחלט הרגשה של חוסר אונים שחסר לנו משהו,,אי ספיקה מהקיים ומהמצב החדש שניכנסו אליו, שים לב שכל אותם המכורים הכבדים יכולים לא ללכת לעבודה בשל המחסור של להיות מחובר, הרגשה שחסר משהו , וזה גורם לחוסר תיפקוד מושלם בעבודה או בחיי החברה, ואל נשכח שזה בהחלט פוגע בזוגיות וזה אולי הדבר הכי קשה בכל זה,,של להיות ``מכור``.. אולי בהזדמנות שיהיה לי עודף זמן לכתוב יותר בנושא אפרט על כמה סוגים של גולשים , וזה דווקא ניראה לי שעוד לא קראת באף מקום גם לא בלינק שמצורף כאן לאחד הגולשים,,, שמחתי שהיתה תגובה לסיפור שכתבתי אתמול,, שירז**
בפורום הזה למשל קל לי לדבר עם בני כל הגילאים. אבל לא בכל פורום. ולפעמים אתה גם רוצה להגן עליהם מתכנים או נושאים מסוימים. למשל, אבא שלי אמנם דבר לפעמים על מה שחווה במחנות אבל יש דברים שהוא לא דבר עליהם בפני כשהייתי צעירה יותר. אין ספק שוורקוהוליזם היה משמח את לקוחותיך. גם את מעסיקיך, לולא היית עצמאי. זו גם התמכרות שלעתים לא רחוקות מזכה את בעליה בכבוד והערכה מצד החברה. יש אנשים שטוענים שהתמכרות היא התמכרות וכל ההתמכרויות הן ביסודן אותו הדבר - אם כך, אולי פשוט נעשה הסבה לוורקוהוליזם?? (כן, אני יודעת שזה לא עובד ככה משום מה).