אין מצב שגבר שהתגרש
(למעט מקרים חריגים) אשר יכול מבחינה כלכלית לפתוח פרק ב' בחיים בתחילת דרכו. הגבר מגיע מרושש עד עצמותיו, וגאוותו העצמית פגועה עד היסוד. לא מספיק כל ההתרוששות הכלכלית ופתיחת החיים בעשרים שנה אחורה, יש להם לנשים עוד את העזות והחוצפה, שמעבר לכל מה שוויתרת למען הילדים, ומעבר לכך שאתה מרושש לחלוטין, ואין לך בהתחלה אפילו כסף לקיום מימלי, לשלוח אליך בטךפון את הילדים, שינגנו על המצפון לכל צורך ועניין שהם זקוקים לו, וזאת מעבר לתשלום המזונות. ושאתה מעיז לשאול את הילד, למה אימא לא קונה או נותנת לך את מבוקשך, התשובה היא שגרתית לחלוטין, " אמא אמרה שאין לה, תתקשר לאבא". על זה נאמר הרצחת וגם ירשת. וכל פעם שאתה מנסה להציף לגרושה את העניין אתה נתקל גם בתשובה השגרתית, אתה חוב שזה קל לגדל ילדים? ואני אומר תנו לנו גם את האפשרות לגדל את הילדים, לגברים, ותשלמו מזונות ונראה אותכם, אבל זה כל כך מובן שהמשמורת היא אוטומטית לטובת האישה, שראשית את העניין הזה יש לשנות מן היסוד, ולהלחם למענו. אני טוען שהמצב כפי שהוא בלתי נסבל וצריך להתארגן ולהקים קול צעקה.