מו"ד - דווקא כן

[הבלש חסר הבית]

בוודאי

יתרונות במו"ד? ישבתי וחשבתי, אבל הצלחתי לחשוב רק על משהו אחד שיש רק למו"ד: שפה משותפת - היא המותג החזק והותיק ביותר, ואנשים שמעט מעורים בתחום ישר מבינים על מה אתה מדבר. בגלל זה הרבה אנשים מפחדים לעזוב אותה, כאילו לא ימצאו עם מי לשחק בשיטות אחרות. זה יתרון שהייתי שמח לראותו מתאיין, אבל בינתיים הוא קיים. חסרונות בסט"ב: קודם כל, כללי הקרב לשני כלי נשק קצת לא ברורים שם. שנית, מבחינת תוכן הרי שאחותה המקבילה, קריאתו של קת'ולהו, מושקעת בהרבה. כמו כן, הקטע של השפעת שריון על כשרונות שונים די חופף שם.

 

[דרגורן]

אז הבעייה שלנו היא עמוקה הרבה יותר

אז תסביר לי: אם מו"ד כל-כך גרועה, וסט"ב היא כל-כך טובה - למה יש יותר שחקנים במו"ד? למה היא באמת המותג החזק והותיק ביותר? (שדרך אגב, זה לא יתרון של השיטה כשיטה - אבל אני לא מעוניין להכנס לזה). אם מנוע לחץ אדים הוא כל-כך טוב - למה אנחנו עובדים עם מנוע בעירה פנימית? לדעתי? אחת היתרונות של מו"ד על סט"ב זה הזמינות שלה - יש הרבה יותר סיפרי מו"ד ומהדורות מו"ד מאשר סט"ב. יתרון נוסף? זה שמו"ד הצליחה להיות שיטת ביניים - לא הרבה טבלאות, פנייה לקהל גדול וכו' יתכן שהיא הרסה ופגעה בהרבה שחקנים, אבל סט"ב נולדה בעקבותיה (או שאתה רוצה להגיד שאלו שכתבו את סט"ב מעולם לא שמעו או שיחקו מו"ד?), והעובדה שבכלל הגענו למצב שבו יש פורום משחקי תפקידים, ויש עוד סיגנונות של משחקי תפקידים זה בזכותה. אני מעולם לא שיחקתי סט"ב, אבל שיחקתי שיטות שונות ומשונות, ומו"ד הייתה השיטה העיקרית ביניהן. כאשר תריץ לי ולדני את המשחק שלך, אני רוצה לראות האם לדעתך אני שחקן גרוע.

 

[הבלש חסר הבית]

למה זבל מוכר?

זו אכן אחת התעלומות הגדולות ביותר של הכלכלה, אבל בהרבה מקרים אנשים יעדיפו לשלם יותר על זבל מאשר פחות על משהו יותר טוב. שים לב שמו"ד שולטת בשוק כמותג - החליפו לה את הכללים כבר פעמיים-שלוש, והמהדורה השלישית שונה מהמהדורה הראשונה כמעט כמו שרולמאסטר שונה מהמהדורה הראשונה, אבל עדיין, המותג הוא המוכר והנמכר. אני די בטוח שאם הייתי לוקח את ספר הכללים של סט"ב וכותב עליו בגדול "מו"ד", אז גם אותו היו קונים באותה מידה. לסט"ב, אגב, יש כבר חמש מהדורות, שההבדלים ביניהן מתבטאים בעיקר בהוספת תוכן (ושינוי והחלקה של מספר חוקים שוליים יחסית), לא בשינוי המכניקה כולה מקצה לקצה. את השיטה הבסיסית פיתחו עוד בשנות השבעים למשחק בשם "רונקווסט" - שכבר אז היה מתוחכם וטוב יותר מהמקבילה המו"דית - שבאותה תקופה לא אפשרה כלום חוץ מדרגות. מו"ד אכן הייתה הראשונה, אבל היא עשתה את שלה - כמו מנוע קיטור, היה צריך מזמן לזרוק אותה לפח האשפה של ההיסטוריה ולפנות מקום למשחקים טובים יותר. בכסף שאנשים מוציאים על החוקים הנחותים והמגושמים של מו"ד, הם יכולים לקנות שלוש שיטות משחק שונות, שייקח להם גם פחות זמן ללמוד.

 

[Nihau]

התפתחות "אבולוציונית" של טכנולוגיה

הסכין הראשון היה חתיכת אבן מחודדת. הסכין הבא כבר היה אבן צור ופותחה טכנולוגיה מפותחת שלמה של שבירת האבן כך שיווצר סכין המתאים ספציפית לכל צורך- מהגרזן לצורכי חפירה בקרקע ועד סכין הגילוח דרך פושט העורות. מדהים נכון? הסכין הבאה כבר הייתה צור מחומם- מבושל היטב על אש הצור קיבל תנופה אדירה קדימה- אפשר היה לייצר פי 5 יותר סכינים מאבן צור טובה אחת!!!!!! מתישהו גילינו את המתכת הראשונה ואיתה את התכונה המופלאה של מתכת - גם גמישה, גם חזקה וגם עמידה, וגם יפה- ברונזה זה צבע מבהיק וכל כך דומה לשמש קטנה בכף ידך. עושים אותה פעם אחת ואז היא מחזיקה מעמד שנים! רק צריך להשחיז אותה מידי פעם- רחוק מאוד מהעבודה הקשה והדורשת מיומנות רבה של לשבור אבן צור חדשה כל פעם. מדהים איך פתאום סכינים החזיקו מעמד לאורך יותר שנים מבעליהן! כשגילינו את הפלדה נפתחו שוב האופקים וכמעט המצאנו את הסכין מחדש מבחינה טכנולוגית. והסיפור נמשך עוד ועוד... הפואנטה של הסיפור היא: סכין צור עדיין חותכת טוב היום כמו שחתכה בפעם הראשונה שהרימו אותה מהרצפה. עקרון החיתוך לא השתנה- רק המדיום בו משתמשים. אה, כן- ועכשיו אולי גם נתתי תמונה קצת יותר רחבה על אחת הכלים הראשונים של האנושות התבונית. כל התפתחות טכנולוגית או רעיונית נעשתה פחות או יותר בצורה הזו- בהתחלה יש רעיון אחד קצת רעוע ואחר כך מבינים את הפוטנציאל הגלום בו ומפתחים אותו לכל כיוון אפשרי ואז שוב מתמקצעים בו ומתמחים בו ומתחילים לייצר מה שבאמת עובד ומה שבאמת יעיל וכל השאר לא שורד. מו"ד מנסה להתקדם עם הזמנים ואם היא נכשלת או מצליחה זה מצביעה על היכולת שלה להתאים את עצמה לצרכים המשתנים של הצרכנים שלה. כל עוד יש לה קהל שצריך אותה היא תהיה שם. כאשר תוצג לקהל היעד ה"עיוור" של מו"ד שיטה אחרת שתפתח להם את האופקים כמו שגילוי הברונזה עשה ותשים את מו"ד כל כך רחוק מאחור שהיא תאלץ להתפתח או להשאר על הרצפה כאבן שאין לה הופכין- אז תחול המהפיכה שאתה כל כך מייחל לה. בינתיים אין שיטה שעושה זאת עבורם. התלונות שלך כיום לא באמת מכוונות אל השיטה כמו שהן מכוונות אל משחק התפקידים עצמו שלדעתך מוגבל אופקים. רוב הניסיונות לשכנע אותך להרחיב את האופקים הציבוריים הללו באמצעים ידידותיים כמו כתיבת סיפורי המשחקים שלך בשיטה כאוסיום לא נענות כלל. איך אתה מצפה לשנות תפיסה אם אתה לא מדבר? להצביע על רכבת קיטור, לצעוק ולזרוק עליה טומהוקים לא עזר לסלק את הרכבות או להציל את הביזונים. עשה משהו חיובי במקום.

 

[הבלש חסר הבית]

והקשר הוא?

נמחקה כאן הודעה (למרות שדוורא התגובה אליה הייתה ראויה להמחק), אז נשחזר את הנקודות שלי מהזיכרון: א) משחקי תפקידים אינם "מתפתחים" כל כך כמו שיש בהם גלים וטרנדים. ב) את מפחיתה מהשפעת השמרנות וכוחם של גופים כלכליים בעלי עניין (למה מותקנת על המחשב בו אני משתמש תוכנת "חלונות" ולא משהו יותר טוב?) ג) השחקנית שלי התחילה לכתוב על המשחק שלנו, והפסיקה באמצע.

 

[מירטל]

אני אוסיף כאן משהו:

מה רע באבי סער? העובדה שהיא תוכננה למישחק אלים בסגנון ימי הביניים כמו מו"ד. חרב וכישוף כמו בקונאן הברברי.

 

[הבלש חסר הבית]

מצד שני

על בסיס אותה מכניקה (כמעט) יש את קריאתו של קת'ולהו (בימי הביניים והרגיל), המשחק שבו עדיף לך לשים את נקודות המיומנות ב"לטינית" ו"שימוש בספרייה" מאשר בכשרונות הקרב.