לצערי אני מכירה תמונה אחרת
יש לי הרבה מה לומר על חב"ד, ולצערי, מהניסיון האישי שלי, לא לחיוב. אשתדל לומר בקצרה אולי אני חוטאת כאן בהכללה כלשהי, ואני מניחה שלא בכל מקום זה המצב - ומה שאתה מתאר כאן נשמע טוב, למדי. ובכל זאת - אני גם יודעת שמה שאני פגשתי הוא לא מקרה יחיד, וקיים גם במקומות אחרים. בקצרה וקצת תשובות גם לחכם ותם - זה נכון שהם מגיעים למקומות נידחים על פני הגלובוס, נכון שהם מקריבים לא פעם את הנוחות של חייהם האישיים ושל חיי ילדיהם וחינוכם לשם כך (על האחרון לא בהכרח הייתי נותנת להם צל"ש, אבל נניח לזה כרגע). ונכון שהם פועלים למען פעילות יהודית במקומות שאליהם הם מגיעים. אבל - וזאת לדעתי הבעיה הגדולה בכל הפעילות שלהם - הם פועלים (ושוב, אני מסייגת, זה מה שאני ראיתי ומה ששמעתי עליו) במקרה ה(לא)-טוב במקביל לקהילה המקומית, לידה, ולא איתה. ובמקרה הגרוע בהתנגשות איתה. מה שאני רואה בפעילות שלהם, הוא מטרה אחת סופית: שיהיו עוד חבדניקים בעולם. גם אם הדרך לשם ארוכה, וגם אם זה לא נאמר מפורשות. עושים את זה במנות קטנות. וגם אם נניח שהמטרה היא לא זאת, אלא המנות הקטנות הן המטרה (רק "שעוד יהודי יעשה עוד מצוה". וגם מזה אני מסתייגת) - הבעיה היא שבדרך הם לא באמת רואים, מקבלים, מעריכים, מכבדים את אנשי הקהילה המקומית, את המסורת והמורשת של הקהילה. וזה הדבר החמור בעיני. אני מצפה ששליח שבא לקהילה מסוימת, יכיר אותה, ויצטרף אליה, לא שיבוא מעליה, או "במקומה". הם באים באופן מוצהר למקומות שבהם יש הרבה יהודים מזדמנים - תיירים, סטודנטים וכו'. הקהילה המקומית פחות מעניינת אותם (אם בכלל). השליחות שלהם היא שליחות חבדניקית. זו הגדרתה. הם שליחי הרבי. ובאים להביא לעולם את תורתו. עובדה היא שבמקומות רבים יש בית חב"ד שבו הם מתפללים, בנפרד מן הקהילה המקומית, ולשם הם מושכים את התיירים או הסטודנטים היהודים/ישראלים שחיים במקום. זה מעשה שלילי בעיני. העובדה שהפעילות החיובית שלהם באה יד ביד עם זלזול (בין מפורש, בין בעקיפין) בקהילה המקומית ובמידת "יהדותה" וכו', הם בבחינת טובל ושרץ בידו.
