מותר לי לבכות כאן?

לקחת אחריות

אני לא מבינה כל כך. זכותה של החמות לנסוע לחו"ל. הרי היא לא תהיה צעירה דיה לנסיעות עוד הרבה זמן, וודאי עבדה קשה וסיימה לגדל את ילדיה שלה, אז לא מגיע לה? ושלגיה, הבכור שלך אפילו לא בן שלוש, ואת כל כך ממהרת לעשות שלושה ילדים? באמת זכותך המלאה, אבל למה לבכות אחר כך שאת לא יכולה להרשות לעצמך לגדל אותם? אז תעשי מרווחים יותר גדולים ביניהם. למה את חושבת שמישהו אחר צריך לוותר על הנאות כדי לממן את רצונותיך? סליחה מכולן, אבל מישהי פה מתייעצת עם חמותה לפני שהיא נכנסת להריון? ברור שלא. אז למה מצפים לעזרה כספית כשנתקעים בקושי כלכלי? וחוץ מזה, זה ממש לא נורא לילד להיות בבית. להיפך לדעתי. הכי טוב לילד עם אמא. אולי לאמא קשה, אבל לא צריך לרחם על הילד אלא פשוט לספק לו תעסוקה מתאימה.
 

אנילה1

New member
לכל הכלות שמתלוננות.

זה שיש לכן רחם, והעובדה שאתן יולדות, לא מעורר בנו התפעלות. מה לעשות שאנחנו כבר עברנו את זה. כולל גידול הילדים שלא מעורר בנו התפעלות. כי כמו שאמרתי היינו בסרט הזה. נכדים זה שידור חוזר. לפעמים טוב ולפעמים לא מי יודע מה. יש חמיות שלא רוצות לראות שידור חוזר. אולי הפעם הראשונה הייתה ממש גרועה שהיא שמחה שנפטרה מעולו של הבן שלה. אבל להתפעל מכל גיחוך של הנכד כמו שאתם מתפעלים כי זה עבורכם חידוש, זאת ממש הגזמה פרועה. יש פה כלות שחושבות שהן גילו את אמריקה עם הנכדים, ומגיע להן פרס על שהועלתן בטובכם להביא ילדים. כאילו מה? הנכדים הם בשבילנו? מה פתאום. הם הילדים שלכם. אתן רוצות שאנחנו ניתן ולנו לא יהיה מה להגיד בנידון. אתן רוצות שאנחנו נהיה בנק וזהו. אתן רוצות שאנחנו נשחק עם הנכדים כי זה טוב עבורם. כי אמרו לכם בטיפת חלב שנורא חשוב לנכד שיראו את הסבים והסבתות. ואם אנחנו לא רוצות לשמוע מה טיפת חלב אומרת? מה אנחנו כפופים גם למה טוב לילד שלכם? אתם תדאגו לו ואנחנו אם נרצה נעשה, ואם לא נרצה לא נעשה. בכלל אני חושבת שצריך לצאת חוק מדינה שאסור להביא ילדים מתחת לגיל 30. ובמרווחים של 3-4 שנים בין אחד לשני. ככה יהיה לכם זמן להתאושש בין ילד לילד, ולא תהינה כל כך עייפות. מדוע יש לכן כל הרבה ילדים, מישהו רודף אחריכן? אבא של כלתי צחק ממנה שהתפנצר לה עם הילד השלישי. היא מה-זה התפדחה ממנו. אני אמרתי להם שיהיה בסדר. נעשה מה שנוכל
 

saritoosh22

New member
אינלה, זה לא מדויק

יש חמיות (כמו חמותי) ואימהות (כמו אמא שלי), שהגיחוכים של הנכד מאוד מעניינים אותן. שתיהן סבתות מאוד מעורבות ותומכות (לא רק אותי, גם את שאר הילדים בשתי המשפחות). נכון, הבדלי הדורות, יכולים לשגע אותי, לפעמים הן נותנות ביקורת מעצבנת, אבל אני לא מתייחסת לזה כאל ביקורת מרושעת, אלא כאל הערה איכפתית ועושה מה שנראה לי. ושימי לב, שאמא שלי וחמותי באותה קטגוריה מבחינתי.
 

שש שבע

New member
מסכימה כמעט עם כל מילה

חוץ מהקטע של הבאת הילדים אישה שלא עובדת בחוץ יכולה בקלות להתמודד עם שלושה קטנטנים בבית, למה מה? אם היתה פותחת משפחתון עם חמישה קטנטנים והיתה מקבלת משכורת אז היא היתה יכולה להתמודד? הכל מתחיל בראש ונגמר בראש, החל בחוכמה וכלה בדפיקות...
 

אנילה1

New member
עם משפחתון של חמישה קטנטנים

עם משכורת יפה כל חודש בטח שהייתה מתמודדת בקלות. כמו שאמרת צריך ראש נכון. אני מעסיקה את הנכד הגדול במשך 9 שעות ללא הפסקה, רק בבית בלי קניונים. אבל לאחר מכן אני מחוסלת. הוא נורא תובעני. אז 3 זאטוטים אי אפשר? איך יורדים למטה עם 3? אז ככה. הגדול הולך ברגל הקטן יושב בעגלה. האמצעי לפעמים הולך ברגל ולפעמים נוסע בעמידה בחלק האחורי של העגלה. ככה כולם יורדים יחד למגרש המשחקים. ככה זה אצל כלתי.
 

רונתי

New member
אני עדיין לא חמה

אבל אני מצדיקה אותך במאה אחוז. יש כאן כלות כל כך מפונקות שחושבות שברגע שאשה גומרת לגדל את הילדים שלה היא צריכה להתחיל לגדל את הנכדים שלה, אבל אם החמה או האמא באמת תעזור אז האישה תגיד שהיא נודניקית ויושבת לה על הראש. אמא שלי האישה הכי מדהימה אבל מה לעשות יש לה חיים יותר ממלאים- היא גם מנהלת אגודה מסויימת, גם מלאה פעילויות חברתיות וגם יש לה ילדה צעירה בבית.בסוף היום אני זו שצריכה לעשות לה שמרטפות. כל פעם שהיא מתנדבת לעזור לי אני ממש מודה לה וממהרת לחזור כדי שלא יהיה לה קשה ובחיים אני לא אתלונן על זה כי אני לא הייתי מעדיפה שהיא תשב בבית כמו חמותי ותתן לי עצות איך לגדל את הילדים ומה לעשות איתם.
 

שש שבע

New member
מסכימה כמעט עם כל מילה

חוץ מהקטע של הבאת הילדים אישה שלא עובדת בחוץ יכולה בקלות להתמודד עם שלושה קטנטנים בבית, למה מה? אם היתה פותחת משפחתון עם חמישה קטנטנים והיתה מקבלת משכורת אז היא היתה יכולה להתמודד? הכל מתחיל בראש ונגמר בראש, החל בחוכמה וכלה בדפיקות...
 
אנילה - איזו ירידה קשה על הצעירות

הרי הפורום נועד כדי שהכלותתשחררנה קיטור על החמות. הייתי רוצה שיהיה כאן עימות אחת על אחת כלה מול חמות, כל אחת תאמר מה יש לה נגד השניה. לא כאשר הן מקטרות והחמות לא יודעת בכלל מה דעת כלתה עליה. הרי ידוע שלכל מטבע יש שני צדיים ואף צד אינו חף ואינו זכאי. הן בסך הכל אומרות מה היו רוצות שתהיה החמות, אז שהחמות תענה מה היתה רוצה שתהיה כלתה. בהודו ובעוד מדינות במזרח וגם אצל הערבים מקובל שהכלה עוברת לבית חמותה והופכת להיות המשרתת בבית והכלות שם יודעות זאת והן כנועות לחמות ולבעל כמו שחונכו. אינן מעיזות לדרוש וממלאות את כל תפקידיהן בכניעה מוחלטת, אבל אנחנו בעולם המערבי ששינה את כללי המשחק. אולי נשנה שוב את המשחק ויהיה כמו בהודו, הכי טוב לא?
 
אנילה - איזו ירידה קשה על הצעירות

הרי הפורום נועד כדי שהכלותתשחררנה קיטור על החמות. הייתי רוצה שיהיה כאן עימות אחת על אחת כלה מול חמות, כל אחת תאמר מה יש לה נגד השניה. לא כאשר הן מקטרות והחמות לא יודעת בכלל מה דעת כלתה עליה. הרי ידוע שלכל מטבע יש שני צדיים ואף צד אינו חף ואינו זכאי. הן בסך הכל אומרות מה היו רוצות שתהיה החמות, אז שהחמות תענה מה היתה רוצה שתהיה כלתה. בהודו ובעוד מדינות במזרח וגם אצל הערבים מקובל שהכלה עוברת לבית חמותה והופכת להיות המשרתת בבית והכלות שם יודעות זאת והן כנועות לחמות ולבעל כמו שחונכו. אינן מעיזות לדרוש וממלאות את כל תפקידיהן בכניעה מוחלטת, אבל אנחנו בעולם המערבי ששינה את כללי המשחק. אולי נשנה שוב את המשחק ויהיה כמו בהודו, הכי טוב לא?
 

jesenia

New member
בחלומות הכי פרועים שלך

ולא צריך להרחיק עד הודו, אני מכירה יותר מאחת שהיא שיפחה חרופה לחמותה. גועל.
 
אנילה...

אצלי, אני לא מקבלת שום עזרה מחמותי, בחיים היא לא שמרה לי על הילדים. היא רואה את הילדים, אולי, פעם בשבועיים לשעתיים. וכמובן, שלא מקבלים, ממנה ומבעלה, שום עזרה כלכלית, עדיף לבזבז את הכסף בקזינו מאשר על הנכדים. מהמשפחה שלי אנחנו מקבלים המון עזרה כלכלית, כי אחרת היינו גרים באוהל מול העירייה, אבל שום דבר מעבר.. אמא שלי בקושי באה לבקר פעם בשבוע (לפעמים פעמיים) ובורחת אחרי שעתיים. כל היום אני נמצאת עם ארבעת הילדים (הגדול בן חמש וחצי), בלי שום עזרה אפילו לא בייביסיטר. אני יוצאת איתם לכל מקום - מרכז העיר, קניונים, חברים, ומסתדרת איתם מצויין. כמובן שהייתי רוצה שתהיה לי עזרה, אבל אני לא מתלוננת. ו... אני בכלל לא מתקשרת לספר על כל פיפס שהילדים עושים. אז נא לא לעשות הכללות.
 

אנילה1

New member
נויה, פעם ראשונה שאני שומעת אותך

מספרת על עצמך. את בכלל לא מתלוננת. ואיך נדע מה המצב האמיתי אצלך? פעם סיפרתי שאני לא רק שלא הייתה לי עזרה מההורים שלי וההורים של בעלי, עוד הייתי צריכה לעזור להם לתמוך בהם, ולגדל שני ילדים, ולפרנס אותם, כי בעלי לא עבד רצוף. בואי נגיד שאני הרווחתי את חיי העכשיווים ביושר. לא ממש בא לי להיות שוב אמא. אני לא רוצה להיות מוטרדת בגין הנכדים. כי הם קטנים וזה קשה לי. אם היו לי חיים קלים אולי זה היה אחרת. אבל לצערי היו לי חיים קשים. היום אני רוצה לחיות לעצמי בכייף, מגיע לי. מה שעשיתי עבורם זה די והותר לטעמי. לא הרבה הורים היו נותנים את הדירה שלהם ועוברים לגור בשכירות כי הבן ואשתו היו במצב נואש. הם היו חרדים מאוד עם שני 3 ילדים קטנים. עכשיו אחרי שיש להם דירה משלהם והכל, הם פחות חרדים. אי אפשר לגדל ילדים בסדר כשחרדים כל כך. אני רוצה להוריד ממני את העול. אני מרגישה שאין לי בכלל שבתות. כי אני צריכה לבשל לכל אחד לחוד, כל אחד אוכל משהו אחר. ולהיות איתם 3 שעות מאוד אינסיביות, ואחר לנקות אחריהם. הכל נעשה מטונף. תסכימי איתי שזה יום עבודה מלא. פעם קניתי אוכל מוכן, אבל הם לא רצו לאכול. הם רק רוצים מה שאני מבשלת.
 
../images/Emo7.gifמצער לשמוע על המקרה שלעיו דברת א

|אבל...שלגיה תקשיבי:נתנו לך פה הרבה רעיונות איך להתמודד אם המצב ותאמצי כמה מהם, וכמו שכבר צוין פה זה לא כ"כ נורא שהילד יהיה קצת בבית.....אז תשתדלי להיות
יותר חזקה .
 

sovlanit

New member
SNOWWHITE,יקירה,

אני מבינה את כאבך הרבה. מאחלת לך שההריון ,הלידה והחיים כולם יחלפו להם בנעימים. חביבתי,הכל עובר בחיים וגם זה יעבור. מאחלת לך את המירב והמיטב. חיבוק חזק.
 
למעלה