זה הרבה יותר עמוק מזה.
וזה קשור בצורה ישירה לתיאוריות ביהיביוריסטיות כאלה ואחרות, תיאוריות שכר ועונש, תיאוריות משחקים, עכברי מעבדה, מבוכים, שימפנזות, גבינה, בננות ועוד. בסופו של דבר, המדע הוכיח שיש דרכים אפקטיביות יותר, ואפקטיביות פחות, כדי ללמד יצור תבוני מבוסס פחמן לבצע משימה מסויימת ו/או לא לבצע משימה אחרת. לדוגמה, מבלי להיכנס לפרטים מלאים, הוכח שמה שמניע אדם לא לעשות מעשה כלשהו הפחד מעונש יותר מאשר הרצון להיות מוסרי. הפחד מהעונש מתחזק הרבה יותר כשהעונש אינו קבוע, ומגיע בצורה רנדומלית לכאורה. מכיוון שכולם יודעים להיזהר מניידת עם צ'קלקות, העבריין הפוטנציאלי ידע להימנע מביצוע העבירה כשיש לידו צ'קלקה. אבל ברגע שהיא נעלמת, הוא מרשה לעצמו לבצע את העבירה. מצד שני, ברגע שהעבריין יודע שגם אם הוא לא רואה צ'קלקה יש סיכוי מסויים שהרכב שנמצא מאחוריו הוא ניידת סמוייה, הוא יזהר שבעתיים מלבצע את העבירה. יחד עם זאת, מרגע שהוא כן ביצע אותה ולא קיבל עונש (כי במקרה הרכב מאחוריו לא היה ניידת סמוייה) הדבר יחזק אצלו את תחושת הביטחון והוא ירשה לעצמו, עם הזמן, לבצע יותר ויותר עבירות גם כשאין צ'קלקה מאחוריו. לעומת זאת, העובדה שמדי פעם הוא כן חוטף אותה, וזה חייב להיות רנדומלי (אם כי פער גדול מאוד בין האירועים מחליש את התוצאה) , זה מחזק אצלו את אלמנט הפחד מפני עונש. כמובן שכל זה עובד גם כשהוא עצמו לא חטף את העונש אלא הוא עד למישהו אחר שחטף את העונש, מבחינת התיאוריה לעדות שכזו יש אמנם השפעה קטנה יותר על העמקת הפחד מאשר לו היה חוטף אותה בעצמו, אבל זה בטח יותר טוב מאשר כלום. לכן, למשל, נראה במקרים רבים ניידת סמוייה שעומדת בצד הדרך עם דלת פתוחה, נדע שזו ניידת, אבל למרות שלא אכלנו אותה בעצמנו, זה מעצים אצלנו את הפחד מפני עונש. במקרים רבים עצם העמדת הניידת הסמוייה גם ללא אכיפה בפועל ואולי רק עם אכיפה של עבירה אחת בשעה, משיגה אפקט חזק יותר מהעמדת ניידת גלוייה עם צ'קלקות עובדות. על כל אלה יש להוסיף אלמנטים מבצעיים וצרכים מבצעיים שמחייבים הפעלה של ניידות או אופנועים סמויים כחלק מהפעולה השוטפת מול עבריינות אחרת, ולאו דווקא כזו בכביש. עכשיו, השאלה האם מישהו שם בקדקדים של המשטרה אכן פועל לפי התיאוריות המוכחות האלה (ואחרות). את זה אני לא יודע, אבל אני מעריך שכן יש להם את האנשים שמייעצים להם לגבי ההשפעה של האכיפה שלהם. האם הם מקשיבים להם או לא? אין לי מושג. מה שבטוח הוא שגם אם יש להם כוונות לעשות זאת, הרי שהצרכים המבצעיים של המשטרה גורמים לכל התוכניות היפות, לכאורה, להיות משניות מבחינת חשיבות. אמרתי כבר מזמן, אם זה היה תלוי בי, נהגים בישראל היו נוהגים כמו טאטאלע מרוב פחד. למזלי, לא מקשיבים לי יותר מדי בנושא הזה כי אין ספק שאילו היו מיישמים המלצות כמו שלי אז גם אנחנו היינו נדפקים מזה בצורה חמורה.