מותם של ניצנים...

קרני

New member
מותם של ניצנים...

מין געגוע כזה לניצנים של אהבה שהייתה לה להתרגשות שיכלה לגעת בה לייחוד שהוא נתן לה. שומעת אותם מתרחקים, הדי קולו, חתך דיבורו, מגע ידו, ישותו, מהותו, התפעמותו, ניצני אהבתו. ואז פרצנו את כל המנעולים, ועוד לפני שפתחנו את הדלת, נעלנו אותם שוב.. התנפצנו על גבי שובר גלים. בלמנו את כל הפעמים התעללנו בכל הריגושים, נעצרנו מכל המגעים. פרפרנו, גווענו...
 

הקשתית*

New member
קרני יקירה...:)

כל כך יפה את סוחפת אותנו בגל של התאהבות,אהבה וגסיסתה... ולמה האהבה לא נשארת לנו, עד אחרית הימים???
 
שיר נפלא וכואב

קרני יקירתי התגעגעתי לפרי עטך המופלא אהבתי בשירך את דימוי הים... הבעת את רעיונך דרכו בצורה מרשימה ענבל
 
למעלה