הרשו לי להסביר את עצמי...
ראשית, תודה רבה על תגובותיכם, אך חוששתני שלא הבנתם אותי נכון. אתם בטח מכירים, כמורים, את הטיפוס הזה של התלמיד שיושב בשולחן האחורי והשמאלי ביותר, כמה שיותר רחוק מהמורה, את שעות שהותו בבית הספר הוא מבלה לצורך השלמה. של שעות שינה כמובן. (זאת אם הוא טורח בכלל להכנס לשיעור..) נראה משתתף בכיתה לעיתים נדירות מאוד, אם בכלל. מחברותיו נראות חדשות כביום קנייתם, ובמצב הטוב - יש במחברת רק דף אחד, מתחילת השנה, של השיעור הראשון, בו עוד היתה רוח של למידה (שכמבון, חלפה כלא הייתה לאחר השיעור הראשון..)על שולחנו יש מקסימום, כמה דפים בהם הוא מקשקש לו כדי להפיג את השעמום, ושלא לדבר על ספרים, אותם הוא לא טורח לסחוב לבית הספר. המשפט השנוא עליו, הוא המשפט שנאמר לו פעמים רבות כ"כ עד שיצא לו מכל החורים, והוא: "אתה לא ממש את הפוטנציאל העצום שטמון בך. חבל עליך". "בעל חוסר מוטיבציה", אומרים עליו המורים. היועצת, כבר מזמן הרימה ידיים אחרי אינ-ספור שיחות לשווא. וכו´ וכו´. אני בטוחה שאתם יכולים להמשיך לבד... ובכן, הטיפוס הזה - זאת אני. הפעם האחרונה שהקשבתי, ממש הקשבתי, בשיעור - זה היה בכיתה ו´ אולי. (כיום אני עולה לי"א). שהגיע הזמן לבחור מגמות, משך אותי יותר מכל לימודי א"י. את פיזיקה תמיד דחיתי מייד, בלי להקדיש לכך שום מחשבה נוספת, בטענה ש"אין לי כח לחרוש". אבל החופש, לקחתי על עצמי החלטה. נשארו לי רק עוד שנתיים ללמוד, שהם יעברו כמו טיל. כבר עברתי 5/6!! אז החלטתי, שבשנתיים האלה, אני שמה קץ לקייטנה ומתחילה - ללמוד. (הגיע הזמן, לא?) ולאחר שהחלטתי כך, עלתה למוחי המחשבה על פיזיקה. הגעתי למסקנה - שזה נושא שמעניין אותי מאוד. הבעיה היא שאינני יודעת מה יותר מושך אותי. אחרת , לא הייתי חושבת פעמיים. לכן, אני מנסה לערוך רשימת יתרונות וחסרונות כדי לעזור לי בהחלטה, וחשבתי, שאם פיסיקה באמת "פותחת הרבה דלתות", אז אפשר בלהוסיף זאת לרשימת ה"בעד פיזיקה". ולכן שאלתי אם באמת כך זה הולך... כדי שאדע אם יש לי על מה להתבסס, או שמא זוהי רק דעה קדומה. וזוהי הסיבה היחידה. אינני חרשנית, שרודפת אחר היוקרה, ורוצה ללכת לפיזיקה רק כי זה "נחשב" וכו´. אלא בגלל שזה באמת מעניין אותי. (קורה.. יש אנשים מוזרים בעולם..
) אני יודעת שגם אם אני אחליט ללכת לפיזיקה, ואחרי חודש חודשיים, אראה שזה לא מה שחשבתי, שהחומר הנלמד לא כ"כ מעניין, או לחלופין, המורה "מייבש", בלי מחשבה שנייה אעבור לא"י. וזהו. מקוה שהבהרתי את עצמי, ומצטערת שיצא ארוך כ"כ... ובני - תתפלא, אך למרות "גילי הצעיר", אני יודעת מאוד מה הייתה כוונתך, ואפילו יש לי ניסיון קטן בנושא..