מוצא"ש..שעבר

מוצא"ש..שעבר

אורזת לנער תיק..יוצא לגדנ"ע. לשבוע..מטעם הצבא ועולות תמונות של אח בכור שחוזר מהצבא.. עם אותן נעליים צבאיות עם אותם מדים ירוקים ועם הרים של כביסה בתיקים.. ואיך אמא היתה מכבסת הכל שיספיק להתיבש במשך כל השבת על החבל את מלאי הגרביים ומלאי הגופיות.. נזכרת באותם ימי שישי...של שאלה.."אמא..הוא בא לשבת ..?".. ואז מגיע בוקר של ראשון..וזה אותם נעליים צבאיות ומדים ירוקים..ותיקים מלאי בגדים נקיים.. ואת אותה מתנה של אח בכור חייל ..אותו קרם גוף מפורסם "אורנה 19"..שקנה לי..ליום ההולדת ה12 וממשיכה לארוז..שיהיה מספיק גרביים וגופיות.. ונזכרת באותה התלהבות של נערה מתבגרת וחברותיה לכיתה....בכל פעם שראו חיילים בתחנת האוטובוס..כולם נראים יפים חתיכים....וההערצה אלהם... וכששמתי לו בארנק..כרטיס טלכרט..שיתקשר הביתה..היתה הרגשה אחרת ואני כבר לא נערה שמתלהבת ממדים ירוקים..שעכשיו מקבלים משמעות אחרת לכמרי.. וכבר לא אחות קטנה לאח חייל.. אני אמא.. לנער.. שהרגע חזר הביתה...עם תיק עמוס כנראה בכביסה ..והמשפט הראשון היה.."אמא מה יש לאכול?" ומלאי של סיפורים..ונוכחות שהיתה חסרה..בבית אך מלאה בלב.. והטלפון שחזר לצלצל.."איזה כיף היה..הפסדת שלא באת"..אמר לחברו.. וכבר מתכנן.. אין חוגגים מחר עם החברים..את יום ההולדת ה17 שלו... וזאת לא פעם ראשונה שהנער נעדר מהבית..לשבוע אם זה לאביו אם זה לטיול עם חברים לאילת..אם זה היזרקות על חוף הכינרת.. הפעם.. הסתובבתי עם תחושה קצת אחרת.. וזה מערבולת של תחושות שהופכות אותך להורה..
 
נכון,אימי התרגשה אבל...

אבל התרגשותי חלפו מהר מאד בראותי את האטימות והקשיחות המטומטמת שבצבא -רק תסבירי לי,מי שולח את בנו כאידיאל ? רק ההכרח לא יגונה... לי לא נותרו ניחוחות כל שהן... אתך הסליחה...
 
אם חשבתי אי פעם..

שאתה חכם..התברר לי שאתה לא.. אם יש דבר שאני הכי לא שלמה ורגועה איתו.. זה הידיעה שהנער..אוטוטו חיל.. וכאן.. לא אכפת לי אידיאלים ולא ערכים..ולא מדינה ולא צבא ולא גאווה.. בפעם הבאה..אל תקפוץ כמו..<השלם את החסר>.. תקראה פעמיים..ואפילו שלוש..ליתר ביטחון.. ואני סולחת.
 
אני לא מבינה איפה אתה חי

אופק דגנית רוצה להגיד לך שהיום האח הקטן שלי עם המדים הירוקים והנעליים האדומות מתנהג בדיוק כמו שכתבת - ריגשת אותי וכן אין מה לעשות כדי להמשיך לשמור על המדינה טובים מבנינו הולכים לשרת בצבא - כין אין לנו ארץ אחרת
 
נכון..

אין לנו ארץ אחרת.. יש לנו רק אחת..ובטח ישנם עוד דרכים אחרות לשמור עליה.. כי.. גם ילד אחר אין לי..וגם עליו אני רוצה לשמור..ויותר שהמדינה תשמור עליו.. והוא. הוא חיי באותה מדינה שבה אני ואת חיים בה..
 
למעלה