מועקה
מועקה המתיישבת כאבן גולל הסותמת את הפתחים, ואין שיזיזנה השתיקה המשתררת המילה מיותרת, החיץ היורד בינה לעולם אטום, בלתי חדיר צחוק של ילד, מגע של אוהב, יחלוף לידה ולא דרכה, סמיכה כערפל האופך את העיר. הבובה המכווננת ממשיכה בפועלה איש לא יחוש, איש לא ידע. החור הולך ונפער, גדל לו באטיות בולע הכל נמשכת אליו בכבלים של פלדה. אל תוך הכאב החידלון, האינסוף.
מועקה המתיישבת כאבן גולל הסותמת את הפתחים, ואין שיזיזנה השתיקה המשתררת המילה מיותרת, החיץ היורד בינה לעולם אטום, בלתי חדיר צחוק של ילד, מגע של אוהב, יחלוף לידה ולא דרכה, סמיכה כערפל האופך את העיר. הבובה המכווננת ממשיכה בפועלה איש לא יחוש, איש לא ידע. החור הולך ונפער, גדל לו באטיות בולע הכל נמשכת אליו בכבלים של פלדה. אל תוך הכאב החידלון, האינסוף.