האם אדם נברא לתוהו, או שיש תכלית לב
האם אדם נברא לתוהו, או שיש תכלית לבריאתו? האם חשבנו מספיק מהי סיבת קיומנו עלי אדמות והאם לאור הידיעה הזאת אנחנו מתהלכים או שאנחנו מזניחים את השאלה החשובה הזאת לזמן אחר ובינתיים חיים ואומרים מה שבדרך כלל אומרים? מה שיהיה יהיה, ובנתיים חיים. `אכול ושתה כי מחר נמות`. ברור לי שלכל אחד החיים חשובים וכל אחד רוצה להאריך ימים כמה שיותר וכמובן כמה שיותר למצות את החיים. אבל אם ניקח אפילו את האדם שמיצה את חייו על הצד הטוב ביותר וחי חיים מאושרים והשיג כל בחיים והאריך ימים ובסוף נפטר ולא נשאר מזה כלום. מה התועלת בכל החיים? מאה עשרים שנה, עשיר גדול, חכם גדול, בעל אמצעים גדולים, כבוד ומעמד וזהו, סוף הדרך. מה התועלת בכל החיים אם אין המשך? ואם יש המשך אז מה המטרה בחיים?, מה צריכים לעשות? זאת אומרת, אם יש המשך אז זה רק מעבר, זה רק הכנה, לקראת ההמשך, מה צריך להכין? זאת אומרת אלה דברים שחייב כל אדם לברר לעצמו. שיתברר ויתאמת אצלו הדבר הזה, מה חובתו בעולמו? ולמה ישים מגמתו כל ימי חייו, זה בירור שחייב כל יהודי לעצמו. אז יש אדם שיגיד, תשמע, יכול להיות שיש או אין, אני לא יודע. אבל דבר אחד ברור, לי לא ברור שיש בורא לעולם, אז נסביר לו שיש בורא לעולם. לי לא ברור שתורה ניתנה מן השמיים, נסביר לו שניתנה תורה מן השמיים. לי לא ברור שיש חיים לאחר המוות, אז נוכיח לו שיש חיים לאחר המוות. אבל אם יש בורא לעולם ויש תורה מן השמיים ויש עולם הבא עם שכר ועונש אז הכל יתברר. אז העולם הזה מעבר והעולם ההוא עיקר, אז צריכים להכין ליציאה. עד כאן זה ברור?
