לא מבינה את זה
משום מה, אני לא קונה את כל אלה שמדברים על נישואין בלי אהבה. אני באה מבית פתוח אבל גדלתי בתוך קהילה סגורה, ולמרות שאולי לא דשו בזה בלי סוף, ברור לי שהאהבה באמת חשובה לרוב חברותי, והנושא נבדק בפגישות. לא ממש קונה את כל הסיפורים הללו על זה ש"לא ידעתי מה זאת אהבה". בספרים המכינים לנישואין יש הנחייה ברורה לחפש את האהבה בפגישות - לפחות את ניצניה הברורים בדמות ה"כימיה". מי שמתארס לאחר דיבורים בעלמא בלי לבדוק את הדברים החשובים באמת אין לו אלא להפנות את האצבע המאשימה אליו בלבד.