מול הים
על סלע מול כיפת-שמים רגליים מונחות במים מביטה בגלים נושמת את הריח רגשות עולים, הזמן נעצר , לא בורח. השחפים לכבודי עולים מן הים אשר מול עיניי הולך ונעלם, ואני יושבת שם מביטה במים תחת כיפת-השמים. מחשבות מול רגשות מנהלות שיחה וגופי בשלווה,במנוחה, מאפשרת לנפש, מאפשרת לגוף מול הים להיות שקוף, מתמסרת לאויר,מתמסרת לריח ואתה בתוכי כמו אורח, מול הזמן שאותי שוכח... דמותך כמו נשקפת בין הגלים מחשבות ורגשות עולים ושיחה מנהלים, ואתה בעיניך לא אומר דבר כמו בין הגלים נשאר, ואני כמו בתוך ערפל במצב מבלבל במבטי אליך צועדת ומועדת... מול אור השמש אור היום אותו הים אותו מקום אתה במחשבותיי אורח זר, לא ידוע,לא מוכר. לורה
על סלע מול כיפת-שמים רגליים מונחות במים מביטה בגלים נושמת את הריח רגשות עולים, הזמן נעצר , לא בורח. השחפים לכבודי עולים מן הים אשר מול עיניי הולך ונעלם, ואני יושבת שם מביטה במים תחת כיפת-השמים. מחשבות מול רגשות מנהלות שיחה וגופי בשלווה,במנוחה, מאפשרת לנפש, מאפשרת לגוף מול הים להיות שקוף, מתמסרת לאויר,מתמסרת לריח ואתה בתוכי כמו אורח, מול הזמן שאותי שוכח... דמותך כמו נשקפת בין הגלים מחשבות ורגשות עולים ושיחה מנהלים, ואתה בעיניך לא אומר דבר כמו בין הגלים נשאר, ואני כמו בתוך ערפל במצב מבלבל במבטי אליך צועדת ומועדת... מול אור השמש אור היום אותו הים אותו מקום אתה במחשבותיי אורח זר, לא ידוע,לא מוכר. לורה
