מוזר

[צימעס]

מוזר

אתמול פגשנו את הגן (חובה וטרום) בטיול. הם התישבו לאכול, אבל לפני האוכל, ברכו, לבקשת הגננת, ובעזרת התורן, את ברכת הטיול: "ג'ימליה – ג'ים! ג'ימליה – ג'ים! ג'ימליה – ג'ים! ג'ים! ג'ים!" ככה זה בכל מקום? למה עושים ככה? (אם אני אכנה את הצעקות האלה "קריאות קרב" זה שיפוטי?) > מחכה למטח של "מה, ברור, את באמת לא יודעת מה זה גן, אה?" <

 

[אפרתש]

בטוחה שלא נתקלתם בטיול של הצופים?

בטרום חובה שלנו שרים איזה שיר נחמד, נדמה לי שאומרים איזו ברכה שמודה איכשהו על האוכל, ואומרים שלא נסיכים בשעת הסעודה. בגן הפרטי יש טקס דומה של שיר וברכה. ושם יש גם איזו ברכה בסוף האוכל. ממה שראיתי, בכל גן מודים על האוכל. לפעמים מודים לבורא עולם, לפעמים לאמא אדמה, לפעמים לתורנים. תלוי בתפיסת העולם של הגננת. כשאני חושבת על זה - אף אחד לא מודה לאמא שכל יום גוררת את עצמה מהמיטה להכין פיתה עם גבינה ומלפפון ותפוח. כנראה צריך לחכות ליום האם בשביל זה.

 

[סוס של נייר]

אולי את מתכוונת ל"משיחים"?

 

[אפרתש]

בתי אומרת "נסיכים". לא אתווכח איתה

 

[Barbie G]

את פשוט ../images/Emo47.gif !!!!

 

[סוס של נייר]

אותי זה מצחיק ../images/Emo6.gif

זה מזכיר לי את מחנות התנועה מילדותי. בגן של עודד, מברכים בתיאבון וזהו (אחרי נטילת ידיים). אולי זו המצאה של הגננת כדי להיכנס למוד של שמחת האכילה. "קריאות קרב" נשמע לי די מדוייק, אבל בהקשר הזה לא עושה לי קונטציה מלחמתית. לילדים יש המון קריאות קרב, וזה מן טקס כזה של הגן, שאולי לדעת הגננת יוצר גיבוש ומביא שמחה. ממש לא מפריע לי. מה, ברור, את באמת לא יודעת מה זה גן, אה? (הרגשתי צורך למלא אחרי הציפיות שלך)

 

[צימעס]

לא התכוונתי ק"ק במובן של מלחמה

אלא במובן של צעקה לפני הסתערות. ברכה לפני האוכל נראית לי מאוד מאוד נכונה (ערכית ופרקטית).

 

[לאה_מ]

אצלנו בגן יש ברכה "סטנדרטית"

(שכמו שאפרת אמרה, לא מודים בה לאמא או לאבא שהכינו את הכריכים לגן...), והיא נאמרת במקהלה, אך לא בצעקה. אבל א-פרופו צעקות, אני אלרגית לדברים מהסוג הזה (כמו הליצנים שמפעילים ימי הולדת וגורמים לילדים לצעוק ע"י קריאות "לא שמעתי... יותר חזק..."). לדעתי זה מוביל לתרבות צעקנית.

 

[צימעס]

גמני ../images/Emo4.gif

 

[יסמין@]

בגן הקודם של

של הבת שלי (תת-חובה) היו אומרים ברכה קבועה זו: "בואו בואו לשולחן לאכול הגיע זמן לחם, ירק ופירות אנו אוהבים מאוד. הארוחה מה טעימה אין משיחין בשעת הסעודה. הפה סגור לדבר אסור. בתיאבון!" והשנה בגן חובה אומרים "בתיאבון לכם ילדים תודה רבה אין משיחין בשעת הסעודה. בתיאבון". וגם אני ממש לא סובלת את הליצניות האלה עם הרמקול על הפנים (חושבות שהן עלק מדונה

)ש צורחות כמו משוגעות: "לא שומעיייייייים!!!! יותתתתר חזזזזק!!!". לפעמים אני חושבת לעצמי שכקוטן הכישרון כך גודל הצרחנות עם המקרופון...

 

[Kalla]

בחיים לא שמעתי דבר כזה.

 

[Kalla]

ואין לי מושג מה יכולה להיות

המשמעות שלו. אולי זה משהו שקשור להויי הספציפי בגן?

 

[Kalla]

הווי

 

[ליליה והגמדים]

ג'ימליה ג'ים

זו ברכת המזון של משה למנשטרייך ז"ל, ראש שבט צופי ר"ג המיתולוגי, שהיה צועק את זה במערכת הכריזה של מחנה הקיץ או מתגלגל עם כרסו העגלגלה בין הילדים וצורח את זה - עם הילדים - במיקרופון נייד. איש מוזר, אידיאליסט, אוהב ילדים ונחמד (חבל שהוא לא העביר את זה לשושלת הגנטית שלו, שיצאה הפוך-קיצוני, לטעמי).

 

[סוס של נייר]

../images/Emo2.gif

יש איזו פינת טריוויה שעליה אין מידע?

 

[Kalla]

לא היה לי מושג.

 

[Adi 2606]

זה כי את לא "ילידת הארץ"

אני מניחה שמי ש"עבר" בתנועת נוער שמע את הקריאה בהקשרה הקולינרי

לנו בעבודה היה פיקניק יום אחד והשתעשענו עם ה"ג'ימליה" והחברה מעלית חבר העמים לא הבינו מאיפה באו המופרעים ומה הם רוצים

 

[lulyK]

תנועת נוער וא/או כל קייטנה עירונית

 

[tonti]

אני דווקא ילידת הארץ

והייתי בתנועת נוער (דוסית כלשהי) ובחיים לא שמעתי את זה.

 

[הילהל]

גם אני ילידת הארץ

ולצערו הרב של אבא שלי ברחתי מהנוער העובד אחרי 2-3 "פעילויות". לא חובבת תנועות נוער, ממש ממש לא.