מוזר..

מוזר..

ההרגשה שלי מוזרה.. החלטתי לכתוב פה.. אמנם רק הותיקים ביותר ומנהלי הפורום בטח מכירים אותי.. השאר לא, כי אני יותר צף פה מאשר כותב, בכל מקרה, אלו שלא מכירים אותי: עמי, אני בכינוי הזה אבל בן 18 בחודש יוני. (18.6) אני מקיבוץ נצר סרני, זה במרכז, צמוד לנס ציונה ראשל"צ רחובות וכו'.. לגבי ההרגשה המוזרה: שלשום אני וחבר שלי נפרדנו אחרי 7 חודשים, וחודש הפסקה. את החודש הפסקה הוא יזם, הוא רצה שאנחנו נדבר בטלפון רק פעם בשבוע ולא יותר מזה במשך חודש שלם.. זה היה נורא בשבילי, כי הייתי בטוח כבר מההתחלה שהוא רוצה להפרד.. בכיתי הרבה, אבל בסופו של דבר החודש הנורא הזה עבר.. נפגשנו והוא אמר לי שזו הייתה טעות מצידו והוא עדיין אוהב אותי. אני הייתי המום.. אני לא רציתי להמשיך, בגלל שכאב לי נורא העניין של החודש. התפללתי לעצמי שהוא ירצה להמשיך איתי. כל כך רציתי שהוא יהיה איתי. אבל אז כשהוא רצה כבר להמשיך איתי, אז באותה שניה הכל התהפך לי, הייתי צבוע עם עצמי. הוא גרם לי להרגיש כאב שאף פעם לא הרגשתי, אבל הכאב הזה בעצם נתן לי לחשוב על העניין והבנתי מעצמי שאני לא מעוניין להמשיך איתו כחבר, אז אנחנו עדיין בקשר טוב, אבל לא בתוך מערכת יחסים. אני מרגיש מוזר כי מצד אחד אני מרגיש חרטות, אבל מצד שני אני יודע שהלכתי עם הלב ואני גאה בעצמי.. סתם שיתפתי:) עמי
 

האמסטר

New member
מכיר את זה...

יכול להיות שאתה מרגיש ככה בגלל שבאיזשהו אופן אתה זה שהפסיק באופן רשמי את הקשר המוגדר. לא קל להיות במצב שלך, ואני מכיר את ההרגשה של להיות זה שמחליט שהקשר לא ימשך,אבל דבר אחד בטוח,צריך להיות בטוח במאה אחוז שזה מה שאתה מרגיש ורוצה. יכול להיות שכשחזרתם ביחד אחרי ההפסקה היית מאוד פגוע וזה בלבל אותך והיה לך קשה להחליט מה אתה מרגיש ומה אתה באמת רוצה,ויכול להיות שהחרטה שאתה מרגיש עכשיו אולי מגיעה בגלל שאתה עדיין אוהב אותו. יכול להיות שלא כמו בהתחלה ולא באותן רמות שהיית רגיל אליהן,אבל אתה בכל אופן לא שלם עם ההחלטה. לדעתי אתם צריכים לדבר על זה,וכמובן לא למהר ולצאת בהגדרות כי הגדרות לא מוסיפות הרבה. קח לך עוד קצת זמן לחשוב ולהרגע ולקחת דברים בפרופורציה,ואז תנהלו שיחה רצינית ותלבינו את הדברים...
 
../images/Emo45.gifיפה אמרת

היה לי חודש שלם לחשוב על זה (תאמין לי, לא הפסקתי לחשוב על זה) ואני די שלם עם ההחלטה שלי, וההחלטה לא באה מתוך לחץ, היא באה אחרי זמן ארוך של מחשבה, ידעתי מראש שאני לא ארצה להמשיך, בין אם הוא ירצה ובין אם לא, אבל התפללתי שהוא ירצה, כדי שיהיו לי שתי אופציות. ברגע שהיו לי שתי אופציות הסתכלתי אחורה (לעבר) קדימה, (לעתיד) ועל איפה שאני עומד (הווה). ההחלטה באה באותו רגע. ואני שלם איתה, אבל כמו שאמרתי, יש גם חרטות וגם גאווה, זה מה שמוזר בהרגשה. תודה :) עמי
 

soulost

New member
אז עם אתה גאה בעצמך...

אז אין לך מה להתלבט.הרי הלכת עם הלב!
כל הכבוד! ד"א,אם אתה באיזור אתה במקרה מכיר את הקיבוץ עין צורים?
 
מוזר..

אני מכיר המון קיבוצים בארץ, ברוב הקיבוצים שאני מכיר גם הייתי, ואלה שלא הייתי, אני מזהה את השם.. אבל.. עין צורים?.. אתה בטוחל שככה קוראים למקום? בטוח שזה קיבוץ? עמי
 

Simbbam

New member
עמי יקירי ../images/Emo13.gif

זה מתן. אני שמח שהגעת להחלטה, אני יודע כמה זה קשה ובטח אפילו עכשיו אתה עדיין מרגיש קצת טיפש, אבל בסופו של דבר חבל לשמור בבטן או לגרור מערכת יחסים ללא מטרה. קבל חיבוק ענק ממני
מתן.
 

DecayCell

New member
וואו, איזו גישה מגעילה.

אני היחיד שרואה את הסתירה בין להיות ידידים לבין לרצות לגרום כאב לאחרים? אני מאוד מקווה שלא, כי זה לא כיף להיות השפוי היחיד.
 

resputin

New member
עמי, יקירי,

אני שמח שפעלת לפי צו ליבך, למרות שאתה איפשהו בטח עדיין אוהב אותו והוא אוהב אותך אני חושב שבחרת בדרך שהכי מתאימה לך. אני גאה בך.
אוהב.
 

The real Lee

New member
היי

אני חושבת שהקטע היה קשה לך כי יצאת ממשהו מוגדר שהיה לך טוב בו ושלמעשה אין לך שום סיבה להשתחרר ממנו
ד"א אני גרה ממש 5 דקות מנצר סירני!!
 
מן הסתם אתה מכיר אותי משם:)

לאחרונה אני לא בבלוג טיוי כי אני עברתי למחשב חדש ואני עצלן מכדי להתקין את הדרייבר של המצלמה עמי
 
למעלה