טעות נפוצה
שתפו את מוחך בכוכך הרבה שטויות. מה אם תמות, תעלה לשמים ותגלה שאלוהים בכלל שומרוני, וכל הקישקוש הזה של תושבע מעלה לו את ג'ננה בנרווים של הטירוף? יודע מה, גם אם לא, נניח לרגע שתמצא את האלוהים שאתה מקווה למצוא, ונניח שהוא ממש פולני דביק עד כדי שהוא ידון אותך על פי מיטב פחדיך - מה זה משנה, אתה כבר ממילא מת, מה הוא יכול לעשות? להרוג אותך? לא לתת לך לחיות שוב? לתת לך לחיות ולהרוג אותך עוד פעם? (אני יכולה לחשוב על עוד אופציות, אבל הן נשמעות לי מופרכות ואידיוטיות אפילו יותר מאלה). בני אדם שוכחים שהם נולדו בשביל למות, מרוב כל החרטה על הייעוד, הפוטנציאל, החיים ומה לעשות איתם. נולדנו בשביל למות, מה שאתה מספיק בין לבין - תיסלם עליך. ודבר אחרון - עד שתמות, עד אז כבר תרצה בזה. (שים לב! אני לא מדברת על *לפני* המוות [אתה בתהליך מיתה בכל יום מימי חייך], אני מדברת על המוות עצמו, ברגע שהתהליך *הסופי* מתחיל - הוא מתקבל בברכה). >ספל חמאה מחכה לרגע<
