מוות
מוות של אנשים מתחיל ברגע שהם מפסיקים לחיות, לא לנשום, לא מצב בו הלב מפסיק לעבוד או שהמוח מת, אנשים מתים ברגע שהם מפסיקים לחיות, וזה הכי גרוע שאפשר. כשאתה מפסיק לחיות, הגוף מתפקד: הרגלים ממשיכות ללכת, בבוקר קמים לעבודה, היד ממשיכה לחתום על מסמכים ומיסים, העניים מסתקלות סביב אבל כשאתה מת החושים כבר לא מגיבים. האוכל לא משהו טעים והעור של זה ששוכב לידך כבר לא כל כך נעים, השמים לא כל כך כחולים ולכלום אין ריח, כבר לא מבדילים בין טוב לרע והשריר שגורם לשפתיים לחייך כאילו התקלקל בלי סיבה ולא ממש זוכרים איך מתקנים אותו או את האופנים שפעם היתה נוסע עליהם לבית הספר וחשבתה שהם הכלי הכי מהיר בעולם, מהרגע שאתה מת הם סתם גרוטאה והדברים שנראו פעם חשובים או שלפחות האמנתה שהם חשובים נראים מז`ה מיותרים. כשאתה מת אי אפשר להגיד `` אני אוהב אותך`` כי שכחתה מה היא אהבה וחיבוק כבר בא לך אוטומטית בלי לדעת למה , ואפילו עצוב אתה כבר לא, גם לא כועס או עצבני, כלום, זו המילה שתתאר אדם מת. אפשר למות בכל גיל, לא בגיל 70 או 80, זה לא בא דווקא בגיל המעבר או כשאתה מאוד חולה ( לפעמים האנים החולים הם הכי חיים). זה בא לאט לאט עד שמגיעים למוות סופי, זה תהליך מאוד כואב, הוא לא חיב להיות מלווה בתראומה או משהו מהדברים הללו. זה פשוט קורה. אחד אמר שהוא חושב שאישתו נכנסה למצב משיגרה של 15 שנה . אחד אחר, מקרה נדיר, נסע לחפס אושר במזרח הרחוק וחזר אחרי שלוש מת, אף אחד לא יודע למה או מה קרה שם אבל הוא חזר מת, אנשים בכו עליו הרבה הוא היה ילד רק בן 24 וכבר מת. מוות זו מחלה חדשה יחסית, אתם יודעים כמו סרטן שלא הי הפעם ובגלל כל הטכנולוגיה וכאילה פתאום תקף את האנושות, ככה מוות. המחלה כל כך מבהילה שיש אנשים שכל החיים שלהם מאוד משתדלים לא למות, אוכלים את הדברים הנכונים וחושבים מחשבות נכונות, אבל כשזה תוקף זה תוקף ולא יעזור לך כלום, אפילו לא השם ( כן גם אנשים דתיים מתים ) . אני בתוחה שמי שימציא תרופה נגד מוות יהיה מז`ה עשיר. מיכל
מוות של אנשים מתחיל ברגע שהם מפסיקים לחיות, לא לנשום, לא מצב בו הלב מפסיק לעבוד או שהמוח מת, אנשים מתים ברגע שהם מפסיקים לחיות, וזה הכי גרוע שאפשר. כשאתה מפסיק לחיות, הגוף מתפקד: הרגלים ממשיכות ללכת, בבוקר קמים לעבודה, היד ממשיכה לחתום על מסמכים ומיסים, העניים מסתקלות סביב אבל כשאתה מת החושים כבר לא מגיבים. האוכל לא משהו טעים והעור של זה ששוכב לידך כבר לא כל כך נעים, השמים לא כל כך כחולים ולכלום אין ריח, כבר לא מבדילים בין טוב לרע והשריר שגורם לשפתיים לחייך כאילו התקלקל בלי סיבה ולא ממש זוכרים איך מתקנים אותו או את האופנים שפעם היתה נוסע עליהם לבית הספר וחשבתה שהם הכלי הכי מהיר בעולם, מהרגע שאתה מת הם סתם גרוטאה והדברים שנראו פעם חשובים או שלפחות האמנתה שהם חשובים נראים מז`ה מיותרים. כשאתה מת אי אפשר להגיד `` אני אוהב אותך`` כי שכחתה מה היא אהבה וחיבוק כבר בא לך אוטומטית בלי לדעת למה , ואפילו עצוב אתה כבר לא, גם לא כועס או עצבני, כלום, זו המילה שתתאר אדם מת. אפשר למות בכל גיל, לא בגיל 70 או 80, זה לא בא דווקא בגיל המעבר או כשאתה מאוד חולה ( לפעמים האנים החולים הם הכי חיים). זה בא לאט לאט עד שמגיעים למוות סופי, זה תהליך מאוד כואב, הוא לא חיב להיות מלווה בתראומה או משהו מהדברים הללו. זה פשוט קורה. אחד אמר שהוא חושב שאישתו נכנסה למצב משיגרה של 15 שנה . אחד אחר, מקרה נדיר, נסע לחפס אושר במזרח הרחוק וחזר אחרי שלוש מת, אף אחד לא יודע למה או מה קרה שם אבל הוא חזר מת, אנשים בכו עליו הרבה הוא היה ילד רק בן 24 וכבר מת. מוות זו מחלה חדשה יחסית, אתם יודעים כמו סרטן שלא הי הפעם ובגלל כל הטכנולוגיה וכאילה פתאום תקף את האנושות, ככה מוות. המחלה כל כך מבהילה שיש אנשים שכל החיים שלהם מאוד משתדלים לא למות, אוכלים את הדברים הנכונים וחושבים מחשבות נכונות, אבל כשזה תוקף זה תוקף ולא יעזור לך כלום, אפילו לא השם ( כן גם אנשים דתיים מתים ) . אני בתוחה שמי שימציא תרופה נגד מוות יהיה מז`ה עשיר. מיכל