מוות תאי

../images/Emo45.gif כמה הרהורים -

אוקיי , הסצנריו שלך לחלוטין סביר, ואני שמח שהעלית אותו ,כי לפני כן היה לי קשה לדמיין אחד כזה - דבר כזה , לעניות דעתי, יכל לחלוטין לקרות. עכשיו - כמה שאלות לחיידק סקרן כמותי (אגב, זה משעשע להזכיר שאופרון הלקטוז *קיים* באי.קולי. ואני זה ששואל את השאלות
) א.האם ניתן בשיטות של אנליזת חלבונים לעשות "rewind" למוטציות שגרמו לקידוד חלבון זה או אחר - ובכך בעצם ליצור סנצריו שהוא לא רק משכנע, אלא גם *אמיתי* למסלול אבולוציוני מסוים? האם ניתן להסתכל אחורה ולראות איך שינוי בקידוד מסוים גרם לחלבון להיות פחות או יותר טוב? אני משער שבאופן תיאורטי מוטציה יכולה לקרות בכל מקום ובכל צורה.. אבל האם אין שום סיבתיות, שום .. איך אקרא לזה - "סיסטמיות" באיך שמוטציות מועילות מתרחשות? אם כן - אז ניתן לנבא בצורה די מדויקת איזה שינוי גנטי נעשה כדי לגרום ליצירתו של הגן ה"טיפה-טיפה פחות מועיל" שקדם לכן - ככה, ad infinitum - אפשר בעצם ליצור מסלול אבולוציוני מדויק, לא? (שאלה שאפתנית משהו, אבל אם מישהו בפורום ידע על זה, זה אתה.. הפורום הזה בדר"כ עוסק באבולוציה אורגניזמית, לא מולקלורית) ב.לגבי אקטיבטורים - ההגדרה הסתמית שניתנה לאקטיבטורים במקורותיי הדלים היא : "המקום שעושה switch-on לתחילת קידוד האנזים" (למעשה, הסוויצ' הזה הוא מה שמאפשר לקרוא לגן "גן שנמצא בבקרה" - כי אם אין בקרה למתי לקודד יותר או פחות או בכלל להפסיק קידוד - אז לא מדובר כאן בבקרת גנים, אלא רק ב.. well.. גנים. - מה שאני לא מבין - זה איך פתאום נוצר רצף גנטי שמתפקד למעשה כסוויצ' - קשה לי לעשות את המעבר התפיסתי הזה מ"רצף של נוקלאוטידים" ל"שער לוגי" - כמובן שעדיין מדובר ברצף נוקלאוטידים, פשוט קשה לי לדמיין כיצד הקודם הופך לשני. ג.לגבי הסצנריו שלך - כיצד רצף גנטי מסוים יכול בעצם "לדעת" מתי יש יותר או פחות ריכוז של חומר מסוים? ניחוש צנוע שלי מתבסס על הידע הצנוע שלי - תגיד לי אם זה סביר : אני יודע שיש אנזימים שעושים בקרת משוב עצמית (כלומר, הם מסתנזים חומר מסוים עד שיש "כמות גדולה" שלו, ואז הצטברות מסוימת של אותו תוצר אנזימתי גורמת למעשה להשתקת האנזים) - האם זה סצנריו סביר שבקרה כזו היא זו שגרמה להיווצרות ה"תכנה החכמה" הזאת, שמסוגלת "לדעת" מתי יש יותר או פחות גלקטוז?
 
שוב הפנייה:

הפעם לך וקרא על אופרון הטריפטופאן (trp operaon) ותופעת האטנואציה. למשל כאן: http://www.mun.ca/biochem/courses/3107/Topics/Trp_operon.html זו דוגמא טובה (ומוכרת מאד) לבקרה שמערבת גורם מבני. צריך לזכור כל הזמן ש-DNA הוא אמנם רצף, אבל במציאות הוא נמצא בחלל ומסתדר בכל מיני מבנים מרחביים. הרבה מהסידורים הללו מונעים או מאפשרים את המשך השיעתוק, וכך נוצרת הבקרה. (יש מבנים דומים גם ב-RNA, אגב).
 
Ohhhhhhhhhhhhhhhhh

עכשיו כבר פחות קשה לדמיין איך ניתן להפעיל ו\או לכבות רצף DNA מסוים - פשוט עושים tweak כלשהו למבנה הספציפי שבו הוא עובד וkabloieee - יש לך מקבילה לשער לוגי. אני אעיף מבט על ההפניה. מאיפה אתה מקריץ את כל הגודיז האלה??
 
ארמ, אני יושב עכשיו בקורסים של סמסטר ב'

בביולוגיה ובנתיים לא נגענו בtrp. כבר לימדו את אופרון הלקטוז.. אבל לא דיברו על אופרון הטריפטופן. :-| אולי נלמד את זה מאוחר יותר. חוץ מזה , אני בטוח שלמרות מה שהספרים המרושעים האלה כותבים, אתה זה שגילית את המנגנונים האלה.
 
למעלה