אינני יודע מה "באמת" קורה אותך לאחר
המוות, אולם לאור העובדה כי הממצא העיקבי היחיד בפאראפסיכולוגיה הוא
unrepeatability (היינו, חד-הפעמיות של כל ה"חוויות" של השבים "מן העבר ההוא") - אני אפילו מהרהר בנטישת העמדה הזהירה "אינני יודע" (למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז [ברכות ד א]), ונוטה לאמץ את הרעיון שאנו בני חלוף לחלוטין, לא רק מטריאלית, אלא אף אימטריאלית.
הדרך היחידה שאני מכיר לחיי נצח (...Well, sort of) היא לתרום תרומה בולטת למין האנושי (מוצרט, איינשטיין,...) או, להבדיל, נזק בולט למין האנושי (היטלר, סטאלין,...), כך שזכרך לא יתפוגג לזמן ארוך...