מוות מועדף

reedgreenwhait

New member
מוות מועדף

כולנו נמות במוקדם או במאוחר. בין אם אנו רוצים בכך, ואני רוצה בכך, ובין אם לא. נגיד שיש לכם האפשרות לבחור את אופן המוות - מתי, ממה, איפה, בנוכחות מי - מהי בחירתכם? נמקו...
 
בוחרת שלא לבחור...

הגורל הוא זה שיקבע, למה לחשוב על איך אני רוצה למות. מה שבטוח, שרוצה למות רק אחרי 2 משאלות ואחת מהן זה לדעת אהבה אמיתית מהי, והשנייה- להשפיע על העולם בצורה חיובית.
 

לקשמי

New member
בבודהיזם הטיבטי...

הטיבטים כל חייהם מתאמנים ומתכוננים ל... רגע המוות. הם מאמינים שיש חשיבות גדולה לצ'קרה שממנה יוצאת הנשמה בזמן המוות. על פי האמונה הזאת, אם הנשמה יוצאת מצ'קרת הכתר שנמצאת בראש, הם זוכים להגשמה עצמית ולא מתגלגלים שוב (אלא אם כן הם רוצים בכך). לעומת זאת אם הנשמה יוצאת מאחת הצ'קרות התחתונות (הצ'קרה התחתונה נמצאת בבסיס האגן והיא אחראית על הישרדות וסיפוק הצרכים הבסיסיים), היא עשויה להתגלגל ולהגיע למקומות שלא היינו רוצים להגיע אליהם. לכן יש להם כל מיני תרגולים שמכינים אותם לרגע המוות, שבו הם יידעו איך לכוון את הנשמה לצאת מהגוף מהצ'קרה הרצויה. לי זה די חדש. אני רק מקווה למות במקום טוב ואחרי שהגשמתי את כל המטרות שלי בגלגול החיים הזה. מקווה למות במקום שבו אנשים עוזרים לכולם ועושים הרבה טוב, כדי להתגלגל אחר כך להיות אדם כזה שחי במקום מהסוג הזה. (ככה אני מאמינה).
 

לקשמי

New member
וואו, זאת וואחד שאלה

האמת, לפעמים אני מרגישה שאני באמת לא רוצה להתגלגל שוב (וזאת בעצם גם המטרה של היוגה - להפסיק להתגלגל כדי להגיע לטבע האמיתי שלנו, זה פחות או יותר על קצה קצהו של המזלג) אבל איכשהו אני מאמינה שאנחנו לא סתם נמצאים כאן, שיש לנו איזשהו תפקיד, משהו שנועדנו לעשות אותו. ויחד עם זאת קשה לי להאמין שאמצא את הייעוד שלי בגלגול הזה. לכן חשבתי על להתגלגל שוב. כאילו, זה לא עניין של רצון או לא רצון, זה פשוט עניין של קשה לי להאמין שלא אתגלגל שוב, גם אם לא ארצה להתגלגל. זה פשוט נראה לי דבר טבעי כזה שקורה בין אם רוצים ובין אם לא רוצים. (עד שכמובן מגיעים למה שנקרא הארה).
 

ניאו30

New member
אפשר להתפרע?

מתי?עוד 120 שנה-30 שנה מהחיים לא התבזבזו אבל עברו בצורה די סתמית לכאורה.אני רוצה לחיות כמה שיותר...נגיד שעד זקנותי יצליחו להאריך את חיי האדם לכדי 150 שנה. ממה?שיבה.אני רוצה לחיות כמה שאפשר.כמובן שזה נאמר מנקודת מבטי כיום ולא כשיהיו לי (עוד) מחלות ודברים קשים אחרים שאין לי מושג מה יקרה. איפה?במקום מגוריי העתידי.לא רוצה להיות בבית חולים או מקום דומה בשעות האחרונות של חיי(אם אדע שאני מתקרב...) בנוכחות מי?אהובתי ובנינו.לא חושב שזה דורש הסבר נו,ואחרי הכל,כאילו שזה יקרה...
 

BellA עלמה

New member
כן אני חיה בידיע

שיום אחד בעתיד הרחוק מאוד (ב'ה) אגיע לתחנה סופית של אוטובוס החיים. אבל מעדיפה לא לחשוב על זה. פשוט לחיות וזהו
 

omer73

New member
אז ככה:

האמת היא שיצא לי לחשוב לפעמים על השאלה הזו, וההעדפה שלי היא מוות שאני לא אדע שהולך להגיע, ושיקרה מהר, בלי סבל. העדפה? אין העדפה, אבל אולי בתאונת דרכים, שזה בא במפתיע, ותוך שניות נגמר, אין זמן לחשוב, אין זמן לסבול.
 

thankful

New member
במטוס , למשל ...

באופן זה , עולים לשמיים - מהשמיים !
 

omer73

New member
נכון,

ויש פאניקה מטורפת כזו. עדיף תאונת דרכים, כשהאוטו מתנגס במהירות במשאית או קיר בטון, או פיגוע כשהמחבל יושב ליד, ואפילו אין זמן לחשוב, שנייה שאחרייה הכל נגמר.
 
הייתי רוצה

למות בדרך שהגורל יבחר בשבילי. זה הכל.. ורק, שכל האנשים שאני אוהבת אותם ידעו את זה. לפני שאלך. אוו. ולהקבר במולדת
כמובן כמובן כמובן. אין לי ארץ אחרת...
 

sunshine2004

New member
הייתי רוצה..../images/Emo140.gif

לחיות את החיים שלי הכי טוב שאני יכולה... בלי לחשוב על המוות...
 

שיר 6 6

New member
ממ...

כמו שאמרו לפני, הגורל אמור לבחור, אבל אם זה תלוי בי... אז... לפני הזיקנה, שיהיה מוות פתאומי ולא מוות של עינויים, בכל מקום רק לא בבית החולים ואת השאר הגורל יבחר... אני חדשה פה, אגב :)
 
עד דקה לפני שאני מאבד

את העצמאות שלי על חיי ועל גופי מזקנה והייתי רוצה למות מדום לב (המוות הכי שקט ולא כואב שיש) וזה אחרי שהספקתי להיפרד מכל האנשים שאני אוהב ואוהב עד אז וכמובן אחרי שהספקתי לסגור את כל קצוות של חיי
 
למעלה