מהאתר של אנדרי צ'יסטיאקוב
עולה סיפור אחר לגמרי: "...ב 13/12/07 רוברט עוד לא היה מוסמך כצולל טכני. ביום זה רוברט ביצע שתי צלילות: הראשונה, בלו הול, הקשת, לא פחות מ-75מ'(!!!) קונפיגורצית ציוד: בק-פלייט, מאזן פרפר, מיכל אויר וסטייג' אויר (!!!) סולו. הצלילה השניה באותו סגנון. מהשניה הוא כבר לא חזר. איתו בבלו הול היתה ידידה בשם קריסטינה שלא צללה באותו יום. באותו ערב צלצלו אלי נציגי המועדון ושאלו האם אני מוכן לבצע חיפוש והעלאת גופתו של רוברט ואני הסכמתי לעשות זאת למחרת... ...התחלתי לבצע את החיפוש מעומק 130מ' כאשר אני מבצע עקלתון תוך עליה לכיוון הקשת. הגופה נמצאה בעומק 113מ' בקיר הדרומי של הקשת. המנוח שכב על גבו, רגליו מופנות מהקשת, הווסת לצידו ולא בפיו. בדקתי את הציוד ניסיתי לנפח את המאזן לתחילת עליה אך הניפוח לא פעל. ניפחתי את המאזן אוראלית והתחלתי עליה. בקשת ביססתי למנוח ציפה טיפה חיובית והמתנתי לעוזרים שלי שהגיעו לאחר כמה דקות. משם אנדריי גישין לקח על עצמו את העלאת הגופה ואננה נשארה איתי עד לסיום הדקומפרסיה... אנדריי העלה את הגופה עד לעומק 16מ' והניח אותה מתחת לגשר הבלו-הול והמתין לי ולאננה. שם גם בדקתי את ציודו של המנוח: הניפוח המכני לא פעל, במיכל הראשי היו 50באר הסטייג' היה ללא מד לחץ אך היה בו אויר היות והיה בעל ציפה שלילית. ברז הסטייג' היה סגור. כל הווסתי פלטו אויר בתגובה ללחיצה על כפתורי הדרישה. על פרק ידו של המנוח היה מחשב אלדין שהראה עומק מירבי של 113מ' וסלייט עם תכנון צלילה (!!!) התכנון היה ל-90מ' (!!!) ראן-טיים ליציאה - הדקה החמישית. עצירות עמוקות בתכנון לא נכללו... ...אני העליתי גם את מצלמת הוידאו של המנוח, אשר נמצאת אצלי ותימסר לקרוביו. צפינו בסרט שהמנוח צילם, הצלילה השניה לא צולמה, אך הראשונה כן ולפי התמונות המנוח צלל לעומק של לפחות 75מ'... ...האירוניה הנוראית היא שראיתי אותו כמסתבר במהלך צלילתו הראשונה (כפי שהבנתי לאחר מכן, היות ובמים לא זיהיתיו וגם לא יכולתי לזהותו, היות ולא הכרנו מספיק) אני והחניך שלי וודים קולושין ביצענו צלילה לקשת ל55מ' אחרי קורס טרימיקס ובצד החיצוני שלה, הרבה יותר עמוק מאיתנו זיהיתי צולל עם מיכל אחד, סטייג' ומצלמת וידאו. הוא היה בעומק של לפחות 70מ'!! החלפנו עם וודים מבטים , סימנתי עם האצבע על הרקה... עדבתי אחרי הצולל הזה, ראיתי שהוא בשליטה ועולה בביטחה, היה ברור שזה לא טירון. הוא שמר מרחק מאיתנוואז עלה מעלינו ואיבדנו אותו. ראינו אותו שוב, כבר ב"כוס" של הבלו-הול (זיהיתיו לפי הציוד ולפי מצלמת הוידאו המיושנת במארז מכני מרובע) הוא נתלה על המצוף, שוב מרוחק מאיתנו. ניסיתי למשוך את תשומת ליבו ולהביע את רגשותי לגבי מעשיו, אפילו את הסלייט הכנתי אך הוא התרחק ושוב איבדנו אותו. על החוף שאתי את אחמד האם הוא ראה צולל שיצא מהמים עם מצלמת וידאו, סיפרתי שראיתי צולל עם מיכל בודד בעומק גדול משמעותית משלנו. אחמד ענה שלא ראה. אולי רוברט ראה אותנו ובחר לעלות כך שיוכל להמנע מהשיחה הלא נעימה... ...רק בשלב מאוחר יותר, כשצפינו בוידאו שצילם רוברט, ראינו את עצמנו בערפל בקשת. זה בבירור היינו אנו! צוללים אחרים לא היו שם באותו זמן... האם חשב רוברט, שהוא מצלם את האיש, שבעוד מספר ימים יעלה את גופו נטול החיים מקרקעית הים?.." לכל אלו, שמציעים מחסומים למיניהם, תקראו ותפנימו: יש סוג של אנשים שלא יעזרו להם שום מעקה בטיחות ושום מחסום. הסוג השני - לא צריך אותם, היות והם שמים את המחסום לעצמם: בראשם. הסוג הראשון, שבשבילם אתם מציעים את המחסומים והמעקות ממילא ימצאו דרך לעקוף אותם.